|
כל שירות ממשלתי שאני מכיר מתריע כל הזמן. גגל בבקשה את צמד המילים מתריע ומשרד ותבין את כוונתי. ההתרעה1 לפעמים מצליחה, ואם לא, לא נורא; היא משמשת כסת"ח שקונים אותו בחינם, ושכרו אינו מאחר לבוא בדרך כלל. כאשר פורצת ההתלהמות הציבורית שהיא בלתי נמנעת אצלנו, כאשר השוורים הפופוליסטים רצים ברחוב ומחפשים קורבן, הדרישה לתקציב מטה את כיוון הלחץ למטרה נוחה; לכיוון משרד האוצר שהוא המטרה החביבה עליהם בדרך כלל, ואוייב הציבור מספר אחד במדינה. התוצאה היא בבחינת שתי ציפורים בהתרעה אחת. גם אני לא אשם אלא הוא אשם, וגם תקציב נוסף שזו מטרתו העיקרית של כל שירות ציבורי.
זו הסיבה שאני לא מתרשם בכלל מהתרעות, ואף אחד לא מתרשם מהן, וגם לא מדוחות מלומדים.
המשפט האחרון שלך "...ניהול יחסי חוץ מתוך עמדה של התרסה ועימות יכולה לגרום לנזק." הדליק אצלי את נורת האזהרה "זהירות אג'נדה". באופן כללי אג'נדות אינן מפריעות לי, אלא שחשדתי שזו אג'נדה שאני לא בדיוק תומך בה... וזאת כבר בעייה.
___ 1 במקרה של משרד הביטחון קוראים להתרעה הפחדה. הנה דוגמה להפחדה כזאת מתוך כיפת ברזל או כיפה אדומה?:
"המחיר לכל אלה יהיה קשה מאוד למשלם המסים הישראלי, שכן עלותה של כל סוללת "כיפת ברזל", על המכ"מים ומלאי טילי יירוט שנלווים לה, נאמד בסכום של בין 60-80 מיליון שקלים. הסיוע המיוחד להצטיידות במערכת שהבטיח נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, עומד על 205 מיליון דולרים ויספיק לרכישתן של 8-9 סוללות. זו אולי עיקר הסיבה לפסימיות, שכן במצב הנוכחי - נראה כי שתי הסוללות שעל-פי ההבטחות בצה"ל יהיו מבצעיות בעוד כשנה, הן בסך הכל טיפה בים [דרושות כ20]. הן אכן יוכלו לתת מענה בתרחיש של התלקחות מקומית בגזרות לבנון או עזה, אך לא כך יהיה במצב של מלחמה כוללת."
ועוד באותו עניין מתוך אייזנקוט: הגנה מטילים - קודם כל לבסיסים:
"שלא תהיה לתושבי ישראל אשליה שמישהו יפתח להם מטריה מעל לראש", אמר אייזנקוט, "המערכות נועדו להגנת בסיסי חיל האוויר, בסיסי חיל הים ובסיסי הגיוס - גם אם זה אומר שבימים הראשונים של המערכה, לא יהיה נוח לאזרחים"
|
|