בתשובה לשוקי שמאל, 24/11/10 20:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים לחלוטין שיש קשר בין אידיאולוגיה לבין האמצעים ליישומה. לא נראה לי שזה סותר את דבריי. קל לי גם להסכים לאמירתך שהמדינה לוקחת על עצמה למשטר ולנהל את אזרחיה כך שיתאפשר להם "קיום בכבוד". נדמה לי שבמדינות מערביות מושג ה"כבוד" כולל גם מערך התייחסויות מסוים לאדם, שחלק ממנו הוא רעיון השוויון. הרעיון של כבוד (האדם) מחייב את המדינה לכפות את השוויון במרחב הציבורי ולא רק במוסדותיה, כי מה שחשוב כאן הוא ה"קיום בכבוד" של הפרט ולא שוויון פורמאלי בפני המדינה. בנוגע לשאלה האם כפיית השוויון נקראת "לתקן בני אדם", אני חושב שזה אכן תיקון. אני לא יודע להוכיח את זה: אני לא בטוח שיש לשאלה הזאת נפקא מינה להתנהלות המעשית. אולי היא רק שאלה מושגית וירדן יגיד שהיא לא מעניינת. אבל אם נבחר לראות את השאלה הזאת כשאלה מטאפיסית במקום כשאלה מושגית, הייתי מציע את התפיסה הבאה. מאחר שיובל לימד אותנו שהאדם לא נולד כשהוא טבולה ראסה, אנחנו יכולים להניח שהחברה "מתקנת" נטיות טבעיות. במקרה שלנו, הנטייה הטבעית של בני אדם היא להעדפת הדומים להם. החברה לא מניחה לנו ללכת אחרי "הטבע שלנו". היא כופה עלינו רעיונות של שוויון שמנוגדים לטבענו. במובן זה, החברה מתקנת את הטבע המולד שלנו וכופה עלינו להיות בני אדם טובים יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להתקדם עם מה שהצעת. אוסיף רק שעצם ההבנה שבמקרים רבים החברה נאלצת לפעול כנגד נטייות טבעיות של בני אדם, מחייבת אותה לפעול בצורה זהירה ונבונה, כדי שתגובת ה''מתוקנים'' לא תהיה כל כך ריאקטיבית שתוצאת הפעולה תהיה גרועה מהמצב שחייב אותה. צריך לקוות שהמדינה יכולה למנוע מאנשים להעליב ולפגוע בזולת ללא סיבה טובה, מבלי שתתחיל להגיד להם עם מי לרקוד ולשתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זאת שאלה שבהחלט לא נפסלת בתער שלי - אי אפשר לעשות לה רדוקציה להגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני מבין. אם לשאלה אין שום נפקא מינה להתנהלות מעשית, האם היא לא שאלה של הגדרה? (ועל כן מהותנית, ועל כן מטאפיסית, והמטרה היא לנכש את המטאפיסיקה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה לי מלרצות לנכש את המטאפיזיקה, והרי היא ילד טוב! גם בדיון מטאפיזי, כמו בכל דיון, יתכן שויכוח על "האם X מקיים תכונה Y" נובע רק מאי-הסכמה על ההגדרה של Y, ואז אפשר ללכת הביתה1, אבל לפעמים מסכימים על הגדרת Y והאי-הסכמה באמת נוגעת למאפיינים של X, ואז - קדימה להסתער. 1 לא תמיד, לפעמים הויכוח על ההגדרה של Y יכול להיות מעניין כשלעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בתגובה שלך יש הבדל בין "אוסף המאפיינים של X" לבין "ההגדרה של X"? האם הם לא ניתנים לגזירה אחד מהשני? והאם אי-ההסכמה על ההגדרה של Y אינה בד"כ אי-הסכמה על החלות של Y על מקרים שונים? אני שואל בגלל שנראה לי שאם (בתגובתך) אין הבדל בין הגדרה לבין אוסף מאפיינים, אז בין אם אנחנו מתווכחים על X או על Y, אי-ההסכמה עוסקת בעצם בשאלות של הגדרה, והתער שלך בעצם בודק אם אנחנו רוצים לפתור שאלה שנוגעת ל-X או ל-Y. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכנסתי לעניין ההגדרה של X, בוא נישאר עם עניין ההגדרה של Y. המקרה לתער שלי הוא כשמתווכחים האם Y חל על X, ומה שמעניין את המשתתפים הוא X, והויכוח נראה כמו ויכוח על מאפייני X, אבל אז מתברר שמסכימים על מאפייני X ולא על המאפיינים שכלולים ב-Y. מקרה כזה פוטר את הדיון, אלא אם (כדבריך וכדברי קודם) מתברר ש(גם) הויכוח על Y מעניין את המשתתפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז רק כדי להיות בטוח שהבנתי: אתה בעצם אומר שהתער שלך הוא כלל לניהול דיאלוג יעיל, ולא כלל לסילוק שאלות חסרות משמעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ מאחד המאמרים של אגסי (או בספר שהוא ערך), שאלות חסרות משמעות מסלקים עם הסכין של גלילאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אהיה מופתע אם לדעת אגסי ישנן שאלות חסרות משמעות. הוא לא מגיע מהמסורת הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח הזיכרון החלוד שלי אבל אני משוכנע שאגסי קשור (לא שזה מה שחשוב) ושזה היה הסכין של גלילאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו סכין יש לגלילאו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שמנקה שאלות. תן לי לחפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי. מאמר ''הסכין של גלילאו'' של סטל, מספר הערוך ע''י אגסי וג'ארווי. סטל טבע את הביטוי ''הסכין של גלילאו'' לתיאור הדרישה של גלילאו שיש לקחת תפציות ניסויות ברצינות, ומכך לכוונה משתמעת שלפיה השיטה המדעית מתכוונת גם לבצע ''ניקוי כירורגי'' בגוף הידע כדי להסיר ממנו כמה שיותר טעויות. התער של אוקם משמש לצימצום הצמיחה בהשערות מיותרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר לגלילאו סכין ניתוחים, ולאוקהם תער גילוח לשיעור מיותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד אם כי אני חושב שהתער לא משמש לגילוח אלא לבדוק מי מסוגל לשמור על שיווי משקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמועה טוענת שאם התער של אוקם היה משמש גם לצמצום הצמיחה בשערות מיותרות, הוא היה מוכר במליונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התער של אוקהם כולם מכירים. מהו הסכין של גלילאו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 557694 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |