בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 01/11/10 19:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גפני לקח את "דברי הבלע" מתשובת המדינה לבג"ץ: "בעוד שסטודנטים לומדים לשם רכישת מקצוע, אברכים לומדים לשם הלימוד עצמו ולימודיהם אינם נעשים למטרה אחרת. על-כן, אין מדובר עבורם בתקופת ביניים, אלא באורח חיים שהמחוקק בחר לתמוך בו ולעודד אותו." "תגובתה המרכזית של המדינה מתבססת על הטענה לפיה האבחנה בין אברכי כוללים לבין סטודנטים, נשים, ובני דתות אחרות או זרמים אחרים ביהדות מתבססת על שונות רלוונטית. לטענת המדינה, המייחד את קבוצת אברכי הכולל הוא אמונתם הפנימית המכתיבה את לימוד התורה כעיסוק יומיומי. לימוד התורה, טוענת המדינה, "אינו בגדר תקופת הכשרה זמנית, ואינו מיועד, ככלל, לרכישת מקצוע. המדובר באורח חיים נמשך, ללא הגבלת זמן. " "המדינה טוענת עוד כי התכליות העומדות ביסוד שני ההסדרים שונות. חוק הבטחת הכנסה נועד לספק רשת מגן אחרונה וזמנית למי שמיצה את כושר השתכרותו, תוך עידודו להמשיך ולחפש מקור פרנסה, ואילו תכליתו של הסדר התמיכה באברכים היא לסייע למי שמקיים אורח חיים המוקדש ללימוד התורה" קרא גם את "דברי הבלע" של משה שחל בפרוטוקול ועדת הכספים בכנסת: "לעניין הזה, אולי דבר אחד חשוב. המדינה טענה טענות כפי שטענה אותן וצוין כאן שבעבר בהרכב של השופט טירקל נדחתה עתירה דומה. היא אמרה שחוק התקציב הוא חוק ייחודי, הוראת חוק התקציב משקפת את סדרי העדיפויות של המחוקק, ההחלטה הערכית בחוק התקציב, אצל האברכים לא מדובר בהכשרה זמנית אלא מדובר באורח חיים נמשך ללא הגבלת זמן שלא למטרת עשיית כסף. זאת אומרת, מי שלומד נגיד תקופה מסוימת רפואה או משפטים, הוא תקופה מסוימת לא משתכר אבל ההנחה היא שאחרי כן הוא קונה מקצוע כדי לתת לו הכנסה." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לפחות כבר ראינו בפועל מה בג''ץ חושב על הנימוק הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שאתה ראית, אלא אם כן אתה מתכוון כביכול לשיקולי השופטים שלא נכתבו בפסק הדין. בג"ץ דחה את הנימוק מ-2 סיבות: 1. חוסר נתונים מגבים. קרא שוב את סעיף 48 בפסק הדין של בייניש. 2. אינו הולם את האמצעי שנבחר - מבחן כלכלי ולא ענייני. עיין בכל הסעיפים העוסקים בעקרון השוויון. שם היא כותבת שלצרוך הדיון היא דווקא מקבלת את ההנחה שמבחינה חוקתית מדובר בתכלית ראויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתחתי בטעות בסעיף 47. "אין חולק כי קידום רווחתה של אוכלוסייה שמעמדה הסוציו-אקונומי נמוך היא תכלית חשובה שיש אינטרס בקידומה. לצורך הדיון, מוכנה אני להניח גם שבתמיכה הכלכלית באברכי כוללים יש כדי לעודד את הלימוד התורני. מטרה זו חשובה אף היא, והיא מבטאת הכרה בייחודיותה של החברה החרדית ובחשיבות הערך של הלימוד התורני. יחד עם זאת, נוכח הפגיעה הקשה בזכות לשוויון לא ניתן לומר כי מתקיים יחס סביר בין עוצמת הפגיעה ובין היתרון החברתי הצומח מן הפגיעה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי גדי, לא ברור לי אם אתה מנסה לטעון משהו ואם כן אז מה, אבל זה לא ימנע ממני לענות על דבריך. ברור שהפגיעה בעקרון השוויון היא התמה העיקרית של פסה"ד, והאם היא עומדת במבחן המידתיות, והאם היא בלתי נמנעת, וכדומה. רוב הפסקאות מוקדשות לכך (ובצדק). אולם, לדבריך גפני ציטט את טענת המדינה בדבר שונות רלוונטית בין האוכלוסיות, ובג"ץ העדיף לא לדחות אותה לחלוטין, אלא משתי הסיבות שציינתי. זאת בניגוד לדבריך 3 תגובות למעלה, וגם מה שהצטייר בכלי התקשורת ובציבור, אפילו זה שהתעניין בנימוקי בג"ץ ולא רק בהכרעה. הקטע שציטטת הוא דוגמא מצוינת: כתוב בו שאמנם החוק משרת את המטרה החשובה (ואנו מוכנים להניח שהיא כזו!) של ייחודיות החברה החרדית ולימוד התורה, אך לא במידה שמצדיקה את הפגיעה בעקרון השוויון. אם יורשה לי, אני חושב שבג"ץ נהג כאן בחוכמה כאשר נמנע לתקוף אקטיבית את הנימוק האידיאולוגי של הממשלה בדבר שונות בין לימודים אקדמיים ולימוד תורה, שכן זאת הכרעה מהסוג שממשלה מוסמכת לקבל. עם זאת, אינה מוסמכת לממש זאת באופן שפוגע בעקרון השוויון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודע מה? אני לא רוצה לטעון כלום, וגם לא להמשיך את הדיון פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה חשבתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, הלינק נשבר. הנה אחד שעובד http://my.ynet.co.il/pic/news/140610/140610.pdf מומלץ לכל משתתפי הדיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |