|
||||
|
||||
שום תפקיד שהוא, זה בדיוק העניין. הספיקה ההיכרות עם כמה חיילים. |
|
||||
|
||||
טוב שכל חייל בארצנו הוא גנרל. |
|
||||
|
||||
החיילים לא דיברו על מלחמה, זה היה שבועיים-שלושה קודם. הם פשוט תיארו מה המצב ביחידותיהם. זה הספיק. לא צריך להיות גנרל כדי להבין שאם הכל כל כך מבולבל, יד אחת אינה יודעת מה עושה השנייה, דברים הולכים לאיבוד ואנשים עושים בלגן כללי - אז איך צבא כזה יכול להילחם? הרי לא מדובר בחיילים מאותה יחידה או אפילו מאותו גדוד, אלא ממקומות שונים ובתפקידים שונים. |
|
||||
|
||||
המצב שתיארת היה נכון, אגב, גם לפני מלחמת קדש ומלחמת ששת הימים. למשל, בכל חטיבת הצנחנים במלחמת קדש לא היה מפתח ברגים אחד שמתאים למשאיות איתן יצאו לקרב; המטכ"ל לא ידע מה החטיבה עושה אלא באיחור רב, מפני שמשום-מה היא העבירה דיווחים לפיקוד דרום, שבכלל לא היה אחראי עליה; וכן הלאה וכן הלאה. שלא לדבר על הביצועים העלובים של חטיבה 10. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |