בתשובה לקונשטוק, 25/09/10 0:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא בהכרח. את הטפטפות המציאו בלי שהפסיקו לספק מים שפירים לחקלאות. אני רוצה שימוש מוגבר בקולחים לא רק בחקלאות. את העגבניות משקים במים מושבים, אבל את הדשא - במים שפירים. בטון בבניינים משקים ב-נחש מה? מים שפירים. בתעשיה, באיזה מים משתמשים? שוב, אאל"ט, ויתכן שאני טועה, מים שפירים. כשמכבי האש מכבים שריפות, הם משתמשים במים שפירים. אני לא יודעת איך היה אפשר לעשות את זה, אבל מן הסתם בברכות הנמצאות בערים הסמוכות לים היה אפשר להשתמש במי ים מטוהרים, כמו בברכת גורדון ז"ל. שלא להזכיר, שהיה אפשר למצוא פתרונות טכניים, ולהביא לכך שהמים שירדו בניאגרה בשירותים של כולנו לא יהיו מים שפירים, אלא מים אפורים או מושבים (אתה יודע בכמה ליטרים משתמשת מכונת הכביסה שלך? אתה יודע לכמה הדחות אסלה הם היו מספיקים?) כל זה, מבלי להפסיק לגדל עגבניות. ואגב, עוד עניין: כשהחקלאי משקה את שדותיו, המים מחלחלים מטה ומגיעים למאגרי מי התהום. כשאני מתקלחת, המים מגיעים לים. לפגוע בכולנו? מבחינתי, הם לא פוגעים בכולנו, כי הם מגדלים עגבניות לכולנו. ואני מעוניינת שימשיכו לגדל עגבניות לכולנו, גם אם זה אומר שאני אצטרך להתקלח בזוגות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם זה רק אני או שבאמת הולך ונהיה פה מפחיד. עוד לא נולדה העגבניה שתשכנע אותי לוותר על הזכות ליהנות ממקלחת יומית עצמאית, ללא שיתופי פעולה וללא "וואו וואו! מספיק לשפוך מים סתם, צריך לעשות זרם חלש!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמישהו יסביר לי פעם את העניין הזה של המקלחת המיתולוגית בזוגות. זה נעים ונחמד מבחינות שונות, אבל איך זה חוסך מים? ראשי המקלחת הנפוצים בארץ לא מאפשרים לשני אנשים לעמוד יחד מתחת לזרם ולהישטף באופן אפקטיבי. כך שזמן המים הזוגי הוא בערך כפול מזמן המים לאחד. יכול להיות שיש חיסכון קטן במים שמתבזבזים על התחממות מחדש בין שטיפה לשטיפה (כי בזמן שאחד מסתבן השני נשטף, ונשמרת זרימה חמה), אבל זה נראה לי אפקט קטן, ועלול להתקזז עם בזבוזים קטנים של מים בזמן חילופי מקום או ראש-מקלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקלחת זוגית היא שטויות. מה גודל המקלחון? הסכנה שתזוזה לא אחראית, החלקה קטנה וקיר הזכוכית ישבר או הדלת תפתח בטעות ומישהו יעוף החוצה או משהו נורא יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנו אמבטיה, לא מקלחון, ואנחנו מתקלחים בה. בתור מי שמתקלחת הרבה זמן כשאני לבד, כשאני עם עוד מישהו המקלחת מסתיימת בצ'יק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר בתרחישי קטסטרופה, אז אם אתה מתקלח לבד ובכל זאת קורית תאונה, רב הסיכון שאף אחד לא ישמע עד שיהיה מאוחר מדי, רחמנא ליצלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחורים הטובים של רוה"מ בגין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפטיש שלך לעגבניות ציוניות ו/או מקלחות משותפות הוא לא סיבה מספיק טובה בשביל לכפות על כולנו לשלם עליו הדברים שאת מציעה יקחו זמן והשקעה כספית גדולה ולא יפתרו את מה שאמור להיות משבר מיידי אם באמת יש משבר מיים אז צריך פעולה מיידית והפעולה הכי מיידית שאפשר לעשות בלי לפגוע ברמת החיים של כולם היא להפסיק לחלוטין את השימוש במיים שפירים בחקלאות עד שהכינרת תתמלא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחום הזה יש לא מעט "פתרונות קסם" שבפועל אינם פותרים הרבה. תאורטית ניתן היה להשתמש במים מושבים או אפילו במי-ים בחלק מהשימושים שאת מתארת. בפועל זה לא המצב. נניח שהיינו מעוניינים להשקות את כל הגנים הצבוריים בישראל במים מושבים; כדי לעשות זאת היינו צריכים לפרוש רשת אספקת מים שלמה נוספת בכל ישוב במדינה, כולל פתיחת כבישים, הנחת צנרת, מערכות אגירה ושאיבה, טפול בדליפות ממערכת נוספת ותחזוקה שוטפת של הרשת. זה היה עולה מיליארדים רבים מאד, וכמה זה היה חוסך? כמה מים מתבזבזים בשנה על השקיית בטון או על כיבוי שריפות, ואפילו על גינון ונוי צבורי? כמה עשרות מיליוני קוב? אין שום דרך בעולם להצדיק את זה. אפילו דברים פשוטים לכאורה כמו הקמת מאגרים למי שטפונות לא תמיד מצדיקים את עצמם - ההקמה והתחזוקה של מאגר וצנרת לא תמיד משתלמים (לעומת כמות המים הנלכדת). גם מערכות מים אפורים הן דבר שספק אם תועלתו מרובה מנזקו. לאחרונה קראתי מאמר שתאר את הבצורת המתמשכת באוסטרליה. מסתבר שבאחד הפרברים היוקרתיים של בריסביין (אם איני טועה) התקינו כמעט כל התושבים מערכות ללכידת מי-גשמים הנופלים על גגותיהם. מחמם את הלב, נכון? אז זהו, שלא בטוח. הכמות הכוללת של אנרגיה שמוצאת על הקמת אלפי מערכות כאלה, ניקןי שוטף של מכלים ופילטרים, תפעולן של אלפי משאבות ואלפי מנורות אולטרה-סגולות (המשמשות לטיהור המים מחיידקים) וצי של אנשי תחזוקה המשוטטים במשאיותיהם בפרבר כדי לתחזק את כל זה גדולה פי כמה (נדמה לי שפי עשרה, אבל אולי איני זוכר נכון ומדובר "רק" בפי ארבעה) משהיתה צריכה להיות מוצאת כדי לספק לתושבים האלה אותה כמות מים באספקה מרכזית. לא מזמן התפרסם באחד מכתבי העת העוסקים בנושאי סביבה מאמר מעורר מחשבה (איני זוכר מי הכותב), ובו נטען שכל ההתמקדות בחסכון במים (לפחות במגזר הביתי) עומדת להפוך למיותרת. מ-2013 תהיה בארץ יכולת התפלה שיחד עם קצב המילוי הטבעי תאפשר סיפוק של הביקוש מבלי להוריד יותר את רמתם של המגרים הטבעיים. מנקודה זו ואילך, המשאב העיקרי שידרש כדי להפיק עוד מים הוא אנרגיה - כ-3.75 קוט"ש למ"ק. במצב כזה, אזרח שאינו מעונין לחסוך קוב אחד של מים יוכל להשיג אותו אפקט באמצעות חסכון של כמות כזו של חשמל. במצב כזה, החנוך לחסכון צריך להתמקד בחשמל ולא במים - שם גם יש לצרכן הביתי הרבה יותר במה לקצץ, וגם הקיצוץ עצמו פחות כואב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |