 |
כשאני אמות זה יהיה מאד עצוב למי שאוהב אותי, פחות עצוב למי שרק מכיר אותי, ועלייך זה באמת לא ישפיע.
אולי אם אני אמות באיזה רעידת אדמה ברפובליקה הדומיניקנית אז תקראי עלי בעיתון ("הישראלים שמצאו את מותם") ותוכלי לקרוא ראיון עם אישתי, אבל אחרי שבוע תשכחי מי אני ואיך קראו לי. וזה לא בגלל שלא שלחת אותי לרפובליקה הדומיניקנית1, גם את השמות של אלה שנהרגו במלחמת לבנון השניה שכחת (לבד המפורסמים ואלה שהכרת). אנשים מתים, במוקדם או במאוחר גם שליט ימות. זה עצוב, אבל אלה החיים, הבת שלי (בת שמונה) מאד מתקשה לעקל את זה, אבל נראה לי שאנשים מבוגרים צריכים ללמוד לחיות אם זה.
בקיצור, אני לא מצליח להבין למה המוות של שליט נשמע בעינייך כאופציה בלתי סבירה לחלוטין. ומה בדיוק המשמעות של "ברור שיש מחירים שלא אשלם" שאמרת. אם יש מחיר כזה, אז מה ההבדל בינך לבין נתניהו?
1 אגב, אם את רוצה לשלוח אותי, אני מוכן לקבל את השליחות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש