 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל החומר הצמחי היבש גם מתכלה; אין איזו כמות שלו שהיא יציבה? או שגם ביערות הטבעיים שלנו הכמות היא פחות מהיציב? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני, כמובן, לא יודע. האינטואיציה שלי טוענת שהכמות היציבה היא גדולה מאד, אם בכלל ניתן להגיע אליה לפני שאיזו מגה-מגה שריפה תשנה את שיווי המשקל. לא זכיתי לראות מחטי אורן נרקבות אלא בשכבה התחתונה ביותר, בחורף, כשאספתי פטריות. מאחר ורוב ימי השנה הכל יבש, קצב הכליה נראה לי נמוך מאד. גם סוגי צמחים אחרים בעיקר מתייבשים ולוקח להם המון זמן להפוך למשהו לא דליק (כנראה ע''י ספיגה בגופם של בעלי חיים, שבזכות הנוזלים שהם אוגרים הם פחות דליקים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם מגיעים למצב שיווי המשקל הזה היער מפסיק להיות ריאה ירוקה. כלומר הוא נשאר ירוק, אבל לא משנה את מאזן הפד''ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מגיעים חיש קל למסקנה שלא רק את הנמרים אנחנו לא "צריכים" אלא גם את היערות. מה עושים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו צריכים רק אויר ואהבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין אויר אין שריפות יער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעצם נכון לכל יער שהמסה שלו לא גדלה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איך מגדירים ''מסה של יער''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אי אפשר לספוג פד''ח בלי להפוך אותו למשהו בעל מסה. אבל על הקרקע הולך ומצטבר חומר אורגני רווי פחמן כך שמסת ה''יער'', במובן הרחב, גדלה. אולי השכבות התחתונות של החומר הזה עמידות בפני שריפות בגלל בידודן מהחמצן כך שההערה שלי לא היתה מדויקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הרעיון של ראה ירוקה הוא שהיא שומרת על יחס פד"ח/חמצן קבוע | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |