בתשובה לג'וד, 01/11/10 13:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומה לגבי לוחמת חי"ר או רופאה? האם סופרת שמעולם לא החזיקה סכין ניתוח או רובה סער, יכולה לדבר בקולן? (לדעתי, סופרת טובה יכולה, אך כדאי שיהיה לה עורך שמכיר את הנושא מכלי ראשון, כדי להעמיד אותה על טעויות עובדתיות טריוויאליות. זו גם דעתי לגבי "התחזות מגדרית") |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי התחזות מגדרית יכולה לעבוד אם יש לה יועץ טוב. ואם אין לה יועץ זה עדיין יכול להיות ספר טוב ויתכן שלא נרגיש בזיופים ונחשוב שככה זה באמת. היא יכולה אפילו לכתוב קשקוש מחבוש בתור גבר-סכיזופרן-לוחם חי"ר והספר יהיה יפה. אגב, בתור חיילת חי"ר או מנתחת או ברוקרית בבורסה אין בעיה, אין סיבה שתהיה. אני רוצה לסיים את הדיון בשלושה שירים שהם בעיניי דוגמאות מגדריות. הראשון זמר שלוש התשובות של אלתרמן. מדבר בגוף ראשון אישה והמילים מופרכות. השני וידוי שאלכסנדר פן כתב ברוב חוצפתו בגוף ראשון אישה, ויצא משהו בעל יופי עילאי, פרוורטי, ובכל זאת אישה יכולה לזהות בה את הרגש הזה. לחן סשה ארגוב. השלישי תיכנסי כבר לאוטו וניסע של מאיר אריאל. שיר גברי ומדויק, אפילו השורה הראשונה לבדה, אישה לא היתה יכולה לכותבה. והרביעי הוא שיא האמת והיופי, הזר המקנא לחן רעייתו של אלתרמן ואילן מוכיח. רשימה סובייקטיבית כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת אישה יכולה לזהות בה את הרגש הזה, במיוחד אם היא אשה מוכה שרוצה עוד, ומחכה שמר בחור יהרוג אותה כבר, בחסדו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |