בתשובה להמסביר לצרכן, 02/12/10 9:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, מכשירי הקלטה ומצלמות אינם סלקטיביים, ולכן אין מערכת המשפט והגורמים המעורבים/נפגעים מבקשים שהרופאים יימצאו במשך 24 שעות ביממה תחת עין בוחנת, אלא רק במצבים מיוחדים. "... ואינם מקליטים רק מה שהרופא רוצה להקליט אלא גם מה שהוא לא שם לב אליו..." - לא ברור לי אם זו פליטת מקלדת או שלכך באמת התכוונת, אבל בכל אופן - זה לא עניין של "מה שהרופא רוצה", אלא מה שהוא עושה באמת. לו היה הרופא מתעד (בדרך כלשהי) לאמור - "חיטטתי באף", היתה צריכה לבוא בעקבות כך פעולת תיעוד נוספת - "רחצתי את הידיים" - אך הרופאים והאחיות אינם רוחצים את הידיים, כך נמצא בסקר משנת 2006 (ובעוד מחקרים, אך זה הזכור לי הוא, עכש"ז, מ-2006) - לעיתים אפילו לא לאחר שהם מבצעים בדיקת דם במחלקה פנימית (מחלות זיהומיות) ועוברים אל החולה הבא. בכל רגע נתון סובלים למעלה מ-1.5 מיליון אנשים אנשים בעולם מזיהומים שבהם נדבקו במהלך אשפוזם בבתי חולים. במדינות המערב - 5% עד 10% מכלל המאושפזים. במדינות עולם שלישי הרבה יותר, כמובן. בצורתם הקלה, זיהומים אלה "סתם" גורמים מחלות וסבל ואף מביאים להארכת האשפוז. במקרים פחות ידידותיים למשתמש - הם מביאים לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות. קשה לדעת כמה אחוזים מכל זה היו נמנעים, אבל בעזרת "תנאי עבודה איומים", מסוג כלשהו - היו נמנעים. (לעיתים אולי בעזרת סתם הערה החסויה מעין הציבור, בתיקו האישי של הרופא, אבל איזה מנהל מחלקה יכתוב על חברו-זה-15-שנה - "לא רוחץ ידיים" - דבר כזה, קטנוני לכאורה אך לא פשוט למעשה - היה מתגלה אישית לגבי רופא X, רק, כך נראה לי, בסיוע אמצעים בלתי נעימים ואף "איומים", כהגדרתך). שאלת הרישום הרפואי התעוררה אצלי רק אתמול, במסגרת נסיונותיי האינטרנטיים להכיר את הנושא - והיא הדהימה אותי עצמי, לא רק אותך (?). טוב שאתה מצהיר בהדגשה כי "התיעוד הקלאסי הוא כלי ליעול עבודתם של הרופאים". דא עקא, לא כולם מסכימים אתך בעניין זה. תיירת יהודיה-צרפתיה אושפזה בישראל לניתוח במפרק הברך (די מקובל, עד כמה שהבנתי, ובעקבותיו אף חולים מבוגרים ממנה עוברים תקופת שיקום וממשיכים ללכת). בניתוח נפגע עצב, "העצב הסכיאטי", יהיה אשר יהיה. כששאלה הגברת את הרופא מדוע, תחת שתבריא מכאביה, נעשתה נכה לצמיתות, הסביר לה הנ"ל כי התקלה נגרמה ע"י חברו, הרופא השני שהיה שותף לניתוח. אבל כל הדבר, אפילו רק התיאור הטכני, אפילו בלי קשר לענייני מי-אשם - לא הוזכר במילה, לא בדו"ח הניתוח ולא בגליון הרפואי. מתישהו, בקרב האגרוף שנערך, כמקובל, בביהמ"ש, אמר רופא (כבר לא זכור לי מי מהם הוא היה, אבל ברור מאיזה צד) - "כל הרישומים ... מוגזם ... זה משפיע על שיקול הדעת של הרופאים ברגעי לחץ וכד'. למשפט יש תרומה מסויימת לדבר הזה". כלומר, "איום", כדבריך, ואף למעלה מזאת - לא רק מטריה זה נורא ולא רק מצלמה זה נורא - הכל נורא, הכל נורא ואיום. גם צריך לרשום וזה מלחיץ, גם הרופאים מבלים בחדר הניתוח במקום ללכת לישון בכיף, או אולי לבלות באיזו מסיבה "פגזית" - וגם משפטים עוד עושים להם. כלומר, כמה טוב היה לו יכול הרופא לחזור למעמדו של השמאן או הצ'יף - הוא מביט, הוא מחליט, הוא אומר, הוא עושה - וסוף פסוק. ואם נשאר מישהו בלי רגל או בלי עין או צולע או שנלקח לשדות הצייד הנצחיים - זהו רצונו של הבפאלו הגדול ולא רק שלא רושמים, לא מתעדים ולא מאיימים בהקלטות ובמצלמות - אלא אין מערערים ואף אין מהרהרים וכל בדל הרהור/ערעור הוא כפירה בעיקר, ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר (דברים כט)... ומחה ה' (או הבפאלו) את שמו מתחת השמים. איזה עולם נהדר, נוח ולא "איום" היה זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת, אני בטוח שאתה יכול להבין איך הפיכת מכשיר תיעודי שבו הרופא משתמש על מנת לבקר את הטיפול הרפואי ואת החולה,למכשיר שמשמש לביקורת על הרופא עצמו - יכול לפגוע במטרה התיעודית המקורית. אם למשל הרופא טעה (כן! גם רופאים טועים, וזו לא תמיד רשלנות), לא תהיה לא בעיה לרשום זאת על מנת לתעד את עצמו, כדי שמאוחר יותר יוכל ללמוד את הטעות, להשתפר, להבין את הטעות משפיעה על החולה מעכשיו וכו'. לעומת זאת, אם הכלי הזה משמש גם לביקורת על הרופא עצמו, הרופא עלול להבהל - אולי הוא חרג בטעות מהתקנון, כתוצאה מחוסר תשומת לב רגעי? אולי הוא לא שם לב לפרט ופגע בחולה? האם הוא יתעד את זה? הרי להסתיר בדרך כלל קל. הרופא שיפחד מהביקורת עלול לפגוע בתיעוד. הרופא עלול לבצע טיפולים בשביל "לכסות את התחת" גם במחיר פגיעה בחולה, גם אם כספית "בלבד". אני מסכים שיש צורך לבקר רופאים, והדוגמא של המרדימה שהלכה לישון באמצע ניתוח היא דומא מובהקת לרשלנות, לתוצאותיה ולצורך בביקורת. אבל המערכת צריכה לעמוד מאחורי "הרופא הסביר", כ גם רופאים סבירים עושים טעויות. גם ניתוחים פשוטים מסתבכים - כן, גם בגלל טעויות אנוש. כי רופאים הם בני אדם שתחת לחץ לפעמים שוכחים לרחוץ ידיים. זה בסדר? לא. לא בסדר. גם טעויות קורות, והמנהג של עריפת ראשים משפטית לרופא שטעה וגילו זאת לא מועיל לא למערכת הרפואית ולא לחולים שזקוקים לשירותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי את רעיון המכשיר התיעודי הפועל כבומרנג, והכל, לדעתי - וכמו שחזרנו ואמרנו כאן - הכל עניין של מינונים ואיזונים. נושא אי-רחיצת-הידיים בבתי החולים ובמרפאות נפוץ בשיעורים משתנים שכולם נמנים בטווחי עשרות האחוזים, ונדמה לי שכבר נעשו נסיונות להילחם בו, וללא הצלחות דרמטיות. כך שהנושא בהחלט אינו יכול לשמש כדוגמה ל"בני אדם שתחת לחץ לפעמים שוכחים לרחוץ ידיים" - זה כמעט כמו הבדיחות על 95% העו"דים הרמאים והחמדנים שסתם מוציאים שם רע ל-5% הטובים והישרים. שוב רחיצת ידיים... נראה שתגובותיי חורגות מגבולות הנודניקיות הסבירה, והפתיל הגיע ממילא למיצויו הטבעי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה צדדית: אם אותה מרדימה היתה נרדמת בטעות, זאת היתה רשלנות. מאחר שהיא נרדמה בכוונת מכוון זה היה פשוט פשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נדמה שעשינו מספיק בעניין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר קשור : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מעניין."הרפואה היום כבר אינה רק רפואה מתגוננת. זו רפואה מבוהלת". מה שנותר זה למנוע היסטריה. אולי להצעתו של ירדן יש תקומה: "על בתי משפט לאשר רשימות של מומחים שמעמדם, הידע והמוניטין שצברו, הוכרו על ידי החברות המקצועיות המתאימות ועל ידי הוועדה האתית של ההסתדרות הרפואית. מתוך רשימה זאת ייבחרו שלושה מומחים, וחוות דעתם תהיה מבוססת על קווים מנחים מסוכמים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מקור המונח "רפואה מבוהלת"? תרגום מאנגלית? חיפוש זריז לא העלה שימוש בו לפני 2004 (פרסום המאמר בעל השם הזה באייל), ושימוש נפוץ קצת יותר החל מ־2008. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מונח - זו כותרת ששפחתך נתנה למאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו תבענו פעם בגין רשלנות רפואית וגם זכינו. מי שעודד אותנו לתבוע היתה רופאה שדוקא טענה שמערכת הבריאות חולה ותביעות מועילות לתפקודה. הרופא שפישל הוא רופא מעולה והתביעה שיפרה את תפקודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המאמר, כל הסיכויים שהרופא המעולה ש''פישל'' ונתבע (ופרמיית הביטוח שלו עלתה), הוא עכשיו רופא מאוד זהיר. אבל הוא נזהר יותר להיצמד לנהלים מאשר שלא לפגוע בחולים. ובגלל שאנשים זה לא ברגים על סרט-נע, וברפואה מטפלים בכל מקרה לגופו, הצמדות של הרופא לנהלים כלליים, עלולה דווקא לפגוע בחולים רבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתגובה תגובה 559282 נראה שצדקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש טועה.פרוטוקול רפואי איננו ''נהלים כלליים'' ומילוי טפסים. נכון שיש בעיה של רפואה מתגוננת והפרזה בבדיקות ליתר בטחון - זה איננו המקרה . המקרה הזה הביא למוות באופן ברור ביותר . קוצר תהליך מאיזו סיבה לא ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע שתיפקודו השתפר? נהיית חולה עוד פעם ובדקת איך הוא מרפא אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רופא נבדק רק באופן אישי? במקרה-לגמרי במקרה, הבת שלי היא אחות ועברה חודש במחלקה שלו. אני מתייחס להקפדה שלו על הפרוטוקולים הרפואיים. התביעה עסקה בכך שהוא החליט שאין צורך ללכת על פי הפרוטוקול הרפואי.שמעתי מחולות כיצד הוא מתייחס למיקרים דומים עכשיו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |