 |
באמת עדיף ככה. לאן נגיע אם יהיו כאן ויכוחים על כל דבר? אבל רק בגלל שאני כפייתי (אם כי לא במיוחד טרדן, עד כמה שאני יכול לשפוט), אני רוצה להוסיף שיצא לי לעלעל בספר של סוקל ובריקמונט (Intellectual Impostures). הוא אמנם עונה בהחלט על דרישת הבהירות בכתיבה, אבל מבחינת הגות הוא לדעתי שטויות במיץ. ברור שכדי לבקר כתבים של אחרים הם זקוקים לקריטריונים. והם אכן מציבים כאלה, למרות שהם לא מסבירים שאלו הם הקריטריונים. הפסילה הטוטאלית שלהם את הספקנות מוציאה למעשה מתחום הכתבים הסבירים לא רק את הפוסטמודרניסטים הצרפתיים, אלא גם את קון ואת פופר. וההצעה שלהם ל"אינדוקציה סבירה" מראה לדעתי חוסר הבנה של הפילוסופיה של המדע.
פופר טוען ("The Myth of the Framework") שמקור הרלטיביזם הוא הצבת קריטריונים גבוהים מדי לרציונאליות. בגלל שהתבונה לא מסוגלת לעמוד בקריטריונים כאלה, אנשים נעשים רלטיביסטים או לא רציונאליים. רלטיביסטים הם דווקא הרציונאליסטים הגדולים ביותר. והמיואשים ביותר. הפתרון שפופר מציע הוא הנמכת הקריטריונים לרציונאליות כדי לשמר את התבונה (והמדע). מאחר שסוקל ובריקמונט נשארים עם קריטריונים לא סבירים לראציונאליות, אני חושש לשלומם האינטלקטואלי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש