בתשובה לרון בן-יעקב, 03/02/02 1:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי בעיה אם שיטת הלחימה של ישראל, יש לי בעיה עם חוסר דיוק במקרה הזה שזכרתי כנראה נכן שהיה שונה. מבחינת מדינות ערב ישראל היא שתקפה ראשונה. לא אמרתי שהיא הפרה הסכמים ראשונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל ירצה את היריה הראשונה אבל מצרים לחצה על כל הכפתורים האדומים האפשריים. בבקשה לא להתבלבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח את ההתגרענות הישראלית (חומר בקיע באיכות נשק החל מ-66, פצצות ראשונות כנראה במאי 67, לפי ספרו של מוניה מרדור, מנכ"ל רפא"ל, שממנו מצטט אבנר כהן) שהפרה את מאזן הכוחות במזה"ת. מצרים לא יכולה להשאר אדישה לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? מה היה קורה אם היא היתה נשארת אדישה לזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאזן הכוחות במזה"ת היה מופר בחוזקה (ואכן הופר) לטובת ישראל. ישראל נקטה צעד דומה כאשר השמידה את הכור הגרעיני העירקי ב-81, או, לפני כן, חיבלה בתוכנית הטילים המצרים בתחילת שנות השישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ומה קרה? המצרים הפסידו את סיני במלחמה קונבנציונלית לגמרי. הרי השמדת ישראל נראתה כמטרה אידאולוגית. למה צריך לחפש מטרה אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי מטרות אידאולוגיות מספקות אותי כהסבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בכך משהו... ובכל זאת, התוצאה לא היתה החזרת האיזון האסטרטגי למצריים. האם נאצר שגה? שמעתי פעם ראיון עם שר ההגנה המצרי דאז, שסיפר כי הסובייטים לחצו על נאצר לפתוח במלחמה נגד ישראל. דעתו של המראיין היתה שאחת הסיבות לכך היתה כדי לבדוק את הציוד הסובייטי במלחמה אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא את הדיון שלי עם ewilde. העובדה שפוליטיקאי לא מצליח להשיג מטרה אינה אינדיקציה לשגיאה כיוון שהוא חי בעולם שבו אחרים מתנגדים לפוליטיקה שלו. לכן, אפילו אם אתה פוליטיקאי, you can't always get what you want. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה זה אם לא שגיאה? הוא *חשב* שהוא ינצח במלחמה, והוא טעה. טעות, קורה. טועים. למה להכחיש את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכיר ראשית שקונקרטית, לא הוא פתח במלחמה אלא ישראל. ייתכן והוא התחיל בכל המהלך כדי להביא ללחץ בינלאומי על ישראל בכל ולהתערבות המעצמות (כמו שישראל עשתה, לבקשת צרפת ואנגליה, ב-56). ייתכן גם שהוא הניח שהוא יוכל לבצע מלחמה מוגבלת ולהשיג את מטרותיו. ייתכן אפילו שהוא רצה להפסיד את סיני. אני לא יודע. העניין הוא שגם אתה לא יודע כי אתה *לא* נאצר ואתה לא יודע מה המטרות שלו. לכן, הקביעה "הוא שגה" תשקף את הערכים שלך אבל לא בהכרח את הערכים שלו. כמו שכתבתי מספר פעמים באייל, הקביעה "טעות", במשמעות שאתה מכוון אליה, אינה כמו המונח "טעות" במתמטיקה אלא קביעה ערכית. חוץ מזה, כמו שכתבתי, פוליטיקאי לא חי בחלל ריק. העובדה שהוא רוצה להשיג משהו מתנגשת עם מטרות הפוכות של פוליטיקאים אחרים. לכן, עלינו שוב לחשוב על מבחן התוצאה הצפויה, ולא על מבחן התוצאה. איננו נביאים ואיננו יודעים מה היו תוצאות המלחמה לו מצריים הייתה פותחת בה ולא ישראל. אז כמובן לא היה מושמד חיל האויר המצרי וכל התמונה הייתה נראית אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טוב שנאצר לא קרא את בלבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה, שרון *רצה* לתקוע את ישראל אל הבוץ הלבנוני במשך 20 שנה רק כדי שבסוף נצא ממנו בלי שום הישג? לא, ודאי שלא. ברור שלא. אז מה קרה? הוא עשה את החישובים שלו, הוא *חשב* שלעשות מהלך מסוים יביא אותו לתוצאה מסוימת, אבל הוא לא לקח בחשבון נקודות מסוימות, שבסופו של דבר גרמו לו שלא להגיע למטרה שהוא הציב לו (שכרגע לא חשוב לי מה היא הייתה, אבל ברור שהיא לא הושגה). או, בקצרה - הוא טעה. הוא לא עובד בואקום? אני יודע! אבל מה שאני ואתה יודעים, כמו שאתה אוהב לטעון, גם הוא יודע. הוא היה צריך לקחת בחשבון שהוא לא עובד בואקום, ולתקן את הניבוי שלו, כדי שיוכל לנקוט במהלך הרציונלי ביותר. לצערנו, הוא לא הצליח לחזות את העתיד בצורה מושלמת - הוא *טעה* בניבוי העתיד, ולכן הוא נכשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב למשפט הפתיחה שלך? "תקע אותנו בבוץ הלבנוני", "נצא בלי שום הישג". מי אמר שזה לא היה עדיף באותה תקופה להיות בלבנון או שזה מה ששרון רצה? מי אמר שיצאנו בלי הישג? אתה. אבל אתה לא שרון ואתה לא יודע מה הוא רוצה. אתה שב וכופה את הערכים שלך על הבנתך את המציאות, אבל הערכים שלך הם סובייקטביים - הם משקפים את תמונת העולם שאתה היית רוצה לראות - אבל לא בהכרח את תמונת העולם ששרון היה רוצה לראות. אגב, אם ניקח את האנלוגיה שלך הרי שאפשר להביא איתה לאבסורד בקלות - נאמר שרצית להגיע מתל-אביב לירושלים, ולהיות בירושלים בשעה 17:00. לכן, לקחת את האוטובוס שיוצא מת"א בשעה 15:30 (כדי להיות בטוח שתגיע בזמן). אבל מה? הייתה תאונה בכביש מס' 1 והכביש נחסם למשך שעה. והגעת רק בשעה 18:00. האם טעית? רשמית, גם אתה "טעית" בניבוי העתיד. אבל אתה שוב מבלבל את ההגדרות של טעות. כפי שחזרתי וכתבתי כבר בכל מני מקומות, לא הייתה כאן טעות, על פי הגדרתי - לא פעלת נגד האינטרסים שלך. בדוגמא דנן (כמו לשרון, או לכל פוליטיקאי אחר) אין לך שליטה על כל ה"משתנים", אבל פעלת בצורה רציונלית וסבירה כדי להשיג את המטרה שלך - לא באופן בולט כנגדה. עשה לי טובה, כיוון שאני מתחיל להרגיש שאני די חוזר על עצמי בכל פעם - כל פעם שאתה מנסה לתקוף מחדש את נושא הטעות, תיזכר בדוגמא שנתן ירדן - ה"טעות" שאני מדבר עליה זה למשל כשאתה הולך לשוק ושואל את המוכר "כמה עולה קילו תפוחים" והוא עונה "עשרה שקלים" ואתה עונה "אז תן לי 2 קילו ב- 30 שקלים" (מתוך הנחה, כמובן, שאתה מעוניין לשלם את המינימום הנדרש ולא יותר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא שאתה מסיק את המטרות על פי התוצאות, למרות שאתה מסכים שהתוצאות לא תמיד נובעות מהכוונות. לך תשאל כל מיני אנשים מה יקרה אם נצא מהשטחים. חלק יגידו שזה יביא לחורבן ישראל, וחלק יגידו שזה יביא את השקט המיוחל, וחלק יגידו באמצע. אף אחד לא טועה בניבוי העתיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדגשתי במקום אחר שאני מדבר על התוצאות הצפויות, לא התוצאות בפועל. אתה מדבר על ניבוי העתיד בסקאלה שהיא בלתי אפשרית אינהרנטית, ואפילו לא מתקבלת על הדעת - לכן הבאתי לך את דוגמת ת''א-ירושלים. אני מדבר על דברים הרבה יותר פשוטים ועל אסטרטגיה מסויימת בעולם של כוונות מנוגדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא יכלה להיות אדישה לזה במיוחד לא אחרי ההתערבות הרוסית, כמה חודשים לפני המלחמה. התערבות שעד היום לא יודעים בדיוק מה מטרתה, למנוע מלחמה או לעורר אותה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |