בתשובה לשם (אופציונלי), 05/10/10 17:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מנסה להבין את הגבולות של השיטה שלך. הרי מחר אני יכול להחליט שיש "זכות טבעית" לגלוש באינטרנט, ומכאן נגזרות כל הזכויות האחרות - לרכוש (אחרת אין מחשב) לחיים (אחרת אי אפשר לגלוש) למחשבה ומחקר חופשיים (אחרת אין פיתוח והנגשה של האינטרנט) וכולי וכולי. תראה, יש שיגידו שעבדות (= למכור עצמך לעבדות. לקבל כסף היום על-מנת שתהיה עבד החל ממחר) אינה מוסרית. אם עבדות מוסרית לשיטתך, קיבלתי את התשובה שלי. אם היא לא מוסרית בעיניך, הייתי מעוניין לדעת מדוע. הרי העבדות אינה עוברת על "הזכויות הטבעיות" שהוגדרו קודם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני מבין את הטענה שלך לגמרי אבל דומה שאתה לא מרוצה מהגזירה שאני עושה מזכות הרכוש לזכות לחיים. אני מניח גם שאתה סבור שאין זכות לרכוש ושהבחירה שלי בזכות לרכוש כבסיס לארגון החברתי היא שרירותית כמו ה"זכות לגלוש באינטרנט" אני סבור שיש כאן הגיון די פשוט א. הזכות לרכוש היא הזכות לשליטה אקסקלוסיבית באמצעים חומריים (שהם הרכוש) ב. גופך נתון לשליטתך האקסקלוסיבית או לפחות ראוי ונכון שתהיה לך שליטה כזאת ג. מכאן שהזכות שלך בגופך היא בעצם מקרה פרטי של הזכות לרכוש. גופך הוא רכושך. אם נורא חשוב לך אתה יכול להפוך את זה ולהגיד שאני מרחיב את הזכות הטבעית והברורה (והמוסכמת עליך בהכרח) שלאדם יש גוף שהוא רכושו ואומר שיכולים להיות דברים אחרים שיהיו רכושו. אתה יכול גם לא להסכים עם ההרחבה הזאת אם כי אותי לא מאוד מעניין להתווכח על כך, זה טבעי וברור מבחינתי. באשר לעבדות, אינך יכול לאכוף את העבדות מבלי להפר את הזכות של אדם לשליטה אקסקלוסיבית בגופו. מכאן שהיא איננה מוסרית. השאלה שעלתה כאן הייתה שונה ופרדוקסלית: האם אדם יכול למכור את עצמו לעבדות, האם אדם יכול לוותר על הזכות לשליטה אקסקלוסיבית בגופו? אני סבור שאין מניעה מוסרית לכך, מאחר ואדם יכול לעשות כרצונו בגופו (אדם יכול גם להתאבד ובכך לוותר על השליטה בגופו ולזה אני בטוח שגם לך אין התנגדות מוסרית או אחרת) אבל בפועל הדבר איננו אפשרי ולא ניתן לאכיפה. ומה דעתך? האם עבדות היא מוסרית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נמשיך את ההגיון הזה, למה לא לאסור עלי את מכירת הבית שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין איסור לוותר על רכושך ולהעביר אותו לאחר. לכן אין איסור (שממילא לא טענתי שיש) למכור את ביתך, כמו גם את גופך, זמנך, מרצך וכל השאר. הצרה עם העבדות היא שהיא דורשת ויתור על דבר שאינך יכול לוותר עליו באופן מעשי. אוסיף עוד משהו משום שנדמה שרבים פה סבורים שעבדות נובעת מכך שאנשים מוכרים את עצמם לעבדים ולא כן היא. ייתכן שהיו מקרים בודדים, פה ושם, בהם מכרו אנשים את עצמם לעבדים אבל הרוב המוחלט של מקרי העבדות הם אנשים שנלקחו בכח ממקומם והפכו לעבדים הסוגיה המפולפלת של האם ניתן למכור את עצמך לעבד תחת משטר ליברטריאני היא אולי מעניינת (לא באמת) אבל לחלוטין אזוטרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתייחס בסה"כ להגיון הפשוט שלך: א. הזכות לרכוש היא הזכות לשליטה אקסקלוסיבית באמצעים חומריים (שהם הרכוש) ב. גופך נתון לשליטתך האקסקלוסיבית או לפחות ראוי ונכון שתהיה לך שליטה כזאת ג. מכאן שהזכות שלך בגופך היא בעצם מקרה פרטי של הזכות לרכוש. גופך הוא רכושך. נחליף את (ב) ב: ביתך נתון לשליטתך האקסקלוסיבית, או לפחות ראוי ונכון שתהיה לך שליטה כזאת. מכאן שזו רק שאלה של מה "ראוי". פרפרזה דומה אפשר לעשות גם גם על הפסקה האחרונה בהודעה שלה אני משיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין מה כוונתך. האם הטענה שלך היא שמתוך ההגיון שלי נגזר שאינך יכול להעביר את הבעלות על ביתך או שהבעיה היא עם המילה "ראוי"? השימוש שלי במילה "ראוי" נועד סה"כ למנוע ניטפוק בעניין השליטה האקסקלוסיבית בגופך - כמו במקרה של אדם משותק למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שאתה לא גוזר את ערך החיים מהזכות לרכוש, אלא מכך שלכל אחד יש זכות לגופו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הקשר לאיסור על מכירת הבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו נימוק יעבוד אם (ורק אם, באופן כללי) איסור מכירת בית יהיה עיקרון מוסרי אצלנו מסדר הגודל של קדושת החיים. זה לא חסר תקדים. ר' לדוגמה המקרה של נעה ואחיותיה (בנות צלפחד [ויקיפדיה]). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מצליח למצוא בדבריך את הטענה. למה יש איסור על מכירת בית לפי "ההגיון שלי"? אפשר גם לנסות באופן אחר. אמור לי בבקשה, האם אתה סבור שיש לאדם זכות להתאבד? אם כן, איך זה עומד בכפיפה אחת עם "קדושת החיים"? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |