בתשובה להוגג, 23/12/10 20:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך התעניינות אישית פניתי אל צוות "זמרשת" שבהנהגתו של פרופ' שי בורשטיין מאונ. ת"א, ונעניתי ע"י אחד החברים, אביתר כהן. לדבריו, המילים המתפרסמות באתר הן מילותיו המדוייקות של ע. הרוסי, כולל בית הכביסה והשוקולדה וכולל כל מקום העשוי להחשב אצלך כשגוי (לכל דבר יש סיבה ומקור, גם ל"הרי האלף" - אבל אין לי סבלנות עכשיו. מכל מקום - הרוסי, בצד היותו משורר, היה גם בלשן ומילונאי). המילים (אומר אביתר) סופקו לזמרשת ע"י ה'תנ"ך' האנושי של הזמר העברי בארץ - אליהו הכהן, שבין פעילויותיו הוא גם העורך של "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט". אני משערת שעכשיו זה כבר נראה אחרת לגמרי מהניחוש שבפסקה השניה שלך. אליהו הכהן [ויקיפדיה] בזמרשת אמנם מבקשים מן הקוראים (בתחתית כל דף) להוסיף מידע, הערות וסיפורים - אבל לא את מילות השירים. מן המאמרים שבאתר ניתן לראות את היחס הרציני. המילים, אם נכתבו ע"י מי שכבר הלך לעולמו ולא נמסרו לאתר ע"י מחבר חי וקיים - נבדקות ומאומתות בתשומת לב רבה. יש עוד שירים שנכתבו מזמן ואחרי שנים הוקלטו בהשמטת בית אחד או יותר, לא רק "תשרי סבא". זה יכול לקרות ממגוון של טעמים - לעיתים עקב סכסוכי זכויות, לעיתים עקב לחצים בעניין משך השיר (האמור להיות, באופן אידיאלי, בסביבות ה-3 דקות), ולעיתים אחרות מסיבות שונות ומשונות. "שיר הבוקרים (ערבה ערבה..)" של אורלנד, למשל, כולל בית המתחיל במילים "שְׂדֵה בּוֹקֵר, שְׂדֵה שָׁלוֹם, הֵעוֹר!", אות להערכתו של אורלנד לבן גוריון שעבר באותה שנה, 1953, לשדה בוקר. המלחין, מרדכי אולרי-נוז'יק (ששמו נשכח כיום), העריץ את בן גוריון והקדיש לו את השיר. האמנים שהקליטו שיר זה באותן שנים, הכלילו או השמיטו את בית המריבה בהתאם לדעותיהם הפוליטיות וכמידת חיבתם או שנאתם לבן גוריון. שנים רבות אחר כך בא אריק סיני, פתח את "אלף זמר ועוד זמר", או איזשהו שירון אחר - ופשוט שר (והקליט) את השיר בגרסה שהופיעה שם, מבלי לדעת כלל על המחלוקת העתיקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין ומאלף - תודה. רק למען ההיסטוריה אני רוצה לציין שהגרסה הזכורה לי אינה משום הקלטה (למעשה לא מוכרת לי שום הקלטה של השיר הזה, ואני מעז לנחש שכל הקלטה כזו היא חדשה יחסית) - אני שוררתי את השיר הזה עם עוד שירים רבים אחרים (ועם עוד ילדים רבים אחרים) ב''שירה בציבור'' שבועית עם שקופיות של מלות השירים כתובות בכתב יד ומעוטרות בידי האמן המקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד. רק התייחסות קטנה: 1. את המילים לא סיפק לנו אליהו הכהן, אבל בעקבות פנייתך בדקתי את הביצוע ממופעו "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" וראיתי כי נמצא שם הבית. לא השוויתי את כל המילים אל מול המילים שבאתרנו. 2. כיוון שגם אנחנו טועים (לא פחות מהממוצע האנושי) אנחנו תמיד שמחים לקבל תיקונים, גם למילים. כמו כן, גם גרסאות שונות של מילים ושל ביצועים מתקבלות בחום. 3. אכן, זו לא פעם ראשונה שאנו נתקלים בשיר שלא כל בתיו הונהגו בשירת העם, ורק בחיטוט מגלים את הבתים הנשכחים ששייכים לתקופה אך רחוקים מהעם. 4. את "זמרשת" לא מנהיג פרופ' שי בורשטין, אלא כולנו יחד (אין היררכיה). בברכת דיונים פוריים, אֶבְיָתָר כֹּהֵן זֶמֶרֶשֶׁת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההערות. חזרתי אל המייל שלך ועכשיו אני מבינה שמה שהטעה אותי וגרם לי לחשוב שאליהו הכהן סיפק לכם את מילות השיר, אלו מילותיך, שהייתי צריכה לקרוא אותן טוב יותר: "את החומר לכל התכנית - כולל מילות השירים - מספק אליהו בעצמו." אתה כתבת "תכנית", ואני, מבלי למצמץ, מיד חשבתי שהכוונה היא ל"זמרשת". את דבר הנהגתו של שי בורשטיין הנחתי באמת לא בעקבות דבריך, אלא בעיקר הושפעתי ממאמריהם של בורשטיין וגולדנברג, וכן מראיון בהארץ, שבו, אמנם - אני מודה באשמה - לא נאמר דבר על הנהגה, אבל נאמר משהו על "בכיר החוקרים בתחום", וכן דובר בו גם על גילו של בורשטיין, שהוא כפול מגילם של השאר. גם עכשיו, אגב, לאחר שאני מקבלת את דבריך: "את 'זמרשת' לא מנהיג פרופ' שי בורשטין, אלא כולנו יחד (אין היררכיה)", עדיין אני משערת כי כמו בתחומים אחרים ובנסיבות אחרות - יש שווים ויש שווים מאוד-מאוד, ומבלי לדעת דבר על הנעשה אצלכם, אני משערת שאם יהיה רגע של ויכוח ללא פתרון - ייקרא זקן השבט לומר את דברו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |