בתשובה לאיילה מאחרת, 01/01/11 9:38
לא ברור 560424
יופי, זו פעם שנייה שמטילים דופי בנשיות שלי. הפעם הקודמת היתה בפלטפורמה אחרת, לא כאן, והסיבה היתה שסיפרתי שנתתי מכה לגבר. הרקע לא היה מיני, התרתחתי עליו מסיבות מוצדקות ופתחתי עליו פה. הגיס שלו שמע את המריבה ובא לסייע לו, והגיס חטף את המכה. בחיי. ועוד הוספתי על כך שקר, שקר אמיתי, שקר שנועד לסכסך בין השניים. זה לא טריביאלי, כל מהותנו מתקוממת נגד שקר כזה, אבל למדתי מהישרדות ולראשונה יישמתי את מה שלמדתי. זה עבד כמו קסם, אני רק נזכרת בזה ושכרון הכוח מסחרר אותי.
זו היתה אפיזודה מרוממת נפש בשבילי, אבן דרך, וכעבור כשנה חזרתי עליה פחות או יותר, לא נתתי מכות אלא חטפתי למישהו משהו והחזקתי בכוח ולא שחררתי בשום פנים ואופן עד שעשה מה שביקשתי - פינה את ערימת הפסולת ששפך בשדה.
ועם זאת אני אישה, לא בריונית בכלל, למעשה חלשה ורגישה באופן קצת קיצוני, אך לא אפרוחית, נמנית על המחלקה הגריאטרית באייל, אז יש לי אולי יותר חוכמת חיים.

על מה דיברנו? אה, הפעם דווקא לא כתבתי נגד סעיף המרות. הוא בעייתי כמו שראינו בפסק הדין שהבאתי, החיים מלמדים אותנו שהוא לא מעשי, אבל בפסק דין קצב השופטים המחישו בצורה יפה את הצורך בו.

נשים חלשות - יש פסול בהתייחסות לנשים כיצורים חלשים מנטלית כדוגמת ילדים. הסיסמה הפמינסטית להעצמת נשים - "לכי להתלונן!" מרגיזה אותי. היא מקבעת את האכסיומה הנשית התת מודעת שכוחן של הנשים לא תלוי בעצמן אלא בהתנהגות הנאותה של הגבר ובהגנת החוק. להתלונן זה חשוב אבל זהו סוף הדרך, יותר חשוב לא להגיע בכלל למצבים כאלה ולדעת להיחלץ מהם.
אני מניחה שגם את יודעת, על פי החוכמה העממית, איך מצופה ממך להתנהג כשהבוס מחבק אותך ומרחרח את צווארך (בהשראת קצב) - עלייך לקפוא כמו ציפור.
לא ברור 560426
להגנתי העצמית, אכן כדאי לי לדעת לא להגיע בכלל למצבים כאלה ולדעת להיחלץ מהם.
מה שאת מסרבת לקבל זה את מטרת החוק להגן על אותן נשים - אולי מיעוט - שכן ייפלו קורבן.
המילים "הסכמה החופשית" נכנסו לחוק בעיקבות פרשת האונס בשמרת [ויקיפדיה] . שימי לב כי בפרשה זו לא כל הבנות בקיבוץ נפלו קורבן, רק אחת. אבל גם היא הייתה ראויה להגנת החוק.
לא ברור 560427
אני לא מבינה - מה היה כתוב לפני כן בסעיף 1? למה זה נוסף דווקא בעקבות האונס בשמרת?

(יש הרבה מה לומר על האונס בשמרת מהרבה הבטים. אחד מהם הוא שלא בטוח כלל שאלה שלחצו עליה להתלונן היטיבו עמה.)
לא ברור 560433
איזה יופי שאפשר לדון האם ''אלה שלחצו עליה להתלונן'' היטיבו עמה, ולשכוח מי הרשעים האמיתיים בסיפור.
לא ברור 560436
זה שלב התגובות הדמגוגיות הטיפשיות?
בסדר, נעצור כאן ונמשיך אחר כך.
לא ברור 560439
אוקיי, אז הנה תגובה חכמה:

בנות, בואו לשמוע את החדשות, ג'וד אומרת שאנחנו כולנו אמאזונות! איך לא גילינו את זה קודם? אנחנו לא צריכות משטרה ולא מערכת משפט ולא שום שטויות! ואם יש ביניכן איזו בת 14 שחבורת בנים אונסים אותה - מה הבעיה? שפשוט תפוצץ להם ת'פרצוף!

- ואם אני לא יכולה?

- אין דבר כזה לא יכולה! אם ג'וד הצליחה לחטוף למישהו משהו ולא לשחרר עד שהוא פינה ערימת זבל מן השדה - את יכולה לנצח חבורת אנסים ולשבור להם ת'ידיים ות'רגליים!

- ואם מחזיקים לי בכוח את הידיים והרגליים?

- אסור להתייחס אל האישה כחלשה שזקוקה להגנה! תזכרי: כולנו אמאזונות, גם אלו שלא!

- אבל הרי זה לא הגיוני, זה לא מתיישב עם המציאות.

- ראית פעם תגובות אחרות של הגברת, בנושאים אחרים?
לא ברור 560444
האלו בילבי, הילדה הנערצת עלי ביותר בתבל כולה!!

מה, באמת נראה לך שאם הבחור ההוא היה מפעיל כוח הוא לא היה מוציא ממני את מה שלקחתי לו (פחית טמבור)? אבל באותה סיטואציה הוא היה זה שלא הפעיל את מלוא כוחו, הצמתתי אותו :-)

טוב, צריך להודות על האמת, אינני יכולה להתפאר בכבוד שלא מגיע לי, ניצלתי את היותי אישה וידעתי מראש שהוא לא יפעיל נגדי הרבה כוח, מה גם שלא רחוק משם היה זוג שטייל עם הכלבים שלו וגם ברסלבי אחד שיצא להתפלל בטבע...

בילבי אהובתי, המסר לצערי עבר משובש, אסביר אותו אחר כך כי לא בא לי לערבב אותך בסיפור.
אני הולכת לשים קלטת שלך.
ד"ש ללילבס וסוס ואמיל וכל החברים.
(תשאלי את אמיל אם כבר יצא המטבע!)
לא ברור 560452
הימרתי לעצמי שבילבי היא הנערצת עלייך ביותר בתבל, וזה אפילו לא היה הימור קשה במיוחד. היה קל להבין, ולא רק מהדיון הזה, שזה מה שקורה כשנשים בוגרות חושבות שהעולם הוא בילביות וסוסים - בסוף הן חושבות שככה זה באמת.

לא הבנתי לאיזה "כבוד" התכוונת, ואת המסר מן הצד שלי, בכל אופן, נראה שפיספסת, ולכן אפנה אותו ישירות לבנות האייל:

בנות, שלא תגיעו, אבל אם תגיעו, חלילה, למצב הזה -

לכו להתלונן, ויפה דקה אחת קודם!
לא ברור 560463
-צלמית מפולבלת עיניים-
-שיעול-

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים