 |
|
 |
||
|
||||
 |
נניח שמיליארד אנשים מטילים מטבע עשר פעמים כל אחד. נניח ש"ראש" זה טוב ו"זנב" זה רע. לאחד מ 1024- כמעט מיליון איש- יהיו עשר הטלות ראש. לאחד מ 1024 יהיו עשר הטלות זנב. הללו יחשבו ברי מזל והאחרים חסרי מזל (גם בעיני עצמם). אם תוסיף הטלה למחצית מברי המזל יצא זנב ולמחצית מחסרי המזל יצא ראש. זה לא משנה כלום. יהיו לך אחד מ 2000 עוד יותר מזליטיקים ואחד מ 2000 עוד יותר נחסיונרים. עכשיו תחליף את המטבע בארועי חיים למיניהם, קטנים (האוטובוס בדיוק יצא/ התעכב עוד שניה) או גדולים (החליפו אותי בצוות ה"דקר"). מי שיצא לו עשר פעמים זנב לא יכול להמלט מהתחושה שהעולם כולו נגדו. תחושה שהיא נכונה. כי זה הוא שיצא לו עשר פעמים זנב ולא מישהו אחר. יש כאן התנגשות בין החד פעמיות של הקיום לבין הרב פעמיות של ההסתברות. ברור שאחד מאלף יהיה נחסיונר ענק, אבל התשובה לשאלה "למה אני?" נשארת- מזל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, התחושה שהעולם כולו נגדו לא נכונה. מה שנכון הוא שהעולם היה נגדו כרגע, אבל (אם הוא רציונלי) הוא צריך לדעת שהעולם כנראה יהיה יותר טוב אליו בהמשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> מה שנכון הוא שהעולם היה נגדו כרגע, אבל (אם הוא רציונלי) הוא צריך לדעת שהעולם כנראה יהיה יותר טוב אליו בהמשך. את זה כמובן הוא לא יכול "לדעת" - רק לקוות. וכדאי גם לא לשכוח את מוסר ההשכל שלמדנו ממאיר אריאל ב"מחלק המוסר השכל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי ''לדעת שכנראה'', כך שהכנסתי את האי-ודאות לתוך הידיעה שלו. זה עדיין יותר חזק מ''לקוות'', וגם מוצדק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |