בתשובה לכבשה, 22/12/10 0:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך. ההבדל בין צ'אבס לבין קודמיו ושכניו השקטים, היא הצבעוניות שלו והעוינות שבינו ובין ארה''ב -עוינות הדדית שלא הוא התחיל בה. הוא נמצא תחת אור הזרקאורים בעוד שאבירי הדמוקרטיה האחרים באמריקה הלאטינית, יכולים לעבוד בשקט כל זמן שאינם מרגיזים את ארה''ב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד הבדל. בגוואטאמלה הוכרז מצב חירום http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article... אבל הוא מוגבל למחוז אחד ולחודש אחד. כמובן שהכרזות כאלה עלולות להתרחב, ולכן מסוכנות מאוד, וחשודות מאוד - במיוחד כאשר איננו יודעים את הפרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלוהים מצוי בפרטים. באמריקה הלאטינית לצווים הללו יה לא פעם תוכן של הגליות ו/או רציחות- ראה קולומביה, גואטמלה וכו' בעבר. לכן יש חשיבות למה שהשיטה הפוליטית של ונצואלה תעשה עם הצווים הללו- מהם כללי המשחק של כל המרכיבים של המערכת הפוליטית. על פי ההיסטוריה של אמריקה הלאטינית, אני מעריך שהצלחת ההפיכה נגד צ'אבס, לא היתה מוותרת על מרחץ דמים כדי שיותר לא תקרה תקלה כזאת ושלדמוקרטיה יהיו גבולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה היית אומר, על סמך ההיסטוריה של אמריקה הלטינית, על מה שצ'אבס היה עושה אם היה מצליח במהפיכה ב-1992? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהפיכה אתה מתכוון? אתה דוחף אותי כל הזמן ל"בעד צ'אבס ונגד צ'אבס. צ'אבס היה קצין בצבא בחברה בה לצבא יש חלק מאד חשוב בפוליטיקה. הצבא משמש ככלי לסידור "תקלות". בתוך הצבא יכולים לגדול גם מייצרי "תקלות". ונצואלה לא היתה דמוקרטיה ב-1992 למרות שבארה"ב מאד אהבו להציגה ככזאת. אמירתו של לואיס ברנדייס לגבי ארה"ב תקפה במיוחד כלפיה"דמוקרטיות" באמריקה הלאטינית:We can have democracy in this country, or we can have great wealth concentrated in the hands of a few, but we can’t have both." אתה מקפיד כל הזמן להתייחס לצ'אבס כאילו הוא פועל בדנמרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מבין שההנחה שאם צ'אבז היה מצליח בהפכה הצבאית, הוא היה עושה מרחץ דמים, כפי שאתה מניח שמתנגדיו היו עושים - מקובלת עליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין לא נכון. אתה מתייחס לאמריקה הלטינית כאל אירופה. באמריקה הלטינית- לפחות בחלקה- היה תפקיד לצבא במסגרת האוליגרכיות ששלטו שם. האוליגרכיות וארה"ב ברקע, השתמשו בצבא לתקן תהליכים שיצאו מכלל שליטה. היו מדי פעם קצינים שרצו לתקן דברים שלא על דעת האוליגרכיות. צ'אבס נכשל בדרך הצבאית והצליח לעלות לשלטון בבחירות; מדוע לא עשה מרחץ דמים בקרב מתנגדיו? הם הרי יזמו הפיכה צבאית נגדו? הוא אפילו לא הגיב כפי שמדינה אירופאית היתה מגיבה לנסיון של פוטש צבאי שהיה נכשל או לפחות נגד אמצעי תקשורת שהסיתו להפילו בדרך אלימה. בונצואלה כמו במדינות אמריקה לטינית אחרות, השימוש באלימות הוא פרקטיקה ישנה נושנה לקדם אינטרסים פוליטיים. ממש אינני מסכים עם הצגות הדברים שלך כאילו היתה שם דמוקרטיה וקם עליה דיקטטור. ההתנהלות הפוליטית של צ'אבס היא על פי המסורת הלאטינו-אמריקאית. כל מי שמנסה לקדם אג'נדה כמו של צ'אבס מסתכן במלחמה כללית מול אוליגרכיה בתמיכת ארה"ב. כמו בכל מלחמה, הדברים מדרדרים לאלימות. ההבדל ביני ובינך הוא שאני קורא את מה שאתה קורא אבל גם דברים נוספים שלגביך הם תעמולה קומוניסטית ולכן מוקצים-ZNET למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הנאום הזה, ועדיין בסופו של דבר נשארת העובדה, שאתה מניח (ללא בסיס) הנחות יסוד לגבי יריביו של צ'אבז, אבל מסרב נמרצות להניח אותן הנחות לגבי צ'אבז עצמו. כשם שאתה שואל למה צ'אבז לא עשה מרחץ דמים, אתה יכול לשאול למה יריביו לא הוציאו אותו להורג כשנכשל בפוטש שלו, ולמה לא ניסו לפגוע בו פיזית כשהיה שליט. בעברית קוראים לזה, לירות את החץ ולצייר את המטרה מסביבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, הפוטש נכשל לא רק בגלל הפגנות המונים אלא בגלל שהחיילים לא היו מוכנים לשחק את המשחק שהועידו להם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |