בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 26/09/10 10:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת תרגולת פשוטה, שמוכרת לי למעלה מ30 שנים, ומומלץ לכל נהג לאמץ אותה: מדי כמה דקות, כאשר הרכב שלפניך עובר על פני ציון דרך נייח (לדוגמא: תמרור, עץ, מכונית תקועה או אמבולנס המטפל בפצועי תאונה) התחל לספור (בניגון מתמשך) עשרים ואחת, עשרים ושתים. עברת את ציון הדרך עם תום הספירה? אתה בסדר. עברת קצת לפני? כדאי שתגדיל מעט את המרווח. לא סיימת את העשרים של העשרים ואחת? אתה יכול לחסוך דלק ולדומם את המנוע. אתה בין כה וכה נוסע בתא המטען של הרכב שלפניך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא ששמירת מרחק בישראל היא חלון הזדמנויות לנהגים אחרים שמשתחלים לרווח. שמירת מרחק הגדולה מאורך מכונית אחת נתפסת כזיהוי בדוק של נהג חנון, ישנוני, שאין לא מושג בסיסי בנהיגה, שעולה על הכביש רק במטרה לעצבן אחרים, ושחובה להראות לו בכל דרך שהיא עד כמה הוא בזוי, עלוב, נרפה וישא''ק להעיף אותו מהכביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד לא שמעתי על מקרה כזה שזכה להתערבות המשטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשטרה לא מתערבת אם זו לא תאונה עם נפגעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אכן בעייה. כמי ששומר מרחק, בד''כ כבר בעזרת אינטואיציה אבל לפעמים עדיין ע''י הספירה שתיאר דורון, אני אכן ''סובל'' מן הבעייה, אם כי רק במיעוט המקרים. לדעתי זהו מחיר ששווה לשלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהזדמנות זאת של ניאוץ הנהג הישראלי, כדאי להזכיר שהוא *זהב* לעומת שכניו במצרים, יוון, או דרום איטליה. שלא לדבר על הודו וסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על מצב זכויות האדם אצלנו לעומת צפון קוריאה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא אחרת - הכבישים בישראל צפופים יותר מאשר במדינות המערב. בנסיעותי בעולם ראיתי שבאותה מדינה, כאשר אתה נוסע באזורים דלילי-תנועה אתה יכול לנהוג שבועות בלי לשמוע צפירה אחת; אתה נכנס לכבישים פרבריים צפופים - ואותם נהגים עצמם חותכים, צופרים ונדחפים כאילו אין מחר. בישראל יש 115 מכוניות לק"מ כביש (נתוני 2005) לעומת כארבעים בצרפת, נניח, וסדר גודל דומה בשאר מדינות המערב (להוציא מדינות כמו טייוואן, סינגפור והונג-קונג). לכן זה לא פלא שבישראל נדחפים. תן לישראלים כבישים נורמליים (או עדיף, קח מהם שני שליש מהמכוניות) ותראה שהמצב ישתפר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"או עדיף, קח מהם שני שליש מהמכוניות" שוב פעם אתה מנדב אחרים ? ולפי שהוציא את עצמו מהכלל וגו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח. לי זה קל, אני רוכב על קטנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שבהרבה תאונות באמת מורידים שני שליש מהמכוניות (עם ג'ק הידראולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצרפת יש מרחבים גדולים יותר, אך בהם יש פחות אנשים. השווה את פריז לתל־אביב ולא את ישראל לצרפת. כמוכן, אם אתה מזכיר כבר את רוחב הכביש, מדידת הצפיפות צריכה להיות מספר מכוניות למ"ר כביש (או לדונם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נהגתי בפריז, אבל נהגתי בכל מיני ערים אחרות בעולם - בסן-פרנסיסקו ובסנטיאגו, במלבורן ובמנהטן, בריקיאוויק ובלוס אנג'לס ובהוואנה (ועוד כמה), ולא ראיתי מקום שבו הנהגים לא משתדלים להדחף כשהכביש צפוף והם רואים חלל פנוי. הישראלים לא מובהקים לרעה בנדון זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתון מדהים. 1.15 מכונית ל-10 מ' כולל כל כבישי הארץ? משהו לא נראה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהנתונים הם לכבישים בין-עירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לכבישים הבין עירוניים. קח את האורך של המכונית עצמה ותראה כמה נשאר בין מכונית למכונית; אין מצב כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המכוניות, בכל רגע נתון, חונות או נמצאות בתוך הערים. לפי ה-CIA World Factbook יש בארץ (נכון ל-2008) כתשעה עשר אלף ק"מ כביש. ב-2006 היו בארץ 2.84 מיליון כלי רכב (http://www.cbs.gov.il/www/publications09/1381/pdf/t0...). זה מסתדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה גר בעיר תצא החוצה ותסתכל האם כל 11.5 מ' יש מכונית. הכוונה איננה שבין מכונית למכונית יש 11.5 מטר. זה כולל גם את אורך המכונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא ש"רחובות" אינם "כבישים". יש הבדלים בין המדדים השונים המונים את "האורך הכולל של הכבישים" בשאלה אילו כבישים נכללים בחישוב ואילו לא, אך אף אחד מהם לא מודד גם רחובות. רובנו, כשמציצים החוצה רואים "רחוב" לא "כביש". בנוסף יש חניונים למיניהם שגם הם אינם מוסיפים לחישוב האורך הכולל של הכבישים. במילים אחרות: רוב המכוניות רוב הזמן לא נמצאות בשום "כביש". (ואם להוסיף קטנוניות על ניטפוק, שים לב שכביש תלת-מסלולי באורך 22.5 ק"מ נספר כ־22.5 ק"מ, לא 67.5, כך ששיטתך חסרה אפילו לולי היו רוב המכוניות רוב הזמן לא בכביש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר על פי הגדרת הכבישים שאתה מביא, הרחובות הם בגדר חניון ולכן לא נלקחים בחשבון. אם רוב המכוניות רוב הזמן אינן נמצאות בשום "כביש" אז מה הטעם בנתון של 115 מכוניות לקילומטר כביש? איך שלא תגלגל את העניין הוא מוזר בעיני. הרי על פי הנתון הזה וההגדרה שאתה מביא שכבישים הם רק מחוץ לערים -לא רחובות, אם כל המכוניות יהיו מחוץ לערים, יווצר פקק תנועה ארוך אחד- 1.15 מכונית ל-10 מטר . אורך מכונית 4 מ', וקצת יותר מ-2 מטר בין מכונית למכונית. ומה עם מכוניות גדולות, משאיות ואוטובוסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכאן שהמספר של ''מכוניות למטר כביש'' הוא חסר משמעות כשלעצמו. אבל הוא הוזכר לראשונה בתור השוואה בין מדינות שונות. סביר להניח שגם במדינות אחרות שיעור דומה של המכוניות חונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כמו לכל נתון מצרפי, הנתונים מתחילים להיות משמעותיים כשמציגים סטטיסטיקה מפורטת ומפולחת יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטכניקה מוכרת לי וכנראה לכל נהג בישראל. מה שאני אומר הוא שלא נראה לי סביר שרובם גם נוקטים בה באופן סדיר. ולכן הם כן מעריכים את מידת הקרבה שלהם על פי המרחק שהם רואים ולא על פי הזמן שהם מודדים. ולכן מהירות גבוהה שמשולבת עם יכולת הערכה גרועה של ''כמה המרחק הזה טוב'' גורמת לתאונות שאפשר היה למנוע אם רק היו מצווים על הנהגים הכושלים לנסוע לאט יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זאת טכניקה טיפשית לשמירת מרחק כי במקום להתרכז בכביש ובמכוניות הנהג מתרכז בעצם נייח ליד הכביש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשמור מרחק ץוכל להץרכז בדברים נוספים מלבד הפגוש שמלפניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמן הבלימה תלוי לינארית במהירות? אין כאן איזשהו רכיב ריבועי משמעותי מאוד? (בעברית: זמן הבלימה עולה כתלות במהירות. לא רק מרחק הבלימה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל לא רלוונטי. (לרוב) זמן התגובה שלך מתחיל רק אחרי שזמן התגובה של הנהג שלפניך נגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי נכון במצבי תאונת שרשרת, אבל רוב תאונות חזית-באגאז' כמדומני אינן כאלה. כמו כן, נהג זהיר משתדל גם להציץ לפעמים מכונית אחת קדימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר דיבר על זמן בלימה, לא על זמן תגובה. זמן הבלימה התאורטי אכן משתנה באותו אופן עבורך ועבור המכונית שלפניך (בקירוב ראשון; בפועל מערכות בלימה שונות במכוניות שונות מתנהגות אחרת). נקודה מענינת היא שזמן הבלימה המעשי מושפע מהתנהגות הנהג לא פחות מאשר ממאפייני הרכב, הדרך והמהירות. אנחנו מתחנכים, כנהגים, ללחוץ על דוושת הבלם בעדינות ולא לזעזע יותר מדי את הרכב (ומי שיצא לו ללחוץ על הברקס במחשבה שהוא לוחץ על קלאץ' - טעות נפוצה במעבר מידני לאוטומטי - מכיר היטב את התוצאה של התעלמות מזה). במצב חרום, החינוך הזה פועל נגדנו. קראתי פעם שמחקרים הראו שחמישים אחוז מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות (אני מניח שהכוונה היתה לתאונות חזית-אחור, אבל זה לא הכרחי) כלל לא בלמו; מחצית מהנותרים בלמו אבל לא מספיק חזק, ורק רבע בלמו כיאות. כמובן, סביר להניח שרבים מאלה שבלמו כיאות לא נכנסו לסטטיסטיקה הזו כיוון שהם הצליחו למנוע את התאונה, אבל אין ספק שרבים מהנהגים שנקלעים למצב חרום אינם בולמים כיאות. ההבדל בין נהג שסתם בולם (ואפילו קצת חזק) לבין נהג שדורך על הדוושה כאילו זה צפע שמנסה להכיש את הבן שלו עשוי להיות משמעותי יותר מההבדל בין זמני ומרחקי התגובה במהירות תשעים קמ"ש לעומת מאה ועשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבריטניה חלק מהמבחן המעשי הוא בלימת חירום. אומרים לך לסוע בכביש ריק במהירות סבירה *ולא להסתכל בראי*, ואז כשהבוחן אומר, אתה צריך לבלום במהירות כאילו יש ילד על הכביש (והתפקיד של הבוחן הוא להסתכל בראי ולוודא שאין מאחוריך אף אחד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם דיברו על פטנט כזה של "מגבר בלם", שמזהה בלימה יותר חזקה מהשגרתי, והופך אותה לבלימת-צפע בלי לשאול את הנהג. זה נכנס, בקנה-מידה רחב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש. תוכל למצוא את זה במפרט של מכוניות חדשות רבות. יש גם מערכות שמזהות עזיבה מהירה של דוושת הגז ומדליקות את אור הבלם (מה שנותן עוד איזו עשירית שניה יקרה או שתיים לנהג שמאחור). בכלל, במכוניות נשלטות-האלקטרוניקה של היום הרבה מהדברים שלימדו אותנו בנעורינו (לקראת מבחן התאוריה אי-שם בשנות השמונים או התשעים) כבר לא מדויקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ארגון שמלמד נהיגה מתקדמת, אחד התרגילים שם הוא באמת תרגול בלימת חירום. וכשהייתי שם, אף אחד לא עשה את זה טוב בפעם הראשונה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |