בתשובה לגלית סליקטר ברק, 12/11/10 17:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום גלית. אני מכבד את פנייתך האישית, וכאן רוצה לומר שדבריי אינם אישיים כלפייך, אלא אישיים, אם ניתן להתבטא כך כלפי החיבור שלך. אני חושש שאולי ביקורת שמתחתי במאמר - 'נשים לכו להיבדק' גלשה ונשפכה קצת גם על החיבור שלך, באי צדק. עקרונית, פרסום שירים על כל במה שהיא הוא אינו מעשה יהיר בעיניי. פרסום שיר בוודאי שאין הוא אקט יהיר. לא רכשתי השכלה ספרותית, אך פה ושם שמעתי על שירת האני של הדור הזה כלעומת שירת הארץ של הדורות הקודמים. לצערי גם אינני יודע לנתח את השיר שלך בכלי מידה ספרותיים, ואני יכול לתאר לעצמי שקיימת שירת אני שהיא גם שירה ענווה, ולא מבחינת תכניה בהכרח, כמו מבחינת השימוש בשפה. עד כמה שאני יכול לשפוט את החיבור שלך על פי הבנתי, הוא אינו חורג מד' אמותייך, האופן שבו את מרגישה, מה את מוכנה ומה את לא מוכנה וכן הלאה. וזה יכול להיות דומה אולי לגילוי דעת, הצהרה, פמפלט. אולי גם לשיר. אני מתאר לעצמי שמדריכים או מנחים למיניהם מעודדים יוצרים צעירים ''להביא את עצמך'' ''לגלות את הייחודי שבך'' אני לא יודע אם זו הדרך להגיע לשירה. השירים הללו נוטים להפוך לשירי מחאה, שגם שירך הוא מעין סוג שכזה, או שירי אני ועצמי. אינני אוהב את 'צר עולמי כעולם נמלה' של רחל, אך מאד אוהב את 'שי' כאשר בשני המקרים נוכחת רחל בשיר. האחד דן בעצמה, האחר מבטא אותה. מן הדיון הקודם סבור אני כי השימוש בשפה הפך באופן כללי לזול, חצוף, נפוח, מתלהם ועולם דימויים פורנוגרפיים הולך ומשתלט על התרבות, ועל השפה. העובדה שהשתמשת במילה קוס, כנראה דווקא כדי להביע סלידה, היא צורמת באזניי.כי אם המחבר, איש העט והמילים אינו מכבד את השפה שבה הוא משתמש, אני בוודאי לא מכבד לא את המחבר ולא את החיבור. אני מרגיש כאילו רוצה הייתי לשאול את המשורר- מי אתה..שאתה מציג בפנינו את רגשותיך, את הגיגיך, את רובד השפה שלך, מי אתה בכלל שתכנה את מה שאתה כותב בתור שיר. מי אתה בכלל שאתה מציג לנו אותך, דוחף לנו את עצמך בין השורות.הללו הם בעיניי- יהירות כשיפנה המחבר את עצמו מתוך השיר, אולי ייפתחו בפניו אופקי כתיבה חדשים. . אודה ואבוש כי מעולם לא קראתי שיר של זלדה. בברכה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שהמילה KUSS קיימת בעברית הישראלית, ובהכרח שותפה בעיצובה של תודעה לשונית שלטעמי קשה להתנגד לה אלא על-ידי התנגשות חזיתית, שפה בשפה. אני ממליצה בחום על זלדה, מראשיתה ועד אחריתה. "זלדה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד הוא אוגדן מפעים של כל ספריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מפעים הוא בן-זוגה הכוסוני של כמיהה בערבות השירה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלוטין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התכוונת לאיות שמושפע מהאנגלית אז לדעתי צ"ל koos או kooss. האיות שלך נשמע דומה יותר ל"קאס". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז כבר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי, אם כי זה נשמע כמו קוז, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבות אלו ואחרות הידע שלי בנוגע להגיה המדויקת מוגבל. למרבה הצער המילון האורבני לא מספק הוראות הגיה. בכל אופן, בשפה האנגלית העיצורים ס' וז' לפעמים מתחלפים, ונדמה לי שאפשר אפילו למצוא לא מעט מלים בהם ההגיות השונות נהוגות במקומות שונים. יש גם מחלקה שלמה של מלים בהן האיות התחלף מ-s ל-z בחציית השלולית: למשל האנגלים מאייתים realise ובני דודיהם בארה"ב - realize. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיתי לחשוב (למשך 15 שניות) ולא מצאתי מילה שמסתיימת ב z שאותו מבטאים כמו ס. אבל הבעיה נפתרה כשהמשוררת ענתה שהיא הלכה אחרי האיות הגרמני, מה שמעורר שאלה נוספת - האם מלה שכתובה באותיות לטיניות מעוררת בישראלים אסוציאציה לאנגלית או לגרמנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה זה תלוי בשפות שההורים דיברו או למדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שבגרמנית זה בכלל נשיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שהאסוציאציה המיידית היא לאנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנגלית אז תגובה 556149 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בכל זאת, כפי שכתבתי לרון בן-יעקב, בחרתי באיות הגרמני (וגם למרות שלתֵיבָה KUSS בגרמנית יש משמעות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שזה מן הרגל ישראלי, לתעתק לפי גרמנית ואולי אפילו לפי יידיש. בגלל זה הרבה ישראלים מתעתקים CH עבור ח' ועבור כ' רפה1. כשקוראים, קוראים קודם כל לפי אנגלית, מה שיוצר קצת חסר הבנה. _________________ 1 לא ראיתי אף אחד מתעתק את ה-כ' הרפה העברית כמו שצריך עם KH. את הח' בשם שלי אני מתעתקת ב-H, ולעיתים קרובות אני צריכה להסביר את זה לאנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לתעתק כ' רפה עם KH ולא CH? KH משמש באנגלית בדרך כלל לתעתוק של ח' גרונית (Khomeini). כ' רפה עברית מתועתקת בדרך כלל ל-CH כמו Michael, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החי"ת של ח'ומיני איננה גרונית אלא חכית - שים לב לנקודה מעל خمینی: בדומה לנהוג בתעתיקים מפרסית ומערבית, האקדמיה ללשון העברית קבעה שכ"ף רפה תתועתק לkh, וחי"ת גרונית ל-h. התעתיק ch מופיע רק כשריד היסטורי בשמות תנכיים, אשר הכילו (כנראה) חי"ת חכית או כ"ף רפויה, תועתקו לχ יוונית, ומשם ל-ch לטיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן האחרון יותר ויותר מבטאים ברדיו את השם אחמגינג'ד כאילו הוא אהמדינג'ד. בהתחלה חשבתי שזו סתם נטייה אמריקנית פסולה, אבל אחרי ששמעתי גם את הפרשן לענייני איראן מתבטא כך, התחלתי לתהות. אז מה נכון? את יודעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בפרסית אין הצליל ח' גרונית, לכן הם כותבים את האות (שם ערבי - איות ערבי) אבל מבטאים ה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמונה אחת שווה אלף מילים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תמצא לי אלף מלים ששוות תמונה של קלימט אני קונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני מוריש את כל הוני למר הוגג'' בחתימת וורן באפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> "אני מוריש את כל הוני למר הוגג" בחתימת וורן באפט. קניתי. (אם אפשר גם לצרף איזה קלימט קטן אשתי תודה לך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלף? חמש מספיקות: מאה שלושים וחמישה מיליון דולר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחרתי ב KUSS בעקבות האיות הגרמני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |