|
||||
|
||||
לדעתי סיפור הלחם ותבשיל העדשים הוא גירסא מאוחרת לסיפור עתיק יותר, עשיו הוא אל שהואנש ובמקור הוא סט\דיוניסוס שעיר (תייש),אבי אדום ואל יין. (נא לא להתרגז, סתם רעיון) |
|
||||
|
||||
חס ושלום להתרגז. רק רציתי לוודא שכשאתה כותב ''הסיפור המקורי'' אתה לא מתכוון לזה שקראנו בשבת האחרונה. דרך אגב, כבר שבוע הפסוק הזה לא יוצא לי מהראש, אני מאוד אוהב את המנגינה שלו. |
|
||||
|
||||
גם במסורת הכנענית יש אל יין שעיר? |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי, אבל ההיכסוס שגורשו ממצריים לכנען עבדו לסט שתוארו הוא שעיר ואדמוני, פלאביוס טוען שהם אבותינו שיצאו ממצריים. |
|
||||
|
||||
אדמוני? לפי מי? איך אתה יודע שמדובר על הצבע האדום? |
|
||||
|
||||
אדמוני לפי גרייבס,מה המקורות שלו איני יודע. את השאלה השניה לא הבנתי, מאיפה אני יודע שאדמוני נגזר מאדום? |
|
||||
|
||||
כל הדיון הזה הוא הרי סביב השאלה מהו בדיוק הצבע(?) "אדום" ממקור עתיק מסוים. |
|
||||
|
||||
אדום כמו דם, כמו (סוג של) אדמה, כמו המקבילות חמר (יין) חמרה (אדמה). בערבית, אדום = אחמר. אבן שושן נותן דוגמא מהמקורות:"אמו מזרעת א(ו)דם שממנו עור ובשר". (מסכת נידה לא). במצרית אדמי = בד אדום. בחגיגות הסטורנליה במצרים נהגו להקריב חמישים חמורים אדמוניים, שהרי הם אדומים כפליים, גם חמר וגם אדום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |