|
||||
|
||||
למה הכוונה? האם הוא לא יכול במצב החוקי של ימינו? האם ב"אוטופיה" (לשיטתך) תהיה לו האפשרות? |
|
||||
|
||||
זאת לא שאלה מעניינת במיוחד לטעמי אבל כוונתי הייתה לומר שמבחינת ההגיון של השיטה בה אני דוגל אין אפשרות להגביל אדם שמעוניין למכור את עצמו, מחד, ומאידך אין אפשרות לאכוף את ההסכם מאחר ואכיפת העבדות מחייבת הפעלת כוח על אדם ללא עילה מספקת (שהיא מניעת הפעלת כוח על אדם או פגיעה ברכושו). כמובן שיכול אדם ברוב סוגי המשטרים לבחור לעבוד בשביל אדם אחר ללא תמורה כספית. אבל זאת לא עבדות. |
|
||||
|
||||
לפי ההגיון של השיטה שלך אין שום הצדקה לאכיפה של איזה שהוא הסכם ע''י החברה אלא אם כן בפגיעה ברכוש אתה מתכוון ליותר מרק פגיעה פיזית ברכוש קיים אלא גם לפגיעה כספית במקרה כזה אם אני שילמתי לך כסף כדי שתהיה עבד שלי ועכשיו אתה מסרב אז אתה פוגע בי כספית ולכן החברה כן צריכה להתערב ולכפות עליך את קיום ההסכם |
|
||||
|
||||
ראשית הערת אגב משעממת. אני לא מתחבר כל כך לשימוש במילה ''חברה'' לתיאור ישות שיש לה יכולת לפעול בעולם. לי נדמה שאתה מתכוון ל''מדינה'' כשאתה אומר חברה וזה לא אותו הדבר. שנית, אם שילמת לי כסף כדי שאעבוד אצלך לנצח ואני מחליט להפסיק או שבכלל לא מתחיל הרי שישוב הסכסוך בעניין הפרת ההסכם יכול להיות גם הדרישה שאשלם לך את כספך חזרה (ואולי גם קנס, בהתאם לתנאי החוזה). נראה לי שכליאתי וכפיית העבודה עלי היא מעט מוגזמת ביחס לעברה, אני סבור שראוי לכלוא רק פושעים אלימים ולהשאיר את אכיפת החוזים לאמצעים מעט יותר מתונים. שלישית, אני מודה ומתוודה שאין לי פתרון פלאים לכל בעיה, גם אם תיושם השיטה שאני דוגל בה במלואה. למרבה השמחה הבעיה הספציפית הזאת לא חשובה או מעניינת במיוחד. |
|
||||
|
||||
הנקודה (הקצת נוקדנית) שלי היא שאם אתה רוצה שהמדינה תכפה קיום חוזים ,ולא חשוב איזה סוג של חוזים , אז אתה צריך לתת למדינה סמכויות להפעיל כח גם במקרים שהם לא הגנה על החיים והרכוש אני יכול לדרוש עד מחרתיים שתחזיר לי את הכסף אבל אם אתה לא מוכן לעשות את זה מרצונך החופשי אז איכשהו צריך לכפות את זה עליך אם חייבים להדביק לך תווית (וחייבים) אז אתה יותר מינארכיסט מאשר אנרכו-קאפיטליסט שזה מה שחשבתי שאתה בגלל תגובה 552425 שהיא מניסיוני יותר אופיינית לשבט הזה (מינארכיסטים נוטים לשחק אותה מתונים ולכן למשל לא יזכירו את ה"זכות" להתאבדות ) |
|
||||
|
||||
אני מנסה להבין את הגבולות של השיטה שלך. הרי מחר אני יכול להחליט שיש "זכות טבעית" לגלוש באינטרנט, ומכאן נגזרות כל הזכויות האחרות - לרכוש (אחרת אין מחשב) לחיים (אחרת אי אפשר לגלוש) למחשבה ומחקר חופשיים (אחרת אין פיתוח והנגשה של האינטרנט) וכולי וכולי. תראה, יש שיגידו שעבדות (= למכור עצמך לעבדות. לקבל כסף היום על-מנת שתהיה עבד החל ממחר) אינה מוסרית. אם עבדות מוסרית לשיטתך, קיבלתי את התשובה שלי. אם היא לא מוסרית בעיניך, הייתי מעוניין לדעת מדוע. הרי העבדות אינה עוברת על "הזכויות הטבעיות" שהוגדרו קודם. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מבין את הטענה שלך לגמרי אבל דומה שאתה לא מרוצה מהגזירה שאני עושה מזכות הרכוש לזכות לחיים. אני מניח גם שאתה סבור שאין זכות לרכוש ושהבחירה שלי בזכות לרכוש כבסיס לארגון החברתי היא שרירותית כמו ה"זכות לגלוש באינטרנט" אני סבור שיש כאן הגיון די פשוט א. הזכות לרכוש היא הזכות לשליטה אקסקלוסיבית באמצעים חומריים (שהם הרכוש) ב. גופך נתון לשליטתך האקסקלוסיבית או לפחות ראוי ונכון שתהיה לך שליטה כזאת ג. מכאן שהזכות שלך בגופך היא בעצם מקרה פרטי של הזכות לרכוש. גופך הוא רכושך. אם נורא חשוב לך אתה יכול להפוך את זה ולהגיד שאני מרחיב את הזכות הטבעית והברורה (והמוסכמת עליך בהכרח) שלאדם יש גוף שהוא רכושו ואומר שיכולים להיות דברים אחרים שיהיו רכושו. אתה יכול גם לא להסכים עם ההרחבה הזאת אם כי אותי לא מאוד מעניין להתווכח על כך, זה טבעי וברור מבחינתי. באשר לעבדות, אינך יכול לאכוף את העבדות מבלי להפר את הזכות של אדם לשליטה אקסקלוסיבית בגופו. מכאן שהיא איננה מוסרית. השאלה שעלתה כאן הייתה שונה ופרדוקסלית: האם אדם יכול למכור את עצמו לעבדות, האם אדם יכול לוותר על הזכות לשליטה אקסקלוסיבית בגופו? אני סבור שאין מניעה מוסרית לכך, מאחר ואדם יכול לעשות כרצונו בגופו (אדם יכול גם להתאבד ובכך לוותר על השליטה בגופו ולזה אני בטוח שגם לך אין התנגדות מוסרית או אחרת) אבל בפועל הדבר איננו אפשרי ולא ניתן לאכיפה. ומה דעתך? האם עבדות היא מוסרית? |
|
||||
|
||||
אם נמשיך את ההגיון הזה, למה לא לאסור עלי את מכירת הבית שלי? |
|
||||
|
||||
אין איסור לוותר על רכושך ולהעביר אותו לאחר. לכן אין איסור (שממילא לא טענתי שיש) למכור את ביתך, כמו גם את גופך, זמנך, מרצך וכל השאר. הצרה עם העבדות היא שהיא דורשת ויתור על דבר שאינך יכול לוותר עליו באופן מעשי. אוסיף עוד משהו משום שנדמה שרבים פה סבורים שעבדות נובעת מכך שאנשים מוכרים את עצמם לעבדים ולא כן היא. ייתכן שהיו מקרים בודדים, פה ושם, בהם מכרו אנשים את עצמם לעבדים אבל הרוב המוחלט של מקרי העבדות הם אנשים שנלקחו בכח ממקומם והפכו לעבדים הסוגיה המפולפלת של האם ניתן למכור את עצמך לעבד תחת משטר ליברטריאני היא אולי מעניינת (לא באמת) אבל לחלוטין אזוטרית. |
|
||||
|
||||
אני מתייחס בסה"כ להגיון הפשוט שלך: א. הזכות לרכוש היא הזכות לשליטה אקסקלוסיבית באמצעים חומריים (שהם הרכוש) ב. גופך נתון לשליטתך האקסקלוסיבית או לפחות ראוי ונכון שתהיה לך שליטה כזאת ג. מכאן שהזכות שלך בגופך היא בעצם מקרה פרטי של הזכות לרכוש. גופך הוא רכושך. נחליף את (ב) ב: ביתך נתון לשליטתך האקסקלוסיבית, או לפחות ראוי ונכון שתהיה לך שליטה כזאת. מכאן שזו רק שאלה של מה "ראוי". פרפרזה דומה אפשר לעשות גם גם על הפסקה האחרונה בהודעה שלה אני משיב. |
|
||||
|
||||
אני מתקשה להבין מה כוונתך. האם הטענה שלך היא שמתוך ההגיון שלי נגזר שאינך יכול להעביר את הבעלות על ביתך או שהבעיה היא עם המילה "ראוי"? השימוש שלי במילה "ראוי" נועד סה"כ למנוע ניטפוק בעניין השליטה האקסקלוסיבית בגופך - כמו במקרה של אדם משותק למשל. |
|
||||
|
||||
הנקודה היא שאתה לא גוזר את ערך החיים מהזכות לרכוש, אלא מכך שלכל אחד יש זכות לגופו. |
|
||||
|
||||
אז מה הקשר לאיסור על מכירת הבית? |
|
||||
|
||||
אותו נימוק יעבוד אם (ורק אם, באופן כללי) איסור מכירת בית יהיה עיקרון מוסרי אצלנו מסדר הגודל של קדושת החיים. זה לא חסר תקדים. ר' לדוגמה המקרה של נעה ואחיותיה (בנות צלפחד [ויקיפדיה]). |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מצליח למצוא בדבריך את הטענה. למה יש איסור על מכירת בית לפי "ההגיון שלי"? אפשר גם לנסות באופן אחר. אמור לי בבקשה, האם אתה סבור שיש לאדם זכות להתאבד? אם כן, איך זה עומד בכפיפה אחת עם "קדושת החיים"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |