בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 13/11/10 8:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתחיל כל שנת לימודים בהסבר שאני רואה את תפקידי בכיתה להיות פרקליט השטן באופן קבוע. מדי פעם אני מזכיר לסטודנטים שעמדה מסויימת לא חייבת להיות שלי, וכל הזמן אני מתחנן בפניהם שיחפשו טיעוני נגד לטיעונים שאני מציג, כי העמדה שלי אינה תורה מסיני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה יודע את זה, אבל בכל זאת. לאנשים רבים אין את היכולת לבנות לעצמם ''מרחב תיאורטי'' שיכול להתקיים בו דיון ללא מעורבות רגשית (לגבי הטיעונים או של האגו). חלק מההכשרה האקדמית היא בניית מרחב כזה, שבו אנחנו לומדים להציג בצורה אוהדת גם דעות שאנחנו מתנגדים להן ולהשהות את הביקורת עליהן, או לבקר דעות שאנו אוחזים בהן. לפחות מההתנסות הפרטית שלי עם עצמי, מרחב כזה אינו מובן מאליו והוא עניין בהתפתחות מתמדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא מבקש מהם להציג עמדות אחרות בצורה חיובית. אני רוצה שיתווכחו איתי, תוך שהם מייצגים את העמדה שלהם. הבעיה שלהם, כמו שאני מבין אותם, היא שהם תופסים איום על הדעות שלהם (על ידי טיעוני נגד) כמתקפה עליהם כבני אדם. כלומר, אם אני מראה להם כשל בחשיבה שלהם והם לא מצליחים להשיב עליו, הם חושבים שזה מוציא אותם טמבלים. לפעמים אני מנסה לעזור להם ונותן טיעוני נגד לעצמי, אבל בשלב כלשהו זה נעשה די אידיוטי שאני יושב ומתווכח עם עצמי. אבל זה בהחלט משעשע לשמוע מהמרצים בקורס, שמציגים מגוון עמדות לאו דווקא פופולריות (הקורס התחיל עם ''סוף ההיסטוריה'' של פוקויאמה ו''התנגשות הציוויליזציות'' של האנטינגטון), על הדוא''לים ההיסטריים שהם מקבלים מסטודנטים שנורא נעלבים מכך שעמדות כאלו או אחרות מוצגות בכיתה, ואיך בכלל הם יכולים לטעון טענות כל כך מכלילות וכו' וכו'. זה לימד אותי הרבה מאוד לגבי המשמעות של התלונות של ''אם תרצו'' - יש סטודנטים שפשוט לא מסוגלים להבדיל בין העמדות שהמרצה מציג לבין העמדות שהמרצה אוחז בהן, ובמקום זאת מניחים שהעמדות שהמרצה מציג הן העמדות שהמרצה רוצה שהסטודנטים יתמכו בהן. יש לזה גם תופעות לוואי עוד יותר משעשעות, כמו סטודנטים שחושבים שאם יתמכו בגישות האלו בעבודות שלהם הם מתחנפים למרצים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ש-"אם תרצו" אינם טוענים רק שהמרצים מציגים את הטעונים החתרניים (והסטודנטים בתמימותם מאמינים שהם משקפים את דעת המרצים) אלא שהם פועלים כפי שאתה מתאר בתגובה 556167 כלומר הם פועלים כמו המרצים שלא מוכנים להעלות שום טעון לזכות העמדה האחרת או נגד העמדה שהם מציגים. לא נראה לי שאופן פעולה כזה של מרצים קיים רק באוניברסיטת טורונטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי שהמרצים לא מציגים שום עמדה אחרת? ואני חשבתי שאני דווקא אמרתי במפורש שהם מציגים עמדות שהם לא מסכימים איתן כל כך טוב עד שהסטודנטים מתלוננים על כך שהם תומכים בעמדות גזעניות לדעתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אתה סיפרת על מקרה שבו המרצה והמתרגלת חברו יחד כדי לקדם בשיעורים עמדה מסוימת תגובה 556167 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא הציעה לה טיעוני נגד כדי להתווכח עם הסטודנטים. כשהיא ביקשה ממנו ''להסביר להם'' בהרצאה, הוא סירב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |