|
אני לא יודע אם איציק התכוון לדוגמאות הללו, אבל שווה לבחון את המיקרה הטראגי של פאט טילמן, וגם את סיפורה של ג'סיקה לינץ'. בנוסף, חשיפתה הלא חוקית של סוכנת הסיאיאיי ואלרי פליים. אלא שלא ברור אם הסיפורים האלה מחזקים את טענת ה"איכפתיות", דווקא בגלל שמדובר במקרים מיוחדים ולא במדיניות גורפת. מנגד, המאמץ הגדול של ממשל בוש לייחצן את המלחמה, כמו תשלומים סודיים לעיתונאי בכיר ששתל במשך חודשים הודעות ופרשניות לטובת המלחמה, הקמת מחלקה סודית בפנטגון שמטרתה "שיווק" המלחמה (אם תרצה, גם סיפורים כמו אי-מיגון ההאמרים הצבאיים), ואולי אפילו עצם הסטת המאמץ הצבאי מאפגניסטן לעירק ב-2003, יכולים כן לחזק את "האיכפתיות".
|
|