בתשובה לברקת, 08/12/10 12:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקיי. אני פחות מוטרד מאבדן הפרטיות. זה מושג לעורכי דין. אפשר לחשוב שאנחנו סוכני מוסד או שבאמת אכפת למישהו מה אנחנו עושים בכל רגע. אני אומר את זה למרות שאני מצטער על אבדן המסתוריות. לכי תהיי הפאם פאטאל (מתגובה 558354) כששנייה אחרי שעזבת את משרדו, ניקולסון יודע מי הם החברים שלך בפייסבוק או מכיר את התמונות שלך בביקיני מהחופשה המשפחתית האחרונה. למיטב זכרוני, גם מארלו לא עצר בלב המאפליה כדי לצייץ. יש משהו מאוד הומניסטי בתזכורת המתמדת שכולנו אותו הדבר: אנשים קטנים עם בעיות קטנות ושמחות קטנות. אבל יש בזה גם משהו מאוד משעמם. אני חושב שהשינוי בטבע האדם מתבטא יותר בסוג התכנים שאנשים בוחרים לשתף בהם מאשר בעצם השיתוף. לפני כמה שנים, אדם שהיה מספר לסביבה הכללית בפרטי פרטים על עצמו ועל דברים שקרו לו במהלך היום (בהנחה שאלו לא היו דברים יוצאי דופן וחשובים), או מראה תמונות שלו לסביבה, היה נתפס כנרקסיסט. היום נדמה לי שלא רק האבחנה בין מעגלים שונים ומובחנים של קרובים קורסת, אלא גם האבחנות בין העצמי הפנימי והעצמי שמוצג לעולם. אולי זה המיידיות שלא מאפשרת רפלקסיה, אולי זה הצורך הנואש להיראות, אני באמת לא יודע. (והפוסט האחרון שלך הוא כמובן הפוך למה שאני אומר כאן. אבל זה מעיד רק עלייך ועליי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת על קריסת האבחנה בין מעגלים שונים ומובחנים של קרובים - זה הזכיר לי מאמר חשוב ומאיר עיניים שנכתב בעידן הבלוגים אבל תקף מאוד גם בעידן הרשתות החברתיות: (אתה חושב שיש לי מושג מה אומר הפוסט האחרון שלי?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מעניין. אני לא יודע מה אומר הפוסט האחרון שלך. אני כן רואה שם העמדה שלך ושל הקהל משני צדי המתרס (כמה לא שיתופי!). ואני כן רואה שם איזו שאיפה לגאולה. אני מניח שגאולה יכולה לבוא מכתיבה או מהתגלות. אולי במסע ואולי beneath this dirty hood. בעיניי, השאיפה לגאולה היא ההיפך מהבנאליות של החברתיות. אבל אני כבר די מבוגר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר פרטים רבים על אותם אנשים שטורחים לספר הרבה על עצמם. אתה לא שומע הרבה על מי שלא. יש לי הרגשה שאנשים גם ילמדו לא לספר על עצמם דברים (או לא לספר על עצמם את רוב הדברים). ראינו כבר מספיק אנשים שנגרם להם נזק בגלל החשיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה יקרה בעתיד. בינתיים, האפשרות שמי שלא יהיה מוכן לחשיפה ינזק מזה, נראית לי סבירה יותר. זה קיים בקטן כבר היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון ב"מי שלא יהיה מוכן לחשיפה ינזק מזה" ? שאנשים שינסו לשמור על פרטיות ברמה שמקובלת עלינו היום יתפסו כחשודים באיזה משהו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. שכדי להתנהל במרחב החברתי או המקצועי תהיה חייב נוכחות ברשת ששוברת את הגדרות הפרטיות המקובלות כיום. גם היום, בקטן, אם אין לך פייסבוק אתה מודר מדברים מסוימים. זה לא נורא, אבל אני חושב שזה יחמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא קלטת את זה מהתגובות האייליות לאלמונים? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלת "למה?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שאני צריך. למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין ששאלת. מצד אחד יש דימוי מקובל של נרקסיסט כליצן נפוח מחשיבות שמדבר רק על עצמו, ומצד שני ה DSM מגדיר את מי שסובל מהפרעת אישיות נרקסיסטית כאדם פגיע מאד וכפיצוי לחולשתו צריך שיעריצו אותו כאדם דגול. הוא לא יכול להעריך את היכולות שלו ומשוכנע שהוא הגדול מכולם, ולמרות שהוא מצפה שכולם יודו בעליונות שלו אין לו מושג מה באמת חושבים עליו. זאת אומרת, זו ההגדרה עכשיו, כי המהדורה הבאה של ה DSM (מס. 5) לא תכלול כנראה 5 הפרעות אישיות, כולל נרקיסיזם. מבקרים אומרים שזה נובע מההבדל שבין פסיכולוגיה טיפולית שמתעסקת בהפרעות לפסיכולוגיה מחקרית שמפרקת תופעות למרכיביהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. באמת יש ספרים שאני לא מוצא בהם את עצמי. ואולי זאת פשוט כבר לא הפרעה אלא הנורמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |