|
||||
|
||||
משום שאני מסכים עם המשפט הראשון שלך אני אסתפק במשפט התנאי הבא: אם זה נכון שבשל המבנה הארגוני המסואב של שירותי הכבאות, ראשי הכבאות יכולים לשחק עם כל תקציב שמועבר לרשותם ללא כל פיקוח אפקטיבי של הממשלה, אז רפורמה ארגונית היא הצעד הראשון והדחוף ביותר שיש לעשות. יחד עם זאת, אני לגמרי לא משוכנע בנכונות של הרישא של משפט התנאי הזה. |
|
||||
|
||||
הא, גם אני לא משוכנע בנכונות הרישא ההיא. אבל אני חושב שזה לא שהיא נכונה או לא נכונה, אלא שהיא יותר נכונה או פחות נכונה. ולמידת נכונותה יש השפעה מכרעת על מידת האחריות שיש להטיל על הגורמים השונים. אני, "רק שאלתי" כי נראה לי מוזר שהעניין הזה נעדר מהדיון הציבורי שהתפתח אחרי השריפה. ונדמה לי שזה עניין קריטי לפיתרון הבעיה, גם אם זה לא הצעד הראשון אלא השני או השלישי. |
|
||||
|
||||
כשאתה אומר "נראה לי מוזר" אתה מתכוון שזה נראה לך בעייתי, או שאשכרה הופתעת מכך ש"הדיון הציבורי" לא היה מעמיק במיוחד? |
|
||||
|
||||
אני משתדל לא להסתבך עם חלוקת ציונים לציבור כולו. "נראה לי מוזר" משמעו שאני לא מבין איך קרה שלא מדברים על הנקודה הקריטית הזאת, או אם דיברו אז איך פיספסתי את זה, או שזה בכלל לא קריטי כמו שחשבתי בטעות. לפי המאמר שקישרו למעלה, המבקר לא עסק בגורמים לדחית הרפורמה (הדרושה גם לדעתו). גם התקשורת לא עוסקת בכך. אפילו השרים המואשמים לא מדברים על כך, למרות שלכאורה זה מוריד מהם לפחות חלק מהאחריות. כאילו יש איזה טאבו ואיש לא מעיז לצעוק שהמלך ערום. זה לא נראה לך מוזר?! |
|
||||
|
||||
מי לא מדברים? הנה אנחנו כאן באייל דווקא כן מדברים כמובן שאף שר לא יאשים את עובדי המדינה בשחיתות במקרה הטוב הוא ייצא מגוחך ובמקרה הסביר יתפרו לו תיק ויש טאבו על דיבור על שחיתות בשירות הציבורי - מבחינת מהחשודים הרגילים (חדשות ערוץ 2,טמקא,"הארץ" וכו') כל משרתי הציבור (חוץ ממינויים פוליטייים ו"נערי האוצר") הם צדיקים גמורים והרעיון שמישהו מהם עושה לביתו על חשבוננו הוא מעבר למגוחך |
|
||||
|
||||
אני לא מציע להסתמך על האפקט המידי של "הנה אנחנו באייל מדברים". כנראה לא זה מה שיציל את המדינה. אם יש טאבו, כפי שאתה טוען, אז זה תופעה מוזרה ומעניינת. אז צריך (1) לבסס את העובדה שקיים טאבו כזה - כלומר שאנשי תקשורת שיודעים נמנעים מלציין ולדבר על מה שהם יודעים. (2) לנסות להסביר איך התפתח והתבסס טאבו כזה, כי אני הייתי מצפה, שאם המלך עירום יהיה לפחות עיתונאי אחד שיעשה מזה סקופ. בקיצור, יש לך הסבר? |
|
||||
|
||||
לבסס את קיומו של הטאבו זה פשוט אם נניח ש א. יש שחיתות בשרות הציבורי - לא שחיתות פלילית אלא מבנית (כמו למשל הג'יפים למפקדי תחנות הכיבוי) ב. גיא פינס הוא לא איש התקשורת בארץ אז המסקנה היא שאנשי התקשורת שיודעים שותקים (או שהם כותבים אצל יואב יצחק בnfc שזה אותו דבר) למה הם שותקים? למה השחיתות היחידה שמוכנים לדבר אליה היא או פלילית או פוליטית ? זה כבר עניין לספקולציות וקונספירציות |
|
||||
|
||||
מה עם גיא פינס? העניין הזה, שאתה פוטר ב"ספקולציות וקונספירציות" זה לב העניין שנראה לי מוזר ואני מחפש לו הסבר - שיהיה ספקולטיבי אם אין משהו יותר טוב. |
|
||||
|
||||
כאילו גיא פינס מתעסק רק ברכילות של מפורסמים ולכן יש אפשרות שהוא לא מודע לשחיתות בשירות הציבורי גם אם היא קיימת לי יותר נוח להתעסק עם שאלות כמו האם יש באמת שחיתות רצינית בשרות הציבורי והאם התקשורת מדווחת על זה באופן ראוי לשאלות כאלו אפשר להביא קישורים ואנקדוטות ספקולציות על מניעים מצד שני ... |
|
||||
|
||||
===>"לי יותר נוח להתעסק עם שאלות כמו האם יש באמת שחיתות רצינית בשרות הציבורי והאם התקשורת מדווחת על זה באופן ראוי" אבל בזה כבר התעסקת. אמרת שיש שחיתות רצינית ושהתקשורת נמנעת מלדווח עליה. מה עכשיו? שנפטר איזה שר? שנעשה בחירות? זה יעזור? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שיש שחיתות אלא הצגתי את זה כהנחה אם אתה מקבל את ההנחה הזאת כנכונה אז נובע מזה שיש טאבו תקשורתי מה עושים נגד שחיתות בירוקרטית? ההשקפה הריאלית היא שמעולם בכל ההיסטוריה האנושית אף אחד לא הצליח לחסום את שוורי הבירוקרטיה בדישם ההשקפה האידאליסטית היא שצריך לשסות בהם את הפוליטיקאים ולקחת להם את התקציבים |
|
||||
|
||||
אלו רק שתיים ממגוון רחב יותר של השקפות ואפשרויות. ומה ההשקפה שלך? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאלו הם שני הקצוות של סקלת האפשרויות וההשקפה שלי תלויה במצב רוח שלי באותו יום אתה רוצה להגיע לאיזה נקודה או שאתה סתם שואל שאלות בשביל להמשיך בפתיל ? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר הרבה פתילים באייל שהגיעו לאיזה נקודה. חשבתי שאתה רוצה להבהיר משהו במה שלא ברור לי. |
|
||||
|
||||
' אין ביסוס הדבר פשוט כלל וכלל, שכן מלכתחילה הטאבו לכאורה מתגובה 558733 שלך לא באמת קיים. להיפך, התקשורת הכתובה (במיוחד "הארץ" שעוין בבסיסו הרעיוני-מערכתי סוציאליזם ואירגוני עובדים) והאלקטרונית פירסמו מאות תחקירים, כתבות וגילויים על אותה שחיתות 'מבנית' בשירות הציבורי, גופים מסונפים ורשויות ממלכתיות. חח"י, מקורות, רכבת, הספרן מבנק ישראל, המנהלן מאיכילוב, המלגזן מנמל אשדוד, המועצות הדתיות ורבני עיירות נידחות (ספרדי ואשכנזי), רשות שדות תעופה, מכון היין, החברה למטבעות ומדליות, ועוד, כאמור, מאות דוגמאות. מה לעשות ושירותי הכבאות לא עברו סריקה שכזאת. או שכן ולא שמנו לב. גם בגלל המבנה הביזארי-מבוזר מוניציפאלית. רק שהיום ברור כי חתולים שמנים יישובים להם על הגה ג'יפים מפוארים ע"ח כבאיות מודרניות וחומרים מעכבי בעירה. צריך לבער את המושחתים ושולחיהם הפוליטיקאים הרקובים לא פחות ברמה הלאומית והמקומית. הפעם בהחלט התקשורת לא אשמה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין דיווח לבין כיסוי של סיפור אתה מוזמן להשוות למשל את התגובה התקשורתית למעללי הניצב השובב לתגובה לכל אחד מאותם סיפורים שהבאת ומה שהכי חשוב בתגובה שלך בעצמך זה שאתה מוכן לקבל שקיימת שחיתות רק אם אתה יכול לקשר אותה למערכת הפוליטית ( "צריך לבער את המושחתים ושולחיהם הפוליטיקאים ..." |
|
||||
|
||||
' התייחסתי בעיקר לאותה 'קביעה' מצידך בתגובה 558733 כאילו קיים טאבו תקשורתי בהקשר 'שחיתות מבנית', כלשונך. לאור הדוגמאות שהבאתי והמון אחרות, הבה נסכים כי לפחות בעניין זה נפלה שגגה בידך. |
|
||||
|
||||
בוא נסכים שאני צודק כשאני אומר שהתקשורת לא מדווחת על שחיתות אלא אם היא יכולה לקשר את זה למערכת הפוליטית (כמו שאתה עשית) |
|
||||
|
||||
' מוזרה התעקשותך לדבוק בטענת טאבו תקשורתי דמיוני על שחיתות מבנית שאינה קשורה בפוליטיקה. שוב אביא לידיעתך אינסוף פירסומים שעסקו בדיוק בנושא כאוב זה. למשל, מתקפות רבות על שחיתות השכר והתנאים בבנק ישראל - לחלוטין גוף ציבורי א-פוליטי. או פירסומים על הנעשה ברשות הנמלים, בתי חולים ממשלתיים, חברות ממשלתיות כחח''י וכו' - תחקירים וכתבות הנוגעים לאותה שחיתות מבנית בלי שום קשר לפוליטיקה מפלגתית (או לזהות השר המקרי שממילא חסר סמכות לשנות את מה שהשיגו ועדי עובדים חזקים משך דורות). |
|
||||
|
||||
ואני אביא שוב לתשומת לבך את ההבדל בתגובה התקשורתית לפירסומים האלו לעומת התגובה התיקשורתית לסיפורי בר לב והאותיות או עלילות אולמרט וישרא-טורס או אפילו הסיר של שרה נתניהו |
|
||||
|
||||
המרכאות ששמתי על המילים "הדיון הציבורי" היו בכוונה. "דיון ציבורי" פירושו: כותרות הענק של "ידיעות אחרונות" או אייטם שנטחן בתוכניות הבוקר ברדיו. כמובן, אחר כך צריך גם להחליט, ולצורך זה קיים מאמר המערכת של "הארץ". |
|
||||
|
||||
זה גם קורה, אבל הרבה פעמים הדיון הציבורי דווקא מתחיל בידיעה חצי-חדשותית בעמודי החדשות של הארץ. לא בגלל שיש לו תפוצה גדולה, אבל עורכי התוכניות ברדיו ובטלוויזיה אוהבים להיעזר בו. |
|
||||
|
||||
סליחה, לא הבנתי. מי צריך להחליט ואיך עוזר מאמר מערכת ב"הארץ"? הבעיה שלי בעינה עומדת. לא ברור לי איך זה שהשאלה "מי דוחה את הרפורמה ועיכב בכך את שיקום מערך הכבאות?", לא הגיעה לאמצעי התקשורת הציבוריים, העממיים וההמוניים... לא על ידי עיתונאי, ולא על ידי שר ולא על ידי ח"כ ולא על ידי מבקר המדינה ולא על ידי מלאך ולא על ידי שרף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |