|
||||
|
||||
לענין חוות ההרבעה אני מסתמך על ספרו אבי שחר, הג'אז. לענין המוזיקה, גם היא התחילה בימי העבדות אבל הועברה בדרך תרבותית ולא תורשתית-גנטית. בעלי העבדים היו מעודדים שירת עבדים בעת עבודתם שתקל עליהם ותמנע מהם מחשבות תיסכול והתמרמרות. זוהי ראשיתה של המוזיקה הפרו-אמריקאית. |
|
||||
|
||||
לא עיינתי בספר. אני לא מכיר את המחקר ההיסטורי בנושא, איפה על הרצף שבין "עובדה היסטורית המקובלת על מרבית החוקרים" ל-"פנטזיה שאין לה תומכים באקדמיה" עומד עניין "חוות ההרבעה"? |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שבאקדמיה חקרו את הנושא (שמטבע הדברים הוא בעל רגישויות פוליטיות). זה לא מונע אפשרויות של ניחושים אינטילגנטים. |
|
||||
|
||||
הטענה שלא חקרו את העבדות בארצות הברית היא טענה מוזרה, ברור שבוצע מחקר כזה, וברור גם שאילו חוות ההרבעה היו עניין נפוץ ומקובל הוא היה עולה בשלב כלשהוא. הרבה יותר סביר (בעיניי) לקבוע שהתנאים בספינות העבדים ובמטעים היו תנאי עקה קשים שיצרו לחץ אבולוציוני שגרם לכך שרק השחורים החסונים שרדו. מצד שני, האם אכן אפשר להגיד שהשחורים האמריקאים הם חסונים יותר? האם בני דור שני למהגרים אפריקאים בתחילת המאה ה-20 הם "חלשים" יותר מאחיהם שהגיעו במאה ה18? |
|
||||
|
||||
בסיס עובדתי מוגבל מאוד עם נטיה לפנטזיה במסקנות. היו שניסו להשיא את העבדים המוצלחים שלהם זה לזו; זה היה נוהג מקובל מאז ימי הרומאים. אבל לא היה לנוהל הזה איזה קשר ליצירת 'סוג חדש' של עבד, אלא להנחה הפשוטה שלהורים חזקים יהיו ילדים חזקים. כמו-כן, בממוצע, היו מעט כאלה שהיו להם די עבדים לשחק משחקים כאלה, ומעט מדי דורות כדי להצליח בהשבחה גנטית. מה שכן, סביר שעבדים עם מבנה גוף חזק שרדו יותר טוב בתנאי העבדות, וידוע שבעלי העבדים עודדו ילודה (כולל לתת לגברים ולנשים לבחור זה את זה, עם הסיכון שימכרו אחד מהם מאוחר יותר, או אפילו להבטיח חירות לשפחה שתלד המון ילדים, בלי ילדיה) כדי לפצות על שחיקה גבוהה של עבדיהם, שלא תמיד, נו, זכו לתנאים נאותים. אבל כמו שהמאמר הזה (היפותזת ההרבעה או זה מיתוס כושי) ואחרים כמותם מראים, לא ממש יש ראיות לתיאוריית ההרבעה. המאמר הזה המיתוס של עליונות השחורים בספורט טוען שרוב הסיבות הן בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה ובלי שום קשר לפוטנציאל פיזי. אגב, המאמר פורסם ב-Journal of Black Studies, דבר שודאי היה פוגע בנפשם הרגישה של כמה פה, כי זה לא Afro-American studies. |
|
||||
|
||||
אגב, מה שתמיד מתמיה אותי בטענות האלו הוא חוסר העקביות המובנה בהן. הרי באותה מידה אפשר לטעון שלבעלי העבדים היה אינטרס שהעבדים שלהם יהיו חזקים אבל לא חכמים מדי, כדי שלא ימרדו, ולפי אותו הגיון אפשר להסביר פערים במבחנים בשיטת ההרבעה הגנטית - כמו שאכן כמה, אהמ, רדיקלים עושים... |
|
||||
|
||||
"מעט מדי דורות כדי להצליח בהשבחה גנטית." העבדות היתה קיימת מהמאה ה17 עד המאה ה19 שזה זמן ארוך מספיק לצרכים של בעלי העבדים. בנוסף, בתחילת המאה ה19 נאסר יבוא העבדים מאפריקה ובעלי החוות היו צריכים להסתמך רק על התולדה של העבדים שלהם. מכיוון שהתפיסה לגבי העבדים לא היתה שונה בהרבה מלבעלי חיים, פיתחו שיטת הרביה הנהוגה בסוסים. |
|
||||
|
||||
היה נחמד אם היית ממש *קורא* את התגובה עד הסוף. אני מניח שמוגזם לצפות שגם תגיע למאמרים שבלינקים, אבל לפחות את התגובה. ולא, 200 שנה זה לא מספיק זמן, ושישים שנה מאז שנאסר יבוא העבדים זה ודאי לא מספיק זמן, ולהסביר ש"פיתחו" תוך התעלמות מכך שלפי כל המקורות הרציניים I*לא* פיתחו, זה לא רציני. |
|
||||
|
||||
מה שכן, הפתיל הזה הוא דוגמה נחמדה לשימוש רציני ולא PC במונח "אפרו־אמריקאי". |
|
||||
|
||||
לפחות בעופות (ואין לי סיבה לחשוב שזה שונה ביונקים) אפשר להגיע לתוצאות די מרשימות תוך 2-3 דורות (נכדים או נינים של האוכלוסיה המקורית) ע"י רבייה של 1-5% העליונים עם התכונה שאותה אתה רוצה לבחור אם אתה מתחיל אם אוכלוסיה מספיק גדולה אחרי 3 דורות תהיה לך אוכלוסיה שבה התכונה הזאת יציבה ברור שזה בלתי מעשי בבני אדם וגם אם מישהו עם אלפי עבדים ניסה לעשות את זה פעם והצליח עברו מאז 7-10 דורות של ערבוב עם האוכלוסיה הכללית |
|
||||
|
||||
לענייננו, הבדל חשוב בין בני אדם לבעלי חיים הוא שבני אדם מסוגלים להתרבות החל מגיל 14, פחות או יותר, ואילו סוסים, למשל, כבר החל מגיל 4. לכן, גם אם בעלי חוות אמריקאיים ניסו להשביח את העבדים שלהם (מקצת קריאה עכשיו התרשמתי שיש ראיות למקרים כאלה, אם כי יש ויכוח חריף על שכיחותם), היה להם בין המאה ה-17 ל-19 הרבה פחות דורות בשביל התהליך, וההשוואה לסוסים היא לא במקומה. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שהמאמר טוען. המאמר טוען שאין מחקר שמראה זאת באופן מובהק. The research appears to support the contentionthat the black athelte may enjoy some physical advantages over his white counterpart" אבל גם:"Weather this is true due to natural abilities, competitive instinct, cultural effort to overcome racisim or from his need for personal accomplishment needs to be studied further."
|
|
||||
|
||||
דווקא כן טוען. אחרי כל ההסתייגויות לפרוטוקול, הוא מביע את דעתו בבירור: There appears to be extensive evidence to support the contention that the variables impacting most [...] emanate from the social and psychological domain.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |