|
||||
|
||||
טראומות דווקא כן יכולות לישכח, ומחקרים מראים שאנשים (בעיקר נשים) שעברו טראומות מזעזעות שהיו אמורות להשאיר צלקות איומות בנפשן פשוט שכחו ואפילו לא זיהו סימנים מעידים. (כדי להמשיך את עניין פרויד, לא בטוח שהזכרון דומה לסיר לחץ שהוא תיאר). |
|
||||
|
||||
כל הנושא של העלאת טראומות שנשכחו הוא בעייתי ביותר. ראה את פעילותה של אליזבת לופטוס: (וגם נגדה נמתחה ביקורת) |
|
||||
|
||||
זכרון הוא בהחלט דבר מוקשה (דיון 2315). לופטוס, שידועה בעיקר בזכות עבודתה על זיכרון מושתל, הראתה שאחוזים ניכרים (כ- 25% אאז"נ) שכחו שהם היו בבית חולים, ו-וויליאמס הראתה שאנשים שכחו שהם עברו התעללות מינית מתועדת. מודל הזכרון הארכאולוגי של פרויד נראה מיושן ולא מתאים למה שידוע היום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |