בתשובה להאלמוני המזוהה, 29/12/10 20:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני כמה שנים פעילים באיזשהו גוף שקשור לזכויות האזרח קראו ללכת ולהתלונן במשטרה נגד כל מיני אנשים בכירים כדי ליצור להם רישום פלילי. זה נועד להדגיש את העובדה שגם תלונה חסרת בסיס יוצרת רישום פלילי. אתה רוצה להתלונן בצורה אלמונית? שלח את המסמך מחשבון tor כלשהו לכל אחד מהשרותים שמרשים להעלות קבצים. אבל למה שמישהו יתייחס למה שכתוב שם ברצינות? אם כתוב שם שאחותו של האלמוני המזוהה היא בעצם השכ"ג, אנחנו באמת צריכים להתייחס לטענה ברצינות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי ההחלטה האם לפתוח תיק בגלל תלונה נתונה בידי המשטרה, יותר מזה, המשטרה יכולה גם לסגור תיק ולמחוק את הרישום הפלילי (שמימלא לא נגיש היום כמעט לאף אחד מכוח חוק). יותר מזה, הגשת תלונת שווא היא עבירה פלילית (לא שיש סיכוי שיקרה למישהו משהו בגלל זה בארץ), אז מאוד מוזר לי שגוף (או גורמים בו) יטיף לאנשים לשטות חסרת תועלת כזו. העולם מלא באנשים שלא יודעים מה זה TOR, לא מכירים שרתים, לא מבינים את הרעיון של סימני מים במסמכים המאפשרים לחזור לגרסה ספציפית, ובאופן כללי לא מבינים את השיטות והאמצעים לנטר אותם. יותר מזה, אין להם מושג איך לגרום למישהו לקרא את המסמכים שלהם. בשביל זה לויקיליקס יש ערך. לגבי אמינות המסמכים, במקרים רבים התוכן מדבר בעד עצמו. למשל זיוף סירטון חיל האוויר האמריקאי שדובר כאן הוא משימה קשה מאוד. זיוף מאות אלפי מסמכים דיפלומטים הוא על גבול הבלתי אפשרי. גם במקרים פשוטים יותר, הרבה פעמים נחשף מידע שמעיד על אמינות המסמך וגם אם לא, הגילוי מציב בפני הצד השני את האפשרות להציג מידע מהימן שיסתור את הנטען, ובכך מסיט את נטל ההוכחה. כך למשל אני אוכל להציג ת.ז. (של הורי) המראה שאין לי אחות, הימנעות מזה תחזק את טענתך (אם כי לא היתי בונה על זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קראת בעצמך את כל מאות אלפי המסמכים? איך אתה יודע שאינם מזוייפים? איך אתה יודע שהמודיעין האיראני לא זייף אותם? האם טרחת להפריך כל שמועה שמופיעה בתיק דבקה? ואם לא: למה שתטרח להפריך כל מסמך שמופיע באתר המסמכים של צפריר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו מזוייפים, היינו שומעים ממחבריהם באפגניסטן שהמסמכים מפלילים אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי כל פלוני נמוך-דרג באפגניסטן נהנה מגישה מלאה לתקשורת מערבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קראתי כמה, וניכר שאם מישהו זייף מאות אלפים כאלו, הרי הם השקיעו כמות בלתי סבירה בעליל של עבודה. אני מניח שלכל הפחות כמה פקידים סקרנים מכמה מדינות עיינו כל אחד בכמה מסמכים הנוגעים להם, מה שהסתכם באלפי מסמכים לכל הפחות בידי אנשים שיכולים לזהות זיוף ברגע (שיוך אירגוני שגוי, פגישה של מישהו הנמצא בחופשת מחלה ממושכת, ושאר עניינים הידועים רק ליודעי ח''ן). רובם היו בשמחה שמים חותמת ''מזוייף'' על כל הערמה, לו יכלו להוכיח את אי נכונותו של מסמך זה או אחר (כלומר שזה לא מסמך שלהם). המודיעין האירני יכל אולי להשתיל מסמכים מזוייפים ספורים בתוך הערמה הזו, אבל כמות הידע שמופגנת שם חורגת בהרבה מיכולותיו, מה גם שארה''ב היתה ברגע מזהה את הזיוף ומכריזה על כך. קראתי גם ''הוכחות'' לזיופים במסמכים שנמצאו ברשת, לא מיניה ולא מקצתיה. ידיעה אחת בתיק דבקה כאלף עדים על אמינות האתר. אולי יום אחד תופיע שם ידיעת אמת, אני לא נהנה להפריד את המוץ מן התבן, אבל מבין ומקבל אם יש כאלו שכן. אם תתפרסם שם ידיעה חשובה עם תמיכה מספקת (בין אם בגוף הידיעה, או בדרך של גילוי מה שיהפוך ידע כללי במועד מאוחר יותר), אני מניח שמישהו יראה זאת ובסופו של דבר זה יגיע לידיעתי. גם את מאות אלפי המסמכים לא קראתי, אלא מקצת וסיכומים של העיתונים. מכאן שגם לזה וגם לזה יש מקום ותפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות קצרות - יצא לי להתקל בעבר בכתבי אישום בעקבות הגשת תלונת שווא. רישום פלילי לכאורה אינו נגיש, אבל למיטב ידיעתי1 עדיין מותר למעסיקים לבקש ממך "תעודת יושר". 1הלא רבה, בתחום הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתב אישום כנגד מגיש התלונה ? אני שמח מאוד לשמוע. "אסור לגוף ציבורי או פרטי לדרוש מאדם להמציא תדפיס פלילי לכל צורך שהוא, כגון העסקה וקבלה ליישוב. גופים הזכאים לקבל את התדפיס הפלילי על פי חוק, מקבלים אותו ישירות ממשטרת ישראל. המידע המופיע בתדפיס הפלילי הוא חסוי והשגתו בדרך שאינה חוקית היא עבירה פלילית על פי סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי תקנות השבים, גם כאשר בעל התדפיס מסכים למסור את התדפיס. מפר החוק צפוי לעונש של שנתיים מאסר. " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תקרא את המשכו של אותו עמוד, תראה שלמעשה במקרים רבים המעסיק יוכל לקבל את המידע הרצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי באותו עמוד ולא מצאתי. כתבתי במקור "לא נגיש היום כמעט לאף אחד" ואני עומד מאחורי זה. רק למיעוט קטן מבין המעסיקים במשק מותר לפנות (למשטרה, ורק למשטרה) ולבקש את הרישום הפלילי. אלו במקרה אותם גופים שרובנו רוצים שתהיה להם גישה למידע כזה. פירוט מלא של המקצועות שזה יכול להשפיע עליהם אפשר למצא במשרד המשפטים (שים לב, ברוב המקרים הדרישה היא להרשעה, למעשה פסילת החובה יחידה שמצאתי היא של כבאי). פירוט מלא של הגופים שרשאים לקבל את המידע אפשר למצא בחוק עצמו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק מאוד. מכיוון שנשוא הרישום הפלילי נמנה על המיעוט הקטן הרשאי לפנות ולבקש (ולקבל) את הרישום הפלילי, הרי החוק מרוקן מתוכן. המעסיק הפוטנציאלי מבקש מהמועמד את הרישום הפלילי שלו, וזה מצידו מציג אותו "מרצונו הטוב והחפשי". העובדה שהמועמד יודע (או אפילו רק סובר) שישאר נטול מקור פרנסה אלמלא ימסור את הר.פ., לא הופכת את הרצון לפחות טוב או לפחות חפשי. ____ או שאולי כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מן המקרים הנדירים שהמחוקק חשב מראש על הבעייתיות ופתר אותה. למעסיק אסור לבקש, גם מרצון חופשי. אבל היות וברור ולא תהיה אכיפה אפקטיבית, ''כדי להתמודד עם מעסיקים הדורשים שלא כחוק להמציא את תדפיס הרישום הפלילי לצורך קבלה לעבודה, הוחלט לשנות את מבנה התדפיס. על פי המבנה החדש, מקבל לידיו כל אזרח את עמוד הפתיחה הראשון של התדפיס הכולל את פרטיו ואת הודעת הפתיחה בלבד. בעלי רישום פלילי מקבלים את המידע על אודות הרישום בעמוד נפרד.'' כלומר כל ההבדל בין רוצח מורשע לאדם ישר נמצא בדף השני, שהראשון מקבל והשני לא. אלא אם המעסיק בחר להתלוות אליך למשטרה, אין לו כל אפשרות לדעת האם זרקת את הדף השני לפח או שמא לא קיבלת אותו מעולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |