בתשובה לג'וד, 29/12/10 11:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שיובל אמר. יש אפשרות שאת מיוחדת (: אני מושפע ממוסיקה באופן משמעותי, עד כדי שמחה רבה, או לחילופין, עצב עמוק ואפילו כמה דמעות, אבל אלו דמעות סטנדרטיות של עצב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אפשרות זו נראית לי מאד. ברם נמתין לחוות דעת נוספות. יש לציין: נדמה לי שהשירה חשובה כאן, אם ההלחנה היא רק בנגינה ללא שירה זה משהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמעות מיופי של מוזיקה הן אצלי עניין שגרתי לחלוטין. והן דמעות של רגש מתפרץ שמונע בידי תחושת יופי, ולא מקושרות אצלי לשמחה או לעצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלי. בנוסף, כשעלילה של סיפור נסגרת בצורה מאוד יפה, וזה קורה לי בעיקר בסרטים אבל בהחלט גם בספרים, יש לי את אותן דמעות-יופי בדיוק. זה קורה בסופים שמחים אפילו קצת יותר מאשר בסופים עצובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |