 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אכפת לי עם מי אני נפגש, איפה, או למה - אני לא מוכן לחיות רגע אחד שלא יהיה מתועד בוידאו, זה מסוכן, אפשר לפגוע בי ולא תהיה לי שום הוכחה - או גרוע מכך, להאשים אותי במשהו שלא עשיתי. אם יש רופא שלא מוכן לבדוק אותי, מישהי שלא מוכנה לצאת איתי, או מוכר בחנות גלידה שלא רוצה למכור לי בתנאים האלו - זו הבעיה שלהם, שילכו לחפש. אבל אף אחד לא יכול להכריח אותי לכבות את המצלמה שלי. אם מדובר על רופא של חברת הביטוח - אז תתכבד חברת הביטוח ותשלח לי רופא אחר, או שתוותר על זכותה למומחה מטעמה, אני כבר הבאתי חוות דעת של מומחה מטעמי, שאין לו בעיה עם מצלמות. את המצלמה שלי אני לא מכבה. מה עושים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם נגיע לאדם כזה, ובהנחה שהוא לא מסוג הטיפוסים שצריכים להגיע לשלוותא, יכול להיות שחברת הביטוח תתפשר. אבל לא על מקרה כזה מדברים. מדברים על מישהו שמכבה את מכשיר ההקלטה מיד בסיום הפגישה. לכן אין הוכחה שהוא לא זה שרצח את את הרופא דקה לאחר מכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שנכווה פעם אחת ופעמיים עם אותם "קדושים" (כדוגמאת השוטרים, הפסיכיאטרים והרופאים בכלל) יודע שהם האחרונים שצריך להגן עליהם במשוואה הזאת. מי שחזה יותר מפעם אחת בשימוש מתמשך ונרחב של ניצול סמכויות רק לשם עשיית "דווקא", או לשם כיסוי תחת, או פשוט כי הוא יכול, יקבל צמרמורת לראות את התמימות שחלק מהאנשים מפגינים כאן. פרנויה? מקווה שתמשיכו לחשוב כך, ולא תצטרכו לחוות מצב כזה. בינתיים החוק מאפשר לי להקליט (מה שבד"כ מספיק - כי הנפשות הפועלות הן לא רק רשלניות אלא גם מלאות באגו וחשיבות עצמית, ולכן הן לא רק עושות טעויות בהתנהגות אלא גם בלשון), אני מקליט. אם החוק לא יאפשר לי להקליט, עדיין אני אקליט. אתה תעשה מה שאתה רוצה, ותסמוך עליהם. כל עוד אתה לא מצפה ממני לסמוך עליהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |