|
||||
|
||||
אני שמעתי פעם שריקה מרכב חולף. (לא, לא כלפי. למען האמת, אני נסעתי ברכב. לא, לא אני שרקתי. אני התכווצתי במושבי בבושת-מה. הנהג השרקן היה חאפר-הובלות שהוביל לי כמה רהיטים, יחד עם בנו בן השלוש עשרה בערך. לפני השריקה הוא גם הסב את תשומת ליבו של הבן לאובייקט. כלומר, השריקה היתה דוגמה חינוכית!) |
|
||||
|
||||
אני מעריך שהאב השורק נחשף בשלב מסויים לכתביו של ז. פרויד, והפנים את הצורך בהכוונה מינית של הילד, עוד בטרם זה מגיע לצמתים המרכזיים של חייו. הורה שפיספס את גיל 3 הקריטי ולא לקח עמו את הגבר לעתיד למשחקים של בית"ר, כדי שזה יחשף מבעוד מועד למודלים בלתי מתפשרים של גבריות - שלא יתפלא אם בגיל 13, כדי לרסן את נטייתו של זה לריקודי בלט, נאלץ האב לנשוף דרך השפתיים אל מול כל פרגית חולפת בנוכחות הבן, כדי למתן ולו במעט את גובה הפירואטים. |
|
||||
|
||||
זו הייתה, כנראה, הכנה לבר מצווה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |