 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה דוגמא פשוטה - עמימות: בעברית ישנם משפטים דו משמעיים, למשל: "האישה תיארה את האירועים בבית הכנסת." גם באנגלית יש משפטים כאלו, למשל: "He gave her dog food." חלק מהמשפטים שומרים על דו המשמעות בתרגום "טבעי" (The woman was describing the events in the synagogue) וחלקם לא ("הוא נתן לה אוכל לכלבים" "הוא נתן לכלב שלה אוכל") מכאן מוכח שמקרים של בלבול בשל עמימות (או של צורך בהבהרה קונטקסטואלית) אינם אותם מקרים בחברות דוברות עברית לעומת חברות דוברות אנגלית ולכן שתי חברות שהן זהות זו לזו בזמן התחלתי יתפתחו באופן שונה אם זו דוברת אנגלית וזו דוברת עברית. אמנם מדובר על דוגמא מאכזבת משום שהיא עוסקת ברעש אקראי, אבל כבר שתיים בלילה כאן ויש יתוש מעצבן שלא נותן לי לישון, אשתדל לחלום על משהו מוצלח יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הדו-משמעות בדוגמא הראשונה. אנא הסבירי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם האשה תיארה (במקום אחר) את הארועים שהתרחשו בבית הכנסת, או שהיא תיארה בבית הכנסת את הארועים שהתרחשו במקום אחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה לתת דוגמה לשתי חברות זהות שדוברות שפות שונות? ושמתפתחות בנפרד רק בגלל הפרדת השפה? נראה לי שההבדלים בשפה יהיו קטנים למדי ביחס לשאר ההבדלים בתרבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהשימוש בדוגמאות נשיות גורם לסברה שהכותב הוא אישה, או אולי סגנון הכתיבה התרכך לו בגלל השימוש המרובה באנגלית. כמובן שאין דוגמאות כאלו בטבע, אבל הקיום של עמימות שונה בשפות שונות מוכיח חד משמעית שישנם הבדלים תרבותיים שנוצרים בגלל הבדלים לשוניים שרירותיים. האם ההבדלים קטנים או גדולים? לא יודע, מן הסתם ברובם הם לא גדולים אבל מצטברים עם הזמן. אני די משוכנע שכמות האינטראקציות המושפעות במידה מסויימת מעמימות או מהנסיון להימנע ממנה היא משמעותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "שתי חברות זהות"? מה עושה אותן לזהות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה שניתנה בתגובה 553112 היא דוגמה סבירה. המסקנה הסופית בפסקה האחרונה לא נראית לי הגיונית. מבין ההסקות שבאותה פסקה, החשודה ביותר היא "לכן שתי חברות שהן זהות זו לזו בזמן התחלתי יתפתחו באופן שונה אם זו דוברת אנגלית וזו דוברת עברית". (בקיצור: אני לא יודע איך שתי חברות שונות יכולות להיות "זהות") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אם כן, הדבר היחידי שיש לי לומר בעניין זה הוא מה שאמר על כך אוסקר ווילד: האנגלים והאמריקאים הם שני עמים ששפה אחת מפרידה ביניהם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ורג' ברנרד שו, לא אוסקר ווילד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שגם וגם. ווילד כתב: We have really everything in common with America nowadays except, of course, language שו אמר:England and America are two countries separated by the same language ראסל כתב:It is a misfortune for Anglo-American friendship that the two countries are supposed to have a common language וצ'רצ'יל אמר:our two countries were divided by a common language
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת יצירתיות - קח את כדור הארץ ושכפל אותו באמצעות מקל הקסמים שברשותך (ובו נתעלם לרגע מבעיות שיכפול קוונטיות) - כעת שחלף את השפות בעותק שייצרת וחזור אחרי כמה שנים לבחון את ההבדלים בין שני העותקים. אבל גם בלי מקל קסמים - בכל השפות (חוץ מאשר אולי Lojban) קיימות דוגמאות שונות של עמימות תחבירית שאינה נובעת מהשפעה של החברה על השפה, אלא מפגמים שרירותיים בשפה עצמה. מאחר ועמימות משפיעה על האינטראקציה החברתית, נראה בלתי סביר בעליל לחשוב ששינוי בקבוצת הביטויים העמומים לא יגרום לשינוי בחברה המשתמשת בשפה, שינוי שכיוונו המובהק הוא מהשפה אל החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני העולמות בניסוי הקסמים הללו הם שני עולמות שונים עם שתי חברות שונות. באחד מהם הפרפר לא נפנף בכנפיו ולכן לא היה שם הוריקן קטלני. לכן השם "יקטרינה" לא זכור אצלם כסמל לאסון. הבדלי משמעות בשפה נוצרים בעיקר בהקשר לשוני בתרבות. יש לך דוגמה לשוני בשפה שלא קשור לשוני בתרבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהים אני אומר לך, זהים, כל פונקציות צפיפות ההסתברות מאותחלות באותו אופן. (וזה ניסוי מחשבתי, לא משהו שאתה צריך ללכת ולבנות) הדוגמאות שכבר הבאתי הן בעיות בשפה שאינן תלויות תרבות. <נושא> תיארה את הארועים ב <תאור-מקום> - לא ניתן לדעת האם האירועים הם שהתרחשו במקום או שהתיאור הוא שהתרחש במקום - זו דוגמא ששורדת תרגום בין מספר שפות לא מבוטל. He gave her dog food - זו דוגמא שלא שורדת תרגום לעברית וגם לא למרבית השפות האירופאיות. (שים לב שיש כאן 3 קריאות אפשריות באנגלית!) בנוסף, כל הומונים כמו Bat גורם לעמימות. ישנן עוד דוגמאות רבות, אולי הבולטת מהן היא הבלבול בין אובייקט למחלקה, בלבול שהוא שונה מהומונים. למשל: הקולנוע לא התאושש, ולא יתאושש, מהמשבר אליו נקלע בשנות ה 90. הקולנוע ברחוב הארבעה מלוכלך במיוחד. אני לא מכיר מספיק שפות כדי לדעת האם יש כאלו שלא משתמשות באותה מילה לתיאור שני המושגים, נדמה שמדובר על משהו עמוק למדי בתודעה האנושית, אולי סיבה לכך שתכנות מונחה עצמים מוביל לתוצאות כל כך מאכזבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נתן לכלבה מזון (טוב שאנחנו לא מנקדים). כן, שתי משמעויות שונות במקצת. אבל כל הדוגמאות הללו הן תוצאות של היסטוריה ארוכה מאוד. האנגלית עברה התעללות במשך מאות שנים מתרבויות שונות. העברית היא בכלל שפה עם ארכאולוגיה. בעברית זה "קולנוע". באנגלית זה דווקא "movies" ברבים (וגם לא משקף את הניגוד לראינוע). אני בטוח שמישהו יכול לתת כאן הערה מלומדת על הסיבות לכך. אבל השימוש בשתי המילים כמעט זהה. אנחנו עדיין רואים "סרטים" ו"סרטי קולנוע" בטלוויזיה, בוידאו (אפשר לראות משהו לא בוידאו?) ובמדיומים דיגיטליים שונים. אנחנו עדיין מחייגים (גם באנגלית: dial) למרות שטלפוני חוגה ומחיוג הפולסים שהם כפו על עולם הטלפוניה כבר כמעט הצליחו להפטר לחלוטין1. למרות שעדיין לא הצליחו להפטר מהמייל האחרון האנלוגי המגעיל. (ולצורך התאמת הדוגמה הקודמת שלי: השינוי של תוכנם של השלטים מעברית לאנגלית גרם לשינוי גל בגודלם. זה יצר משב רוח קל, שגרם לפרפר לנפנף בכנפיו) 1 אחד ֱצלילים מאוסף הצלילים הסטנדרטי (ליתר דיוק: האוסף ה"נוסף") של מערכת המרכזיה אסטריסק [ויקיפדיה] הוא צליל שבו הקריינית מקריאה: "If you're calling from a rotary dial phone, hangup, go to a phone store, and purchase one of those new fangled inventions called a touch tone phone."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
movies? לא בהקשר הזה. כשעוסקים בקונספט של קולנוע כצורת ביטוי מדברים על cinema, (חוץ מהחזירים הקפיטליסטים שמתייחסים ל film industry או, שומו שמיים, ל Hollywood כמילת קוד לכל הענף) אבל כמובן שאפשר למצוא דוגמאות למכביר. (באנגלית יש קצת יותר מבעברית משום שהגרונד זהה לצורת ההווה של הפועל ומעודד את השימוש הדואלי - איך קוראים לגרונד בעברית? צורת פעולה?)שוב - השאלה אינה אם השפה הנוכחית היא תוצר של תרבויות בעבר (בוודאי שכן), אלא אם השפה כמו שהיא, אחרי שהגורמים התרבותיים לפגמים בה פסו מן העולם ונשכחו, תגרום בהכרח לשינויים תרבותיים שרירותיים עתידיים ולא רק תשתנה כתוצאה מתרבות עתידית. קשה לי לחשוב איך התשובה לשאלה הזו היא לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני עדיין לא רואה שינוי מהותי שנגרם מתוצרים אקראיים שכאלה בשפה. אני לא מדבר על היכולת לתרגם בדיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבטחתי גן של שינויים מהותיים, רק הבטחתי שיש שינויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה: באנגלית יש שתי מילים עם משמעות דומה אבל בהחלט לא זהה lie [Wikipedia] שפירושה " a known untruth expressed as truth" ו false שפירושה משפט שאיננו נכון. בעברית אין מילה שפירושה false לכן היה הרבה יותר קשה לפתח לוגיקה. באופן מוזר כשתירגמו את הלוגיקה הסטנדרטית תירגמו את false לשקר מה שגרם ללוגיקנים להפסיק לדבר עברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
false ו־fraud הן מילים שבאו מאותו המקור. מילון וובסטר משנת 1913 נותן כפרוש ראשון למילה false: 1. Uttering falsehood; unveracious; given to deceit; הניחוש שלי הוא שלא מן הנמנע שהיה מתרחש בידול דומה לאנגלית בין "שקר" לבין "כזב" אם היה צורך אמיתי במושג. למישהו יש פרטים נוספים על יצירת המילה false כמשהו שונה מ"שקר"?dishnest; as, a false witness. בעברית משתמשים כיום ב"ערך אמת" ו"ערך שקר" עבור true ו־false (בהתאמה). הניחוש שלי שלוגיקה ממילא נכתבת בעולם בעיקר באנגלית (בתחילת המאה: גם בגרמנית) . לגבי רמת השימוש בעברית: אין לי ידיעה טובה יותר, אבל נראה שמסתובבים כאן כמה מהתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מהתחום אבל בעברית מדוברת משתמשים ב"נכון" ו"לא נכון" שזה הרבה יותר לוגי מאנגלית A ~A
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה לא קשורה בקשר למשפט האחרון. אני לא חושב שהדיוק קשור ישירות לתכנות מונחה עצמים. נראה לי שבאופן כללי זו תכונה של רוב שפות התכנות. מה שכן, יש שפת תכנות ידועה שנכתבה ע"י בלשן: Perl [ויקיפדיה]. אחד ממאפייניה הוא "There Is More Than One Way To Do That". במקום לבחור דרך אחת, לאפשר מספר דרכים נכונות. הנימוק של כותב השפה היה שכך זה גם בשפה אנושית. ושזה לא תפקידו של כותב השפה לכפות את דרך העבודה. שפת פרל מדגימה גם את הכלל הידוע שאחד הדברים שהכי קל ללמוד בשפה זה לקלל. בכל מקרה, אני חולק על המסקנה שתכנות מונחה עצמים מביא לתוצאות מאכזבות. יש סיבה טובה לכך שצורת התכנות הזו היא הבסיס לרוב הקוד שנכתב כיום. השמות אמורים לתת אינטואיציה טובה למה שהקוד עושה. אבל עדיין נדרש תיעוד. גם בלי הרב־משמעות של השפה, אני יכול למצוא את עצמי קורא לדברים שונים "counter" (היו לי כבר מספיק דוגמאות רציניות יותר). עדיין נדרשות מוסכמות בין מי שמתחזקים את הקוד (יש דרכים שונות לכפות אותן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שכנראה יהיה אישהו הבדל חברתי (אני לא בטוח למה בדיוק הכוונה, אבל כרגע זה נכון בכל הגדרה סבירה), ולו זעום, כתוצאה מהבדל השפות. אבל זו נראית לי טענה חלשה מדי1. הטענה שנראית לי מעניינת יותר היא שההשפעה של השפות היא שיטתית איכשהו. אז בוא נשכלל את הניסוי שלך: נניח שאתה מדען של עולמות זהים-עד-כדי-שפה כאלה, שיכול לברוא כרצונך תאומי-עולמות, להזריק לכל אחד מהם וריאציה רצויה על השפה, להריץ קדימה ולראות מה יקרה. האם תוכל לחזות מראש הבדלים חברתיים (הגדר כרצונך) כתוצאה מוריאציות כלשהו? אני מנחש שלא. אבל גם זו לא טענה מעניינת, היא רק אומרת שההבנה הנוכחית שלנו קלושה. נניח שאתה יכול לחזור על ניסויים כאלו אלפי פעמים; האם תוכל לפתח תיאוריות שינבאו הבדלים חברתיים (הגדר כרצונך) כתוצאה משינויים בשפה? זו אולי השאלה המעניינת, והאינטואיציה שלי לא נוטה לכן או ללא. התוצאות שמדווחות בסקירה שבראש הדיון רומזות שאולי כן, אבל ראינו שהן לא מצליחות לשכנע את כולם, וגם הן עדיין רק אנקדוטות. 1 לא מזמן, כשהודיעו שאיזה אתר הולך להיסגר, אנשים ציינו תגובות היסטוריות עבורם. הנה ההזדמנות לציין תגובה קצרצרה ששינתה את חיי האינטלקטואליים: תגובה 368341. עוזי ו. מסביר למה "אין קורלציה" היא טענה חזקה מאוד. מכאן נובע ש"יש קולרציה" היא כשלעצמה טענה חלשה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי קצת טועה (כאמצעי רטורי, אני מניח). הוא צודק אם טענתו היא שבין שתי סדרות סופיות סביר הרבה יותר שתהייה קורלציה שונה מאפס מאשר שלא תהיה כזו, אבל הוא טועה בכך שהביטוי "אין קורלציה" מתייחס לרוב ל "הקורלציה הנמדדת היא מתחת לרמת המובהקות הרצויה" (אוקיי, בקריאה חוזרת הוא מתייחס לנושא המובהקות) או ל "התיאוריה שלנו לגבי המשך אינסופי של הסדרות גורסת שהקורלציה היא אפס", או לפחות כך השתמשו בו בכל סביבה מדעית שהייתי בה. אבל לשאלתך לגבי ניסויים בשפות וצפי של השפעות חברתיות או תודעתיות: טענה אחת גורסת ששינוי ברזולוצית המדידה של גודל נצפה או בין מדידה יחסית לאבסולוטית גורמת לשינויים תודעתיים בתפיסת הגודל. כדי לבדוק אותה הייתי בורא N עולמות - בעולם אחד אין בכלל מילים לתאור צבעים, בעולם השני יש שתי מילים וכך הלאה. הייתי מודד במרווחי זמן קבועים את יכולת המשתתפים בניסוי להבחין בין צבעים ובוחן האם השפות מתכנסות. טענה אחרת גורסת ששינוי השפה כך שתהיה נטולת מגדר, גזע וכו' גורם להקטנה בדעות הקדומות ובאפלייה. שוב הייתי בורא N עולמות שבראשון אין התייחסות למגדר, גזע וכו' ובאחרון התייחסות כזו היא חיונית. אפשר ליצור ניסויים דומים לבחינת השפעת העמימות, השפעת מגבלות על הספירה (שפות שיש בהן 1, 2, 3, הרבה) וכו' שוב, חשוב להדגיש שהמשתתפים בניסוי מתחילים בכל העולמות עם אותה תודעה ובאותו מצב חברתי. הם יכלו עד לפני שנייה לספור עד מיליון, להגיד שהשמיים כחולים, ולהגיד על מישהי שהיא שחורה, אבל היכולת נשכחה וכל הזכרונות שהתייחסו אליה נמחקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי לעולם אינו טועה, אפילו כשהוא מתקן את צ'אק נוריס. (ובכך הוא מפריך את חוק וישנה!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שזה מאיר נקודה בעייתית בניסוי המחשבה שלך. אני לא רואה איך אתה מוציא מאנשים את היכולת לבטא מספרים גדולים מ-4 בלי למחוק באותו ניתוח חלק נכבד מהיכולת האריתממטית שלהם, ומבנים נפשיים שלמים שקשורים בזה. זה כבר לא שינוי לשוני בלבד. ושינוי אינטלקואלי כזה הוא בוודאי בעל משמעות חברתית - אבל אז לא הפרכת את ההשערה שאצל חברות בעולם האמיתי שאין בשפתם מספרים כאלה, האינטלקט הקולקטיבי הוא שהשפיע על השפה ולא ההפך. בוא נבדוק מקרה יותר עדין - שינוי לשוני מאוד שרירותי. דיברו למעלה על הטענה שהמגדר של המילה "גשר" משפיע על התיאורים שאנשים נותנים לגשרים. כאן נראה לי סביר לשער שהופכים את מגדר המילה בלי לשנות את התיאורים המנטליים שיש לאנשים על גשרים שהם מכירים, אבל מאמינים אדוקים בתיאוריית הקשר ינחשו שזה עלול להשאיר את המוח שלהם במצב לא עקבי! (אגב הפתיל הזה, והדיון כולו, נזכרתי ב"דוגמה הנגדית" שלי לתיאוריית הקשר: תגובה 42515, פסקה לפני-אחרונה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוציא את המספרים מהשפה, לא את היכולת האריתמטית, ובוחן כיצד היכולת האריתמטית מתפתחת אחרי הוצאת המספרים מהשפה. זה שאני לא יודע איך קוראים לחבורת תמורות לא אומר שאני לא יכול להעלות בדעתי את הרעיון של חבורת תמורות. (קיויתי שלא ישימו לב לרמאות הקטנה הזו) אני מסכים באופן כללי בעניין תיאוריית הקשר, אבל משאיר פתח לסברה ששינויים לשוניים יכולים לגרום שינויים חברתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לאיש הראשון שהעלה על דעתו את חבורת התמורות, לא הייתה מילה לחבורת תמורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענה הזו אני לא בדיוק מסכים. הרי הרעיון במושגים כמו "חבורת תמורות" ושאר חבורות הוא שאפשר לעשות חבורה מכל אוסף איברים (עם פעולה) שמקיימים תנאים מסוימים. וכן שמעצם זה שהם מקיימים את התנאים הללו אפשר להסיק כל מני מסקנות מסוימות. אז למה לא חבורה של תמורות? (אם כי יכול להיות שמבחינה הסטורית חבורות התמורות היו השימוש הראשון למושג חבורה. לא זוכר בדיוק. הנקודה היא שהמילה "חבורה" היא כשלעצמה החשובה כאן). אחת השגיאות ההיסטוריות בתחום היתה ההחלטה ש"חבורה" (set) היא מושג ששונה מספיק מ"קבוצה" (group). אחת התוצאות היא המפלצת ששמה "חבורת מנדלברוט". מישהו מכיר שגיאה מפורסמת דומה באנגלית? מצד שני, אם המושג הזה היה מומצא ע"י דובר עברית, הייתי חושד שזה אחרי שהוא ספג כמה חבטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך: Set זו קבוצה ו-Group זו חבורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער. מזמן לא יצא לי להשתמש במושגם הללו באנגלית וכשלמדתי זה היה בעיקר בעברית. מבחינתי אין ביניהם שום הבדל אינטואיטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אמרת שאין שום הבדל אינטואטיבי בין חבורה לקבוצה? ובין מרחב ליניארי לקבוצה? ובין סיגמא-אלגברה לקבוצה? ובין צנצנת לקבוצה? קצת נסחפת עם השימוש ב-forgetful functor. כל הקטגוריות הקטנות הן "קבוצה עם מבנה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית יש לי קצת אינטואיציה להבדל: לחבורה (של אנשים) יכול להיות איזשהו מבנה. קבוצה זה סתם משהו. אבל זה נכתב אחרי הכרות רבת שנים עם המונח "קבוצה" כ"אוסף איברים חסר סדר", לכן יכול להיות שזו אינטואיציה בדיעבד. אין הבדל מספיק משמעותי בין השמות המקוריים הן בעברית (קבוצה וחבורה) והן באנגלית (group ו־set). אם כי אנגלית היא לא השפה שעליה צריך להסתכל כאן. עיקר העבודה הראשוני בתחום נעשתה בצרפתית וגרמנית (ואולי גם לטינית? לא התעמקתי). נדמה לי שמושג החבורה היה כבר תפוס, ולכן היו צריכים להשתמש במושג אחר עבור קבוצה. בעברית (אני מניח) שני המושגים נוצרו ביחד. וכן, יש שם גם "אוסף", "חוג", "מרחב" (שהגיע מהנדסת המרחב), "שדה" (שהגיע מהפיזיקה), "אלגברות" שונות, ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אוקיי, התייחסת רק לשם - לא למושג. סליחה. הטרמינולוגיה כנראה אכן לא מוצלחת, אם כי אני כ''כ רגיל אליה שקשה לי לראות את זה. אבל גם ככה הטרמינולוגיה במתמטיקה עשירה ומוזרה, והמושגים השונים מקבלים במהירות משמעות אינטואטיבית שנובעת מהניסיון איתם ומההקשר (קורה גם שלדברים שונים יש אותו שם), במנותק מהאסוציאציות המגיעות מהשפה הטבעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הפעולה המאפיינת חבורות רחוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה שלי מכילה את המילים ''חבורה'' ו''תמורות'', ואף על פי כן איני מבינה את המושג ''חבורות תמורות'' במובן אליו אתה מתכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חבורה" במובן המתמטי" או במובן של "קבוצת אנשים [או דברים אחרים]"? תמורה (מתמטיקה) [ויקיפדיה] היא החלפה של איברים בקבוצה. לדידם של המתמטיקאים חבורה (מבנה אלגברי) [ויקיפדיה] הוא אוסף עצמים עם איזושהי פעולה שמוגדרת עליהם, שמקיימים כמה תנאים (ר' אותו ערך). אם מחליטים להתייחס לתמורות המסויימות כעצמים, ל"תמורה" שלא משנה כלום כ־"0" ולשרשור של שתי תמורות שונות כפעולה, מקבלים למרבה הפלא1 משהו שמקיים את אותם התנאים. מה זה עוזר לנו? זו כבר שאלה אחרת. אפשר, לדוגמה, לכתוב על זה מאמרים. 1 למרבה הפלא? אולי מבחינה היסטורית המושג "חבורה", לפחות המושג המקביל בצרפתית, תוכנן כך שיתאים גם לאותה חבורת התמורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להעלות בדעתך את הרעיון של חבורת התמורות, אבל אם הרעיון כבר היה במוחך, ובהיותך מומחה עולמי לתמורולוגיה היה לך טבע שני, ושימש נדבך יסודי ברעיונות רבים ושונים שהרצת במוחך לילות כימים, לא סביר שאפשר למחוק לך מהמוח רק את המילה ולהשאיר על כנם את כל המבנים האלו. ואם לחזור למה שרלוונטי יותר לחברות שלמות, ולדוגמת המספרים הגדולים מארבע, האם אפשר למחוק את המילים עבורם ולשמור על ידיעת לוח הכפל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש"קולנוע" הוא לא דוגמה לדו-משמעות השיטתית שכיוונת לה, כי אמנות-הקולנוע אינה מחלקה ובית-קולנוע אינו מופע שלה. רצית אולי "אותיות" במשפט "ב-AAB יש שתי אותיות לטיניות". זה, כך חושבים רוב הפילוסופים של הלשון (נדמה לי), אוניברסלי. (הדו-משמעות של "קולנוע", אני מנחש, לא אוניברסלית; אבל היא כן הפגינה עמידות מרשימה למילונים שיש לי בבית. היא עובדת בעברית, אנגלית, ערבית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ורוסית. בסוף נזכרתי גם במילון היפני. זה מילון קטן, ואין בו "קולנוע" במשמעות המופשטת, אבל "אֵי-גָה-קאן" הוא בית קולנוע, והוא בטח לא אמנות הקולנוע בכלל ("קאן" זה היכל); אני לא יכול לשלול בביטחון את האפשרות ש"אי-גה" לבד, שפירושו במילון "סרט" והוא גם הבסיס לכל צירופי המילים שקשורים לקולנוע, משמש גם לאמנות הקולנוע בכלל, ויכול לשמש בדיבור גם כקיצור ל"בית קולנוע".) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |