|
||||
|
||||
>> לא הייתי מקבל לעבודה מישהו שמאמין שהוא יכול ללמוד דקויות של שפה תוך שבוע. קרוב לוודאי שהוא לא ממש מבין על מה הוא מדבר. לא זו הנקודה. הנקודה היא שמהנדס טוב שלא מכיר שפה מסוימת יכול ללמוד, ומהנדס מחורבן יישאר מחורבן גם אם הוא כבר מכיר את דקויות השפה עד אחרון הפרטים הטפלים. - http://www.youtube.com/watch?v=0gxKStPXyn8 או כמו שצפריר אומר: אברך אפשר להשיא, אבל C אי אפשר לאברך. |
|
||||
|
||||
כשאתה מציג את זה ככה, זה נשמע כמעט הגיוני. אמנם יש מהנדסים שיכולים לעשות נפלאות בשפה שאתה המצאת בעצמך1, ולעומתם יש כאלה שכבר עשרים שנה כותבים קוד גרוע בשפה כלשהיא - אבל קשה לסווג את כל השאר בצורה בינארית כ"מהנדס טוב" ו"מהנדס מחורבן" כמו שאתה מתאר (ואף לא על ציר קווי בין שני הטיפוסים). בוא נאמר שבהינתן כל התנאים האחרים, ידע מעמיק של השפה הנדרשת הוא יתרון2 בקבלה לעבודה ולו רק בגלל החיסכון בשכר הלימוד. --- 1. ולמי שלא מכיר את הוגג - הוא באמת המציא שפת תכנות שעדיין נמצאת בשימוש מסחרי. 2. יתרון, אבל כמובן שלא השיקול היחיד. |
|
||||
|
||||
קודם כל צר לי לשמוע שעדיין משתמשים. שנית - בלי אאוטינג בבקשה. ושלישית, באמת ובאמונה שלידיעת שפה מסוימת או הכרה עם טכנולוגיה מאד ספציפית1 אין שום משקל לדעתי, ומעסיק שמעניק לכך משקל (ונתקלתי בכאלה לא אחת ולא שתיים בפאזות שונות בחיי כשחיפשתי עבודה) סופו שלא עושה את ההחלטות הטובות ביותר האפשריות בתהליך הגיוס. כמובן שהתעלמות מוחלטת מגישה כמו "מחפשים תכנת C ארבעה כוכבים" לא מבטיחה, כשלעצמה, גיוס מוצלח - ובכל זאת למיטב ניסיוני ושיפוטי נכון להתעלם משיקולים קטנוניים כאלו2. יכול להיות שהשאלה היא מה האופק שלך: אם מדובר בסטרטאפ שהחמצן הולך להיגמר לו עוד 8 חודשים זה דבר אחד, ולעומת זאת אם אתה מאמין שעובד טוב יכול לפתח אצלך קריירה של שנים זה דבר שונה. _________ 1 אני מדבר על התמחות צרה כמו "שפה", להבדיל מהכרות מעמיקה עם דיסציפלינה שלמה כמו "תקשורת", "ארכיטקטורת שרת\לקוח", "קומפיילרים", "בסיסי נתונים", "עיבוד אותות", או realtime - שם כבר יש למומחיות והתמחות משקל ומשמעות. 2 וכמו לכל כלל, גם כאן יש יוצאים מהכלל: מי שחיפש באוגוסט 1999 מהנדס כדי להבטיח שמערכת מיושנת לא תיפול על באג 2000, צדק כשהתעקש על היכרות מעמיקה ואינטימית עם קובול - לא תמיד יש זמן ללמוד... מצד שני, המהנדס שנשכר לא היה צריך להיות מופתע כשבמרץ 2000 שוב שלח קו"ח לכל עבר. |
|
||||
|
||||
2- אנחנו מחכים בסבלנות לבאג 10000. הטמבלים הקצו רק ארבע ספרות עבור השנה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי, מחשבים לא עובדים בשיטה העשרונית. האם בקובול זה אחרת? |
|
||||
|
||||
המחשבים לא עובדים כך, אבל כך האנשים עובדים. והתוכנה נכתבת ע"י ובשביל אנשים. לכן תמצא שם שימוש בספרות. דוגמה: כל מיני מקומות שבהם משתמשים במיון עפ"י סדר התאריכים. שים לב, לדוגמה, לקוצר הראות המזעזע של אנשי אובונטו: עוד פחות ממאה שנים הם יאלצו לשבור את שיטת הגרסאות שלהם. דרך אגב, יש להם עוד כ־6 שנים להחליט מה לעשות עד שייגמרו להם האותיות. יכול להיות שהם יחזרו להתחלה, כמו עם ההוריקנים. הנה מישהו שלא חשב על כך מראש: |
|
||||
|
||||
>> קוצר הראות המזעזע של אנשי אובונטו: עוד פחות ממאה שנים הם יאלצו לשבור את שיטת הגרסאות שלהם. איזו בעיה תהיה לאובונטו להוציא גרסה 100.04 (וחצי שנה אחר כך 100.10) עוד 90 שנה? |
|
||||
|
||||
השאלה היא איפה מניחים שמספר הגרסה הוא פשוט שתי הספרות האחרונות (ואיפה מניחים שאפשר לעשות מיון פשוט לפי מספרי הגרסאות, ועוד). דרך אגב, כאן המקום לציין את אנשי פדורה, שלא נפלו למלכודת של מאגר מוגבל של כינויים. השיטה שלהם היא שכל כינוי צריך להיות קשור לקודמו: |
|
||||
|
||||
נראה לי שהדיעה שלנו זהה ואנחנו מתמקחים על ניואנסים. (וגם נראה לי שיש סתירה קלה בין ה''שלישית'' בתגובתך ל''יכול להיות'', אבל לא בא לי להיות קטנוני.) |
|
||||
|
||||
אנסה לנסח מחדש את "שלישית" ו"יכול להיות" בצורה שתבהיר את כוונתי: בהינתן מעסיק שאופקיו צרים עד כדי כך שהיכרות אינטימית עם שפה ספציפית מהווה עבורו שיקול רציני ולגיטימי, כדאי לשקול ברצינות אם את בכלל רוצה להצטרף למבנה כה רעוע. הבעיה היא כמובן עם הזן הנפוץ יותר: מעסיק טוב, ששיקול זה *למעשה* חסר חשיבות עבורו, שמחמת תהליך גיוס פגום ושיקולים מוטעים, נותן לפרט הטפל הזה משקל רציני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |