|
||||
|
||||
לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, חקירת עצורים פלסטינים העלתה שהסיבות למהומות היו (לפי סדר יורד): 1. היעדר מקורות פרנסה מתאימים. 2. המיסים הכבדים. 3. הניצול של הפלסטינים לעבודות בזויות. 4. לחצים בטחוניים (סריקות, מעצרים, דחיית בקשות לאיחוד משפחות). 5. הכבדת ידו של המימשל האזרחי בעניני יום-יום. 6. הפחד מן המתנחלים והכעס על העונשים האפסיים שנפסקו לאלה מהם שפגעו בערבים. 7. הענין המדיני. (הנתונים לקוחים מסיפרם של זאב שיף ואהוד יערי, אינתיפאדה.) מתוך אותו ספר: "עשרות-אלפי הפלסטינים, שמצאו פרנסה בישראל, ומאות האלפים, שחיו תחת הדיכוי הכלכלי בשטחים, הפכו במשך השנים לפרולטריון הזועם של ישראל; פרולטריון שהוא גם זר וגם ישראלי, בהיותו נתון לשלטונה של ישראל; פרולטריון, שאינו רואה כל מוצא ממצבו החמור אלא במהפך מדיני לאומי. בקצרה: השיטה הכלכלית בישראל היתה לגורם מאיץ ראשון במעלה לתהליך ההקצנה בשורות הפלסטינים ולאחד הנפצים של האינתיפאדה." מי שטוען שהיה לפלסטינים טוב תחת שלטון ישראל או היה יכול להיות טוב, אינו יודע מה הוא סח. |
|
||||
|
||||
אתה מוכיח את הנקודה שלי. האינתיפאדה הראשונה1 באה על רקע רצון לשיפור כלכלי נוסף. זו מחאה שאולי נראתה לנו אז כחריפה, אבל מתגמדת אפילו מול הפגנות כנגד גלובליזציה בעולם המערבי, שלא לדבר על מהומות המוסלמים בצרפת. לא רצון מדיני, לא שאיפה פוליטית לעצמאות. רצון להתקבל כשווים יותר בחברה שלנו, או לפתח לתלות מוקטנת. ערבי מעזה לא רואה עד כמה הוא חי יותר טוב מקרובו בסוריה, הוא כן רואה כמה ערביי 48 חיים טוב יותר, על אחת כמה וכמה היהודים. במקום לשפר את מצבם הכלכלי, אולי לתמוך קצת יותר בצמיחה ארוכת הטווח שלהם (מוסדות השכלה למשל), הבאנו להם דיקטטור שהלך לכיוון המדיני, עורר בהם זעם לאומני (ואין כלי מסוכן בידיו של מנוול כזה מהשליטה בחינוך) והפך את סדר העדיפויות (לפחות המוצהר, אולי רק המוצהר) של העם. ד"א, גם האינתיפאדה הראשונה באה על רקע ההכרה שלהם בזכויות האדם שאנו "נותנים" להם. לא עוד פחד עיוור מהחייל הישראלי הנורא, אלא הבנה ברורה שידוי אבנים, לעיתים קרובות סמלי, לא יגרום לצהל לשטח את העיר ולא לחיילים מולם לפתוח באש על ההמון. 1 אותם אירועי מחאה חצי-אלימים, זכור לי עוד אותו נשק שנפל והוחזר. |
|
||||
|
||||
נו טוב, אולי קצת הגזמתי עם ה''חצי-אלימים''. אלימים למדי, אם כי לא בסקאלה של מה שה''שלום'' הביא. |
|
||||
|
||||
אתה מפספס את כל העניין. המערכת הכלכלית של עובדים שחורים פלסטינים ואדונים ישראלים (בנוסף להתעמרות המתנחלים, המימשל האזרחי וכוחות הביטחון) הביאה לתיסכול והתמרמרות ולא יכלה לשרוד והמוצא היחיד הנראה לעין היה היפרדות מדינית. אין קשר לטיבו של ערפאת או למצב ערבים במדינות אחרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |