|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבינה איך הזלזול נכנס לעניין בהכרח, גם לא כשמדובר ביחסים לא שוויוניים או ביחסי סמכות. האם מנהל חברה אמור לזלזל בעובדיו? האם ראש ממשלה אמור לזלזל בשריו? וגם אם רוצים לשנות מישהו - האם כשאתה רוצה לחנך אדם אלים להיות לא אלים, או אגואיסט להיות פחות אגואיסט - האם זה אומר בהכרח שאתה מזלזל בו? ואם מדובר בהבטחה האלוהית על הארץ, למשל, אז במסגרת מדע המדינה נראה לי שזה אמור להתקבל כטיעון גם בדיון אקדמי, על אף שבעיניי, למשל, זה קשקוש מוחלט. |
|
||||
|
||||
כשאני רוצה לשנות מישהו, אני טוען שכמו שהוא היום זה לא מספיק טוב. אני לא חושב שזה זלזול, אלא סוג של אי כבוד למי שהוא. הצעתי למעלה לראות את זה כ"כבוד למי שהוא יכול להיות", אבל גם זה קצת מתחכם. לפחות לי נראה שיש כאן קונפליקט מובנה בחינוך. אני חושב שהבטחה אלוהית על הארץ לא מתקבלת כטענה בדיון אקדמי. טענות לגיטימיות תהיינה מהסוג "X אנשים מאמינים בהבטחה אלוהית על הארץ", "הקשר בין אמונה בהבטחה אלוהית לבין אידיאולוגיה..." וכאלה. |
|
||||
|
||||
אתה לא טוען שהוא לא מספיק טוב, אתה טוען שיש בו דברים שמפריעים לך. או שחסרים לו דברים מסוימים. ואם אתה מלמד אותו, אתה מוכר לו דבר מסוים. במקרה הזה ידע. כמו שאם הוא בא לחנות המכולת מוכרים לו שם לחם או גבינה, או שבבוטיק הוא קונה נעלי התעמלות באלף שקל או משהו. ואם אתה, נניח, מלמד סינית ואמהרית בברליץ, אתה לא הולך לשנות את תלמידיך וודאי לא בדיוק מזלזל בהם, למה כולם הרי אנשי היי טק או מהנדסים וכאלה, לא? |
|
||||
|
||||
אבל לא מדובר על ידע ולא על חפצים. ''חינוך'' עוסק בשינוי האדם. את העניין עם ברליץ והיי-טק לא הבנתי (לא העולמות שלי). |
|
||||
|
||||
או.קיי. אז הייתה כאן אי הבנה. אני חשבתי שמדובר על הוראה, לא על חינוך, בפרט שהדיון התחיל מדובי, שאמר בעצמו שהוא איננו מחנך - בסופו של דבר, זה גם לא תפקידו של מי שמלמד באוניברסיטה. (ברליץ זה לא העולם שלך? זה לא אתה שמלמד שם סינית ואמהרית???) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |