|
||||
|
||||
אז פשוט תצטרכי לחיות עם העובדה שאני מסכימה איתך ;-) כלומר ניסיתי קצת לשחק ב"נדמה לי" עם תאוריות אבולוציוניות, אבל בעוד ששכ"ג מדבר איתי על ביו פואוור גני אני מדברת על תנאי גידול, וכל נסיון לכליל מתוך ידע אמפירי מביא לתוצאות מוזרות שתלויות בחוג מכרי והאופן שבו אני בוחרת לזכור אותם ברגע נתון. אז אני חוזרת לאמירה המוקדמת שלי, כל העניין הוא מאוד אינדבידואלי. מזווגים או יחידים לא נוצרו מתבנית אחת, אמוציונלית או ביוגרפית ושלל הדוגמאות מפוזרות על פני השטח (אחרי התעמקות הצלחתי אפילו להיזכר ברווק זכר מן הסוג שתיארת, שבו נתקלתי בפעם האחרונה לפני יותר מעשור). זה אומר בעצם שיש יותר ממסלול מסומן אחד לאושר, לא? |
|
||||
|
||||
כנראה שיש. אבל את מנסה להתנער לחלוטין מההבחנות הג'נדריאליות, וזה לא כל כך פשוט. זה כמו להתנער מכל הכללה לגבי ישראלים. יש כאלה ויש כאלה, יש גונבי מגבות מבתי מלון ויש מפריחי שממה בנגב, ויש עוד אלף תתי-סוג אחרים. אבל יש גם אב טיפוס שרוב קוויו נכונים מאוד, ורבים מאתנו עונים לתיאור שלו לפחות חלקית, מפני שאנחנו ישראלים. |
|
||||
|
||||
דווקא אני לא מנסה להתנער לחלוטין מההבחנות המגדריות. כפי שציינתי בתגובה 555019 יש הבדלים על בסיס פיזיולוגי ויש הבדלים על בסיס סביבתי. אני אבל לא חייבת להסכים לעיקרון הפשוט המוצע בסוף תגובה 555694. אם זה עוזר במשהו רוב הזוגות (רוב, לא כל) שמונעים ממני להגיע איתך להסכמה הרמונית נשואים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |