|
||||
|
||||
הסיפור של שוובר מזכיר לי את הסיפור של זדורוב, שהרשעתו הפחידה אותי מאוד. אינני יודעת אם זדורוב היה אכן הרוצח או לא, אבל בכל מקרה - אשמתו לא הוכחה כלל ועיקר אלא באמצעות "הודאתו" באשמה, ומי יודע איזו התעללות הוא עבר לצורך חילוצה. נראה לי שכמו שוובר, גם לו היה הפרופיל הלא נכון במקום ובזמן הלא נכונים: פועל רוסי לא יהודי שעבד בקרבת מקום לרצח. עלול לקרות להרבה מאוד אנשים. |
|
||||
|
||||
לפי דברייך אני מבין שהמקרה של זדורוב הוא דווקא הצלחה של profiling. |
|
||||
|
||||
אשמתו של זדורוב נקבעה לא רק על בסיס הודאתו אלא גם משום שעל מכנסי הנרצחת היו טביעות נעל שהתאימו לנעליו. מעבר לכך, העובדה שמדובר באדם שהיה במקום ובזמן שהארוע קרה והיתה לו את היכולת המעשית לבצע אותו ורקע פדופילי, יחד עם הסתירות הרבות בעדותו והעובדה שביום הרצח שוחח עם אישתו על נערה שכביכול טבעה למוות בשירותים- וזאת עוד לפני שהמקרה פורסם בתקשורת- מצביעים על אשמתו מעבר לכל ספק סביר לדעת ביהמ"ש. אתה מוזמן לקרוא את פסק הדין המלא. יש בו כמעט 400 עמודים ואותי הוא הצליח לשכנע, למרות שבהתחלה הייתי משוכנע שזדורוב חף מפשע. |
|
||||
|
||||
אכן הייתה שם (כנראה) טביעת נעל שהתאימה לנעלו, אבל על הנעל הרלוונטית לא מצאו כל שרידי דם. נראה לי שהוא צריך להיות בשביל זה גאון הדור בניקוי. הוא היה בשטח ביה''ס כשהתבצע הרצח.איש לא ראה אותו בקומה הרלוונטית, וודאי שאיש לא ראה אותו נכנס לשירותי הבנות שם. מוזר שאדם עם ''רקע פדופילי'' (לא מוצק במיוחד) לא ניסה כלל לאנוס את הילדה לפני שרצח אותה. לי אישית קשה מאוד להתרגש מסתירות בעדות. אין לי ספק שלו הייתי נאשמת או אפילו רק עדה במשפט כלשהו היו מוצאים סתירות רבות גם בעדותי. קשה לזכור אירועים בצורה ברורה ועקבית לאורך זמן. קשה עוד יותר לעשו זאת אם אתה נאשם ברצח. השיחה עם אשתו היא מוזרה, במידה שהוא איננו הרוצח, אבל עדיין היא לא מספיקה כדי לשכנע אותי באשמתו. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע כמה גאון צריך להיות כדי לשטוף את סוליית הנעל מדם, בעיקר סוליית גומי שמתנקה מהר. איש לא ראה אותו נכנס לשירותים, אבל איש לא ראה גם אף אחד אחר ולכן הטיעון הזה לא רלוונטי. זה שאדם ביצע פשע בלי עדים לא אומר שאינו אשם. להבנתי, כל הרצח בא לאחר ניסיון אונס כושל. אין שום סיבה לרצוח נערה בשירותים, בשטח ביה"ס, למעט כוונה מינית פלילית. זה נכון בין אם זדורוב הוא האשם ובין אם לא. הסתירות בעדות מתייחסות לא רק בטעויות בנוגע לזמן ולמקום, אלא גם לגבי דברים מהותיים הרבה יותר: למשל, זדורוב הודה והכחיש לסירוגין שיימצא דם על הסכין שלו, הוא הסתבך כמה פעמים בניסיון להסביר מדוע והאם החליף את בגדיו ביום הרצח וטען לפני פסיכיאטר כי ייתכן שרצח את הבחורה אך אינו זוכר זאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |