|
בהקשר של חרויות בסביבה העירונית, השימוש בטיעוני רדוקציה אד אבסורדום הוא קצת אנכרוניסטי. הדרך להתמודד עם הטיעון היא פשוט להפוך את המציאות עצמה למספיק אבסורדית כך שהאוויר יצא ממפרשי הטיעון. באווירה הציבורית היום, חוקים נגד צריכת אלכוהול הם לא תסריט כל כך בלתי מתקבל על הדעת. בהשראת אמריקה ובריטניה ובשם הסדר הציבורי, התכנון העירוני עובר תהליך של קניוניזציה1 - כל המרחב העירוני מאבד את ההבדל בין פנים לחוץ ובין פרטי לציבורי. כל השטח ציבורי2, משותף וככל שיעבור הזמן הוא יהיה יותר מנוטר ויותר בעל הגדרות פורמליות (עפ"י חוק) של התנהגות ראויה.
חוק שאוסר לחלוטין על השימוש באלכוהול? במקום לחזק את עמדתך, אתה בסה"כ נותן להם רעיונות חדשים :)
______________ 1 לא התהליך בו נבנים עוד ועוד קניונים, אלא התהליך בו העיר עצמה הופכת יותר ויותר לקניון אחד גדול. 2 צפיפות יחידות הדיור ואפילו דו הכיווניות של תשתיות התקשורת גורמות לתהליך נוסף בו אפילו מה שקורה בפרטיות ביתך מקבל סטטוס של פעילות ציבורית.
|
|