|
דוגמאות שאני נתקלתי (חלק בעצמי, חלק שמעתי מאחרים) + הסבר על הבעייתיות:
- רופא בחדר מיון כתב שנפגע-תאונת-דרכים אינו מתלונן על כאבים. למעשה הנ"ל התלונן במילים אם כי לא בכה ולא צעק בקול. רופא אחר נעתר לנפגע ושלח אותו לצילום רנטגן, שם הסתבר שאכן יש שבר בעמוד השדרה.
- רופא במיון ציין לגבי פרט כלשהו בבדיקה הגופנית "ב.מ.פ." (בלי ממצא פתולוגי), אך למעשה לא בדק כלל את אותו פרט. החולה הועבר למחלקת אישפוז ושם הבחינו האחיות בבעיה, שהיא מסכנת חיים, וטיפלו בה.
- אחיות במחלקת יולדות נמנעו מלמלא "דו"ח תקרית" על יולדת שהתעלפה. כיוון שלא מילאו "דו"ח תקרית", גם חסכו קריאה לרופא וחסכו רישום בטופס שעל המיטה. בדיעבד אותה יולדת התאוששה גם בלי טיפול.
בכל הדוגמאות שהבאתי לא נגרם נזק ממשי - אם בזכות רופא/אחות אחר ואם בזכות המזל. אני לא חושבת שהמקרים האלה צריכים להגיע לבית משפט. יחד עם זאת, אפשר ללמוד מהם שהתיעוד הרפואי אינו אמין במיוחד.
על זה נוסף התיעוד הממוחשב, שלפעמים מביא שטויות ממש. למשל תרופות "כרוניות" לא נמחקות מהתיעוד גם כשהמטופל הפסיק לקחת אותן. כמו כן ייתכן שחלק מהמערכות הממוחשבות לא מבדילות בין "לא נבדק" לבין "נבדק ונמצא תקין" גם אם הרופא לא התכוון לשקר.
|
|