בתשובה לראובן, 01/12/10 12:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היא הנותנת, הרי גם באינטראקציות עסקיות לא מקליטים את כל המשא ומתן אלא רק את החוזה הסופי - ששני הצדדים רוצים לתת לו פומבי. הרופא צריך לתת חוות דעת. אם החולה מבקש, היא צריכה להיות בכתב, אם החלוה לא יודע לקרוא, הוא יכול לבקש אותה מוקלטת. אם הוא חירש, הוא יכול לבקש שהרופא יתן את חוות דעתו הסופית מול המצלמה, ולי אין בעיה עם זה. בכל המדיות האלו הרופא נותן פומבי רק לתוצאה הסופית - שהוא רוצה שתוודע ברבים. האופן שבו הוא הגיע לתוצאה הזו, זה העבודה שלו. ואם תצלם את זה אז כן מדובר על "לעבוד תחת מצלמה". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חוזה זה בהסכמה הדדית, שלא כמו חוות דעת. חוות הדעת לא מבוססת על ''משא ומתן'' (זה מתנהל בתוך הראש של הרופא ובאמת לא מוקלט) אלא על תצפיות ומעקב אחרי הנוהלים המקובלים ( דופק, מבחן רורשך, השד יודע מה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האינטראקציה בין רופא לחולה (נבדק/בודק, ספק/לקוח...) צריכה להיעשות בהסכמה. במקרה הספציפי דלעיל, הרופא משרת את חברת הביטוח והאופן שהוא מבצע את הבדיקה צריך לרצות אותה, אחרת הם יעסיקו רופא אחר. כבר הסכמנו שלנבדק יש זכות להביא חוות דעת של רופא אחר שאופן עבודתו יוסכם על שניהם. אז נשארה רק בעית המימון של הרופא הנוסף - שאותה, כפי שהצעתי, יש דרכים יותר טובות לפתור מאשר לחייב רופאים לעבוד בתנאים שהם לא מסכימים להם. (ואני בספק אם רופאים אחרים יסכימו לעבוד תחת מצלמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, האינטראקציה נעשתה בהסכמה ולכן אין צורך לתעד את המשא ומתן שהוביל לכך שהחולה הסכים להגיע לרופא והרופא הסכים לבדוק אותו. אבל המסקנות של הרופא אינם בהסכמה, ולדעתי זכותו של הלקוח\פציינט לתעד את האינטראקציה שהובילה לכך. האם בדוגמת שמאי הרכב אתה גם מתנגד לתיעוד והקלטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאי והרופא הם היינו הך, וכך גם מהנדס, פקיד וגנן. לגבי כולם אני חושב שאין לכפות עליהם לעבוד כשהם מצולמים או מוקלטים. בדוגמת השמאי, שהבאת למעלה, לא שאלת על הקלטה/צילום אלא על נוכחות של בעל הרכב. נוכחות אדם נוסף בבדיקה (של שמאי או רופא) זה הרבה פחות חמור מצילום. בצילום, זה כאילו שכל העולם נכח, ועוד אפשר להריץ את זה הרבה פעמים בהילוך איטי כדי שאיש לא יחמיץ כלום. למרות ההבדל, אני חושב שאם רופא/שמאי לא רוצה לעבוד בנוכחות אדם אחר, אסור להכריח אותו לעשות זאת. חוות הדעת של השמאי/רופא צריכה כמובן להינתן באופן מתועד. אתה ממקד את המבט על היחס שבין המבוטח לחברת הביטוח (כשהרופא הוא רק מכשיר) ושואל אם חברת הביטוח חייבת למבוטח תיעוד של התהליכים בהם היא ועובדיה משתמשים. זה עניין חוזי גרידא: אם הם הסכימו בפוליסה שזה מה שהיא חייבת, אז זה מה שהיא חייבת. אחרת לא. אבל זה לא נראה לי מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב. לא סתם מקליטים אותם כשהם עובדים, מקליטים אותם כשהם עובדים על הרכוש/הגוף/הנפש שלך. אנסה עוד אנלוגיה: שוטר עוצר אותך ברכבך לבדיקה שיגרתית. האם נראה לך הגיוני/ראוי לאפשר להקליט את האינטראקציה בינך לבין השוטר? לדעתי כן. האם ראוי להקליט את שיחות החולין של השוטר עם שותפו כאשר הוא משוטט עם הניידת שלו ברחבי הארץ ?- פה אני איתך, לא ראוי לעשות זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הם תמיד עובדים על הרכוש/גוף/נפש שלי, או שלך, או של מישהו אחר. הרי השוטרים בדוגמה שלך יכולים להשתמש בניידת (= רכוש שלי ושלך) למטרות פרטיות. אז האם כדי למנוע זאת אנחנו צריכים מצלמה בניידת?! והפקיד בעיריה משתמש במחשב שלי ושלך, אז כדי שלא יגלוש על חשבוננו באינטרנט, נחבר אותו למצלמה? לא יותר עדיף לחפש דרך לשפר את האמון במקום את הפיקוח? אני לא חושב שצריך להקליט את האינטראקציה ביני לבין השוטר - ולא נראה לי שזה יעזור, כי הוא יכול להכניס לי מכות יבשות שמכשיר ההקלטה לא יתפוס. צריך לשפר את השוטרים, לא להפוך אותם לאסירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בוא נסכים שאתה תעבוד על לשפר את השוטרים ואני אדאג לשמור את עצמי ממכות יבשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הוגן, כי אם אני אצליח לשפר את השוטרים הם לא יכו גם אותך במכות יבשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה משפר אותם אולי עדיין יש לי מקום לדאגה. בכל אופן, הכוונה שלי לא היתה להקליט כדי להגן על עצמי ממכות אלא כדי להביא את כל הנתונים, גם אלו שהשוטרים אולי לא שמו לב אליהם, לידיעת הרשות השופטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: שוטר שמכה צריך לזכור להרוס גם את המצלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, המכות זה רק דוגמה - לעובדה שלא כל הנתונים (למשל, הנתון שהיכו אותך) יגיעו לידיעת הרשות השופטת. בסופו של דבר נראה לי שהדיון הוא על מה אנחנו, כציבור, רוצים לשדר לשוטרים (ולרופאים, ולמורים... ולגברים ולנשים) ולעצמינו כבני אדם: - בדרך כלל אתם טובים ואנחנו מאמינים בכם, למרות שיש בינכם כמה חוטאים בודדים. או - בדרך כלל אתם רעים ואנחנו לא סומכים עליכם, למרות שאולי יש בינכם כמה צדיקים בודדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, יפה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא שאלה של או זה או זה אני חושב שהדיון צריך להיות באילו נסיבות החברה צריכה לסמוך על אנשים ובאלה נסיבות עדיף שלא וצריך להיות גם דיון נוסף אם זה בכלל בסדר שהחברה תכפה את הסטנדרטים שלה לאמון על כולם , כולל הפרנואידים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשאלות של אמון נראה לי שאין מקום לנסיבות. אם אתה אומר לזוגתך שיש לך אמון בה רק בנסיבות מסוימות, אז אין לך אמון בה. אם אני אומר לרופא שיש לי אמון בו (ביושרו, לא בידיעותיו), חוץ מכאשר אני חולה מאוד, אז אין לי אמון בו. וכו'. באשר לכפיית הסטנדרטים, כל הדיון הוא על האם צריך לחייב רופאים לעבוד תחת מצלמה. אם לא, אז לא סטנדרט כפוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי ולך אמון מסוים ברופא שאנחנו משלמים לו פחות מזה ברופא שקופת החולים משלמת לו וברופאים שחברת הביטוח משלמת להם אין לנו אמון כלל והנקודה שלי היא שהדיון צריך להיות בשאלה למי יכולה להיות הזכות לחייב רופא לעבוד תחת מצלמה - לחברה בכלל או למטופל לא ברור לי למה קפצתם ממקרה שבו המטופל דורש לצלם את הטיפול שלו לרעיון שהחברה צריכה או לא צריכה להנהיג את זה כנוהל כללי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי מסכים. לא נראה שהעובדה שאני משלם לרופא הופכת אותו לבנאדם ישר יותר. אם הוא לא ישר בלי כסף הוא לא ישר עם כסף. מה שכן, אם הוא ישר, אז העובדה שאני משלם לו מניעה אותו לעבוד למעני. ===>"והנקודה שלי היא שהדיון צריך להיות בשאלה למי יכולה להיות הזכות לחייב רופא לעבוד תחת מצלמה - לחברה בכלל או למטופל" זו השאלה שדנו בה. אבל עמדתי הייתה שלאף אחד (לא חברה ולא מטופל) אין זכות לחייב את הרופא לעבוד תחת מצלמה. זה יכול להיעשות רק בהסכמת הרופא. ===>"לא ברור לי למה קפצתם ממקרה שבו המטופל דורש לצלם את הטיפול שלו לרעיון שהחברה צריכה או לא צריכה להנהיג את זה כנוהל כללי " כי זה שהמטופל דורש, זה לא מעניין, כי זה תלוי בהסכמתו של הרופא. שאלנו אם החברה צריכה לתת למטופל כוח חוקי לחייב את הרופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שאתה משלם לרופא לא הופכת אותו לאדם ישר יותר, אבל היא מביאה לכך שהאינטרס העקרי שלו הוא לפעול לטובתך. אם הוא לא ישר במיוחד, זה עלול להביא אותו לתת חוות-דעת מוטה לטובתך במשפט. אבל אם מה שמעניין אותך הוא לקבל את הטפול הטוב ביותר, אתה יכול לסמוך עליו יותר מאשר על רופא שמישהו עלול לנזוף בו אם הוא רושם את התרופה או הבדיקה היקרה ליותר מדי מטופלים, או על רופא שמישהו עלול לשכור רופא אחר במקומו אם הוא יתן חוות-דעת לטובת יותר מדי מבוטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון התרחק מהעניין שדיברנו עליו. אתה מדבר על אינטרסים ואומר לי שאם יש לרופא יותר אינטרסים למעול בתפקידו, אז יש יותר סיכוי שהוא ימעל בתפקידו. בקיצור זה אומר שלדעתך הרופאים (והשוטרים, המורים, הגברים?) שקרנים מטבעם, ומשקרים כל פעם שכדאי להם לעשות זאת. אני מעדיף השקפת עולם אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאנשים שקרנים בטבעם. כשיש לאדם אינטרס זה עלול להשפיע על החלטה שלו, במודע או לא. אם הקצין בתחנה נוזף בשוטר שיצא למשמרת על הכביש ולא חזר עם עשרה דו"חות לפחות, אז הסכוי שהשוטר יתן לך דו"ח על עברה קטנה יגדל. לגבי רופאים שמועסקים ע"י חברות בטוח - כאן זה הרבה יותר ברור כיוון שיש ברירה טבעית: החברות האלה תעדפנה להעסיק רופאים שההחלטות שלהם נוחות להן, והאחרים ייפלטו בהדרגה מרשימת המומחים שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר. אני בעד שאנשים יפעלו לפי האינטרסים שלהם. זה מה שבנאדם רציונאלי צריך לעשות, מבלי למעול באמון שניתן בו. אז אם אתה אומר לי שיש אנשים שמתפתים ומועלים באמון ולכן לא צריך להציב בפניהם פיתויים מיותרים, אני מסכים. אבל אם מישהו אומר שהם - כולם - כל כך לא אמינים שצריך להציב על כולם שומר, או מצלמה, אני לא מסכים. ואם הוא אומר ש 10% מהם לא אמינים ולכן צריך לשים על כולם מצלמה, אני שוב לא מסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית, אני מסכים אתך. אבל מצד שני, אילו היה בבעלותך עסק - מינימרקט, למשל, ובו כמה קופאיות. האם היית מנהל את העסק ללא ספירה יומית של הכסף בכל קופה והשוואתו לנתוני המחשב? האם ספירה כזו היא, בעיניך, בטוי להשקפת עולם לפיה כל הקופאיות שקרניות וגנבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבות נוספות לעשות ספירת מלאי: לקוחות עלולים לגנוב, דברים עלולים ללכת לאיבוד, הסדר הטוב - ואפילו רשויות המס - מחייב ספירה תקופתית. אבל אם מתעלם מהסיבות הנוספות ונניח שאתה עושה זאת רק בגלל הקופאיות, אז כמובן שזה ביטוי לכך שאתה נותן בהן אמון מוגבל. הרי אם הקופאיות היו אמא שלך, אחותך ואישתך לא היית בודק אחריהן. אני כבר אמרתי שגם אני מבין שיש בעולם רמאים וצריך להתגונן מפניהם, באופן שאיננו פוגע בהם ומחשיד כל אחד בנפרד. אז למשל, אם במקום ספירת מלאי בסוף כל שבוע תציע לי לבדוק להן את התיק והכיסים (ואת החזיה וכו') בסוף כל משמרת, אני אסכים שזו שיטה יותר יעלה לתפוס גנבים אבל היא פוגענית, מעליבה ומאשימה את כולן בגניבה. ככה גם עם הרופאים, אין שום סיבה לא לעשות בדיקות איכות רוחביות (סתם, נגיד, כמה עדויות של רופאי חברות הביטוח נידחו על ידי בית המשפט). אבל להעמיד כל חולה תחת מצלמה במעגל סגור, זו הצהרה פוגענית על חוסר אמון מוחלט ואישי. כלומר, זה לא אומר "יש גם רמאים בעולמינו" אלא "יש לי חשד שאתה רמאי". עכשיו, מותר לך לחשוב שהרופא או הקופאי שלך רמאי ולדרוש ממנו שיעבוד אפילו ערום - אני רק אומר שמותר לו לא לעבוד בשבילך או איתך אם אתה חושב ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שהנושא של הדיון אינו ''האם להעמיד כל חולה תחת מצלמה'' אלא ''האם לחולה מותר להעמיד רופא שממומן על ידי גוף בעל אינטרסים הפוכים לשלו תחת מצלמה''. אלה שני דברים שונים מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות הקלדה: התכוונתי כמובן "האם להעמיד כל רופא תחת מצלמה". הדיון התחיל מהשאלה היותר ספציפית והתרחב לכל רופא, כל שוטר וכו'. בעניין המקורי, דעתי הייתה שבמקום לחייב את הרופא (של הביטוח) לעבוד תחת מצלמה, יש לאפשר ל"חולה" להביא חוות דעת של מומחה מטעמו. ושבשום מקרה אין לחייב אדם לעבוד תחת מצלמה בלי לקבל את הסכמתו מראש. מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני אדם הם רק בני אדם ושקר זו מילה מאד פשטנית ופסקנית אחד הדברים שכולנו עושים זה לשכנע את עצמנו שמה שטוב לנו זה גם הדבר הנכון לעשות וזה לא יעשה אותך לבן אדם פחות טוב אם תכיר בכך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להחליף את המילה ''שקר'' ב''מעילה באמון'' או משהו יותר רך. בסופו של דבר בני אדם שמתדינים צריכים מילים לבטא את עמדתם (ולפעמים, כדרכם של בני אדם, המילים נשמעות פסקניות מדי). אני עדיין משוכנע שמה שטוב לי הוא הדבר הנכון לי לעשות (אבל אולי התכוונת למשהו אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קטע של חוסר אמון בבני אדם זה קטע של הטבע האנושי _ גם "שקר" וגם "מעילה באמון" הן לא המילים הנכונות מכיוון שהן מניחות כוונות זדון - הן מניחות שהרופא ביודעין אבחן או טיפל לא נכון כשאני אומר שיש לנו אמון מופחת ברופאים שמישהו אחר משלם להם אני לא אומר שהם משקרים אני רק מניח שהם לא מכונות וששיקולים אישיים משפיעים עליהם בדיוק כמו שהם משפיעים על כולנו _ בני האדם (וגם רופאים הם בני אדם) ידועים ביכולת שלנו לשכנע את עצמנו שמה שאנחנו עושים למען האינטרס האישי שלנו הוא גם הדבר הנכון לעשות מבחינה אוביקטיבית הרופא מטעם חברת הביטוח נמצא תחת לחץ לאבחן לטובת חברת הביטוח כך שיש לו נטייה לאבחן בכיוון מסויים ומבחינתו האבחנה הזאת נכונה והוא לא משקר אבל מצד שני רופא אחר שאין לו קשר לחברת הביטוח היה יכול להגיע למסקנות אחרות על סמך אותן עובדות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אז לא הבנתי מה אתה אומר על טבע האדם. אולי שהוא לא מודע למניעיו ולמעשיו? 2.אבל על זה דיברנו למעלה כבר הרבה פעמים. כשאני הולך לרופא של חברת ביטוח אני צריך להניח שהוא אדם ישר ולכן הדוח שלו מוטה לטובת חברת הביטוח - הגם שאינו חוטא לאמת. כלומר, התפקיד שהוטל עליו במקרה הזה הוא למצוא את הנקודות שייטיבו עם חברת הביטח, בלי להסתיר, אבל גם בלי לחפש נקודות אחרות. אם הוא מבצע את משימתו ביושר ונאמנות, הדוח שיופק יהיה מוטה לרעתי. לכן עלי לשכור את שירותיו של מומחה אחר ולהטיל עליו לבחון את המצב מנקודת ראותי. לא משנה אם אני אשלם לו, או הביטוח, או קופ"ח, או ועד העובדים. מה שחשוב שמשימתו תוגדר כהלכה והוא יבצע אותה בנאמנות. (במקרה כזה רופא עובד כמו עו"ד של אחד הצדדים - אסור לו לשקר לבית המשפט אבל אי אפשר לומר שהוא לא מוטה). 3. אני לא מסכים עם התיזה של "משכנע את עצמו". לדעתי, (בד"כ) בעלי מקצוע בוגרים יודעים בדיוק מה הם עושים. ביחוד ב"מקצועות החופשיים" הם לא פוחדים מהמעבידים שלהם ולא מונעים אינסטינקטיבית על ידי פחדים או דחפים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרחה הרבה שטורחים כדי לעשות ניסויים בסמיון כפול נובעת (גם) מכך שהתברר שהחוקרים פחות אובייקטיבים ממה שנדמה להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. אבל זן רמה אחרת של חוסר אובייקטיביות מזו של "אני מפחד שיפטרו אותי אז עדיף שתוצאות המחקר יצאו כפי שהבוס מצפה". לא זוכר איפה קראתי רעיון של מישהו, שבבית משפט הנאשם (או שני הצדדים בתביעה אזרחית) לא יזדהה בשמו, ישב מאחורי פרגוד, וידבר דרך מערבל קול. והכול כדי להימנע מהאפשרות (הסבירה בהחלט) שלשופט יש דעות קדומות - למשל אם הוא רד-נק שונא שחורים, או שהוא עצמו בהליכי גירושים וחושב שכל הנשים סחטניות. זה נשמע (לי) אבסורדי, אבל זה עוד סממן של חוסר אמון מוחלט - גם בשופטים. אז הנה עוד רעיון: אם יצלמו את השופט בחייו הפרטיים (למשל רב עם השכן הכושי, או מעיף צלחות בוויכוח עם אישתו, או ח"ו עם בן-זוגו), יוכלו לגלות את ההטיות שלו בשעה שיערערו על פסיקותיו לעליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר האמון הזה מגובה בסטטיסטיקה מרשימה. שיעור ההרשעות והעונש על אותו הפשע משתנים בצורה מאוד מובהקת בהתאם למין ומוצא הנאשם. אני לא יודע אם בדקו, אבל מנחש שגם פרמטרים כמו גובה ויופי משפיעים על תוצאת המשפט. ד''א, כל זה לא אומר שמדובר בתהליך מודע, הוכיחו שאנשים נוטים לשיפוט באופן לא מודע על סמך מידע לא רלוונטי, ומוצאים אחרכך הצדקות לבחירה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לינק לסטטיסטיקה המרשימה הזו לגבי שיעור ההרשעות והעונש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לא להכביד עם נתוני עבר, שאולי פחות רלוונטים היום, משהו מהעת האחרונה http://washparkprophet.blogspot.com/2010/09/impact-o... לגבי נשים"We find strong evidence that all-white juries acquit whites more often and are less favorable to black versus white defendants when compared to juries with at least one black member" http://antimisandry.com/australian-mens-news/gender-... כדאי גם לקרא את"The federal Bureau of Justice Statistics’ study of large urban counties found that wives who kill their husbands without provocation receive an average sentence of just six to seven years, while husbands who kill their wives receive a much more reasonable average sentence of 17 years." http://greengross.wordpress.com/2010/06/13/%D7%9E%D7... (בעברית), על הנטיה של שופטי כדורגל לפסוק יותר עבירות אם השחקן החשוד הוא גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני זמן גם קראתי על מחקר שאאז''נ בדק פסיקות בימ''ש בפילדלפיה במשפטים עם נאשמים שחורים. שחורים כהים קיבלו עונשים כבדים יותר ואו נמצאו אשמים, מאשר שחורים בהירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חוסר האמון מגובה בסטטיסטיקה. הוא התגובה לתופעה שהסטטיסטיקה מגבה. השאלה אם הוא התגובה הנכונה ומה האמצעים הנכונים להילחם בתופעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוווופס! ===>" הרופא משרת את חברת הביטוח והאופן שהוא מבצע את הבדיקה צריך לרצות אותה" נכון, כולם משתינים בבריכה, אבל מהמקפצה?! חוות הדעת שתרצה את חברת הביטוח היא זאת הקובעת ש: א. המתלונן בכלל לא נפגע ב. הפגיעה טופלה, המתלונן החלים, ולא נותרה לו כל נכות. ג. הנכות שלו בכלל היתה קיימת עוד לפני ה"ארוע הביטוחי". אז זה מה שעל הרופא לכתוב בחוות דעתו ("לרצות אותה"), ללא קשר למימצאים הפתולוגיים? נראה לי שמישהו מתבלבל בין היפוקרטס לבין היפוקריטי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתבלבל? לא בבית סיפרנו. ראשית, שים לב שאמרתי שאופן הבדיקה ולא חוות הדעת, צריך לרצות את חברת הביטוח (כמובן, בכפוף לפוליסה ולחוק ולכל המגילה). שנית, הרופא הבודק איננו שופט, וצריך להניח שהוא ישר אבל לאו דווקא בלתי מוטה. לכן כבר אמרנו שמותר וכדאי לנבדק להיבדק אצל רופא מטעמו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |