בתשובה לקונשטוק, 11/11/10 9:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לסבתא העירקית משדרות אין מניות, היא גם לא יודעת מה לעשות איתן. למשקיע הצעיר מת"א דווקא יש הרבה, אבל הוא מוכר אותן פעמיים ביום. משה דווקא היה מחזיק במניות לאורך זמן, אבל הוא נכנס קצת לחובות ולכן יממש מייד. כבר ניסו לחלק מניות לציבור (ע"ע רוסיה), לא זכורה לי הצלחה גדולה. המדינה רוצה למקסם את הרווח, היא סבלנית בהרבה מהאזרח הפשוט ויש לה כוח מקח רב יותר(ואם אתה לא מאמין, נסה לקבל מחברה כלשהיא את התעריף שהיא נותנת למדינה. למשל נסה לקבל שיחות פלאפון בשבע אגורות לדקה, או כרטיס אשראי בחינם כאשר הספקית גם משיבה לך חצי אחוז מההוצאות שלך בכרטיס). אם אתה לא מאמין לערך המוסף של גרעין שליטה, כלומר כמה כסף יותר מקבל המוכר בתנאי שהקונה מקבל שליטה בחברה, אתה מוזמן לסקור את יחס הקניה למחיר השוק ברור המוחלט של העסקאות בהן נקנה גרעין כזה. ד"א, בנק לאומי נסחר בבורסה, לכן הערכות מומחים בצד, מחיר השוק ידוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה היא אישיות משפטית [ויקיפדיה] ולא הבורג ואפשר לדבר על מה שהמדינה רוצה ועד כמה היא סבלנית רק באופן הכי הכי מטפורי שיש במציאות ההחלטות של המדינה מתקבלות ע"י בני אדם שיש להם שיקולים משלהם ד"ר שוסטקוביץ ראש הוועדה למכירת "בנק הנמלים" בונה על תפקיד בכיר בבנק ועושה עיניים לאחד הקונים הפוטנציאלים אשתו של רו"ח זליבה (סגן יו"ר הוועדה) היא חברת דירקטוריון בקרן הX לX ויש לה אג'נדה עו"ד ישראל ישראלי הוא בורג עתיק (ונטול ראש) בשירות הציבורי והוא לא מעוניין בכלל בהעברת איזשהו גוף ממשלתי לידיים פרטיות ומשה כהן הוא מינוי של השר ורוצה לחתוך עניין לפני הבחירות השאלה היא האם עדיף לתת ל4 אנשים להחליט בחדרי חדרים או למיליוני אנשים באופן הכי ציבורי שיש ואם בנק לאומי נסחר בבורסה אז למה לא פשוט מוכרים אותו בבורסה? מצד שני אם החלק שבידי הממשלה הוא שונה מהחלק שכבר נסחר אז המחיר של האחד לא זהה למחיר של האחר ודרך אגב : בשדרות התנחלו מגרבים לא בבלים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לגמרי. אתה מדבר על מחיר מיוחד למדינה? על מה אתה מדבר? אתה יודע שצה"ל קונה כל דבר ב פי 2 מחיר, סתם כי המוכר יודע שזה לא הכסף של מי שמחליט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה נכון כי כתבת את זה באייל? נתתי שתי דוגמאות1 למקרים בהם המדינה משלמת מחיר שאתה לא תצליח לקבל, אשמח למקרים הפוכים. 1 למקרה שהרמז לא היה ברור מספיק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה המציאו שקיפות ויכולת עירעור לבית המשפט. הקריטריונים לזכיה מפורסמים מראש, מי שיתן את ההצעה הטובה ביותר יזכה. היום אף פקיד לא רוצה תחקיר עיתונאי מטעם גוף שהפסיד במכרז שמפרט בדיוק מה ניגוד העניינים שלו. לא מוכרים בבורסה כי אפשר לקבל יותר במכירה לקונה יחיד. מרגע שחברה היא ציבורית, אפשר להנפיק יחסית בקלות גם מניות שליטה/בכורה, ושהשוק יתמחר בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסת את הנקודה שלי טענת שאחת הסיבות שמכירה ע"י המדינה עדיפה על מכירה ע"י הציבור היא שלא כל חברי הציבור ימכרו במחיר המיטבי התשובה שלי הייתה שהאנשים שמחליטים בשביל המדינה הם גם בני אדם שבהחלט מסוגלים למכור רכוש ציבורי לא במחיר המיטבי הנקודה היא שאותה בעייה של החלטות "לא נכונות" ע"י אנשים קיימת בשתי שיטות המכירה , גם הסבתא משדרות וגם ד"ר שוסטקוביץ לא בהכרח ימכרו במחיר הטוב ביותר ההבדל בין הסבתא לד"ר הוא שהסבתא פוגעת רק בעצמה כשהיא מוכרת את חלקה בבנק בפחות משוויו ה"אמיתי" בעוד שהד"ר פוגע בכולנו בשביל הרווח האישי שלו נכון שקיימים מנגנוני בקרה על השירות הציבורי , אז מה? האם הם באמת יותר טובים מהשוק החופשי? אנחנו צריכים לשים את מבטחנו בדורית בייניש ונוני מוזס? אני מעדיף את חוכמת ההמון . ועדיין לא הבנתי מה הקטע של מניות בנק לאומי שבידי המדינה , הן מניות שליטה/בכורה/ואטעבר או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתי שבממוצע, המדינה תמכור מניות שליטה במחיר טוב יותר משישיג משקיע קטן (קל וחומר מי שאינו מבין בכך). לכן, אם ניתן, המדינה צריכה למכור את הנכס, ולא לחלק אותו לאזרחים. אם מישהו חושב שהוא יודע טוב יותר, יואיל נא לקחת את הכסף שהמדינה נתנה לו (בין אם ישירות, או ע"י הפחתת מיסים) ולקנות מניות של בנק לאומי, למכירה בזמנו הפנוי. אני מאוד בעד השוק החופשי, והמכירה אכן מתבצעת בשוק כזה. הבקרה על שירות המדינה לא שונה כאן מהותית מהבקרה על המסחר בבורסה. מתקיים מכרז פתוח, עם כללים ברורים, בו מוצע נכס למכירה למרבה במחיר (ואולי התחייבות כזאת או אחרת1). אפשר גם להכריז על מחיר המניה בבורסה כמחיר מינימום, מתחתיו תמכור המדינה את חלקה טיפין-טיפין בשוק (כי כאמור אני מתנגד למענק מניות לאנשים). גם לזה היו תקדימים. נדמה לי שבידי המדינה מניות רגילות, ואם אני זוכר נכון החוק אוסר על רכישת גרעין שליטה בלי אישור מהמפקח על הבנקים. לכן המדינה שוקלת האם יתקבל ערך מוסף (והאם זה רצוי מסיבות אחרות) מלמכור את המניות שלה לגורם אחד כגרעין שליטה. כמובן שפה הסיפור מסתבך, כי צריך אז גם לוודא שישנו בעל-בית ראוי וכו'. מצד שני צריך לשנות את החוק כדי שבנק יתנהל בלי גרעין שליטה וגם לזה יש השלכות. 1 למשל נראה לי סביר לדרוש מאל-על/צים להתחייב לא להחרים את מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עדיין לא ברור לי על סמך מה אתה אומר את זה למיטב ידיעתי מעולם לא היה לנו מקרה של מכירה ע''י חלוקה לציבור אבל ברמה התיאורטית מכירה של נכס במליוני חלקים ע''י מליוני מוכרים צריכה להביא לך מחיר יותר טוב ממכירה במכה אחת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען זאת על סמך המדגם הלא-מייצג של מאות מקרים של מכירת שליטה בחברות עליהם קראתי. אף אחד לא מדבר על מכירה במכה בשוק, אלא בהדרגה (ועם מחיר מינימום) או במכרז (בלי קשר למכירת שליטה). המדינה כבר עשתה את זה בהצלחה עם דיסקונט. ברור שאם המדינה יכולה למכור גם בשוק וגם לקונה בודד, עומדת בפניה האפשרות להרוויח יותר, אבל לא פחות, ממי שחייב למכור זאת בשוק (ועוד לשלם עמלה שמנה לבנק). לא ברור לי למה מליון עיסקאות של מכירת מניה אחת צריכות להביא מחיר טוב יותר מעיסקה אחת למכירת מליון מניות (המחשב יודע לפצל עסקאות לבד). ישראל היא לא אי בודד בעולם, נסיונות לחלק את הנכסים לעם נעשו במקומות רבים, רוסיה קופצת לזיכרון ככישלון מהעת האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם תמיד מקפיצים את רוסיה, ואני לתומי חשבתי שרוסיה היא דווקא דוגמא למה קורה כשאתה נותן לפקידים לחלק את נכסי המדינה לחברים שלהם הרעיון הוא שכשיש לך מליוני מוכרים נוצר לך שוק במנייה הזאת ושוק אמור להיות המנגנון הכי יעיל למציאת מחיר מיטבי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא מייצגת (במקרה ראיתי היום) לפרמיה של קניית שליטה: כבר יש לך מסחר פעיל במניה, לא צריך מאמץ מיוחד כדי לייצר לה שוק. בכלל, כדי שתהיה משמעות לחלוקת מניות לעם, דרישה מקדימה היא מסחר בבורסה. לכן כבר יש שוק ואת התימחור שלו (ושוב, לפעמים המדינה כן מוכרת בשוק מניות). לא ברור לי איפה היתרון של מתן מניות במקום כסף לאנשים, כאשר יש שוק פעיל (שמהווה גם הערכה למחיר המינימום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שיש לי עמדה בנושא וגם אל"ב, אבל: איך שאני מבין את זה, מחיר השוק בבורסה מייצג את המחיר למניה אחת, או בקירוב למספר קטן של מניות. זה לא אומר כלום לגבי המחיר למניה של 30% מהחברה, כי יכול להיות שיש רק מעט מאוד קונים שמוכנים לשלם את המחיר בבורסה. במלים אחרות: אם מציפים את השוק, המחיר יורד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך, אבל ההיפך. מחיר השוק מיצג את המחיר שהוסכם בכל רגע נתון בין הקונים למוכרים. כשמדובר בחבילת מניות שזכויות ההצבעה שלה מעניקות שליטה בחברה יש לחבילה ערך נוסף המכונה פרמית שליטה. למוכר לא כדאי למכור אותה בשוק לקונים רבים אלא למצוא קונה בודד שמעונין לשלם את פרמית השליטה. העסקה בדרך כלל מתבצעת מחוץ לבורסה במחירים שגבוהים ממחיר השוק. לעתים במעט ולעתים בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |