|
||||
|
||||
ההצעה של בלומברג מעוררת בי מידה של אי נוחות. זו נראית כמו התערבות יתרה בחירות הפרט, כאשר הנזק הבריאותי לסביבתו במקום פתוח, למיטב ידיעתי, הוא אפס (או קרוב לכך) במקרה זה. גם מטרד הריח כאן, בכמעט כל המקרים, נראה לי זניח - הרי רק בשיעור זעום מן הזמן בו אנו במקומות ציבוריים כמוזכרים בידיעה, אנו בהופעה צפופה או בחוף דחוס. טיעון נוסף כנגד חוק זה קשור לאכיפה. אומנם, הצלחת חוק איסור העישון במקומות סגורים הפתיעה רבים, אך צריך לזכור שהיתה בחוק זה מידה גדושה של היגיון בריאותי-חברתי, מה שלא ברור שיש כאן. התוצאה יכולה להיות, כמו במקרים אחרים של חוקים מפוקפקים, או חוקים שלא נאכפים מסיבה כלשהי, חציצה נפשית נוספת בין הממסד לאזרח, ופגיעה בערך שמירת החוק. מצד שני יש את קדושת החיים. כפי שהזכרתי בעבר, עם מספר קורבנות העולה אף על מאת המיליונים של הקומוניזם, הסיגריה היא כנראה הדבר הנורא ביותר שיצר האדם כנגד עצמו. אם, איכשהו, חוק כזה יקטין אפילו ב-10% את שיעור העישון, הרי ש....[חסר לי סיום ונגמרה לי ההפסקה]. |
|
||||
|
||||
אפשר להעביר את הסיגריות למעמדה של המריחואנה, זה אמנם לא יפתור את הבעיה ויגרום לרבים לעבור על החוק, אבל יוריד את שיעור המעשנים הקבועים ביותר מעשרה אחוזים. |
|
||||
|
||||
מומלץ לחזור על הניסוי גם עם האלכוהול, השומן, הסוכר ואם כבר אז כבר - הנאה באופן כללי. |
|
||||
|
||||
ה"מצד שני" הזכיר לי את כריסטין או'דונל, מועמדת "מסיבת התה" (מעין אחות רחוקה "לזו ארצנו") מטעם המפלגה הרפובליקנית בדלאוור לסנט. לפני כ-10 שנים היא עמדה בראש ארגון שהטיף להינזרות ממין ללא נישואין ונלחמה נגד הרפורמה במדינות הסעד של הנשיא דאז קלינטון. היא התנגדה למימון חינוך מיני וטענה שהמנעות מקיום יחסי מין היא הדרך היחידה להגן על הנוער מהידבקות באיידס ומחלות מין. לדבריה, ליחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין יש השפעה מזיקה על הגוף והנפש. (בכלל, יש לה דעות מענינות. היא התנגדה למחקר בתאי גזע וטענה שחברות מדעיות מבצעות הפרייה הדדית בין בני אדם וחיות ומצליחות לגדל עכברים עם מוח שיש לו את כל היכולות והפונקציות האנושיות. כנראה שהיא התבלבלה אז בין תאי-מוח למוח). |
|
||||
|
||||
עכשיו אני יודע שיש לי נפש תאומה בעולם (ואולי גם עכבר תאום!). |
|
||||
|
||||
ומה עם האלכוהול? אם חוק שאוסר על השימוש באלכוהול יקטין אפילו ב10% וגו' |
|
||||
|
||||
אז מה? כל המציל נפש אחת וגו' כמו כן : באמת ? כל החוקים האלה מסריחים מדחף בלתי נישלט של אנשים מסוימים לחלק הוראות לכל העולם וזה גורם לי לחשוד שהם נוטים להגזים בסכנה הציבורית כדי להצדיק את זה |
|
||||
|
||||
אני יודע שזה נשמע קצת ביזארי, אך ערכם של חיי אדם, גם הוא, לצד ערכים אחרים, גורם בשיקוליי המוסריים. באשר לאלכוהול לעומת סיגריות, ראה הפתיל המתחיל בתגובה 223414. |
|
||||
|
||||
בחוק המוצע אין שאלה של חיי אדם כי מדובר על עישון באזורים פתוחים זה שהאנשים שתומכים בו תמכו גם באיסור על עישון במקומות ציבוריים גורם לי להגיע למסקנה שחיי אדם לא היו הסיבה שהם תמכו באיסור על עישון זה גם גורם לי לחשוד (בגלל שאני טיפוס ציני וחשדן כשזה נוגע לעובדי ציבור ו"פעילים") שהמחקרים ש"הוכיחו" שעישון משני מסוכן היו מחקרים "מטעם" הערך passive smoking [Wikipedia] נכתב בברור ע"י מישהו שמשוכנע בסכנות של עישון משני ובכל זאת כשאני קורא בין השורות ,ביחוד התביעה נגד הEPA, נראה לי שבאמת מדובר פה בהיסטריה ציבורית יותר מעובדה מדעית |
|
||||
|
||||
כוונתי לא היתה לעישון פסיבי אלא להגברת המוטיבציה על האקטיביים להגמל ובכך להציל את חייהם שלהם. |
|
||||
|
||||
כמו האיסורים על שומן ומלח משהו בסגנון : "אני יודע יותר טוב ממך מה אתה צריך לעשות ואני אעניש אותך אם לא תעשה את מה שאני חושב שטוב בשבילך" |
|
||||
|
||||
קראתי באיזה מקום שכמחצית תאונות הדרכים בארה''ב קשורות בנהיגה תחת ההשפעה. נכון שיש גם תאונות של נהגים שנפל להם המצית (או רחמנא ליצלן אפר לוהט על המפשעה) אבל הללו במיעוט. |
|
||||
|
||||
בהקשר של חרויות בסביבה העירונית, השימוש בטיעוני רדוקציה אד אבסורדום הוא קצת אנכרוניסטי. הדרך להתמודד עם הטיעון היא פשוט להפוך את המציאות עצמה למספיק אבסורדית כך שהאוויר יצא ממפרשי הטיעון. באווירה הציבורית היום, חוקים נגד צריכת אלכוהול הם לא תסריט כל כך בלתי מתקבל על הדעת. בהשראת אמריקה ובריטניה ובשם הסדר הציבורי, התכנון העירוני עובר תהליך של קניוניזציה1 - כל המרחב העירוני מאבד את ההבדל בין פנים לחוץ ובין פרטי לציבורי. כל השטח ציבורי2, משותף וככל שיעבור הזמן הוא יהיה יותר מנוטר ויותר בעל הגדרות פורמליות (עפ"י חוק) של התנהגות ראויה. חוק שאוסר לחלוטין על השימוש באלכוהול? במקום לחזק את עמדתך, אתה בסה"כ נותן להם רעיונות חדשים :) ______________ 1 לא התהליך בו נבנים עוד ועוד קניונים, אלא התהליך בו העיר עצמה הופכת יותר ויותר לקניון אחד גדול. 2 צפיפות יחידות הדיור ואפילו דו הכיווניות של תשתיות התקשורת גורמות לתהליך נוסף בו אפילו מה שקורה בפרטיות ביתך מקבל סטטוס של פעילות ציבורית. |
|
||||
|
||||
סיכום נאה של האווירה הציבורית: תגובה 551695. טיעוני הרדוקציה אד אבסורדום (בהם אתה משתמש), הנשענים על הפתוס של השיח הזכויותני ושל חרויות הפרט, חיים בעולם מקביל לאווירה הציבורית הנ"ל. בקיצור: Preaching to the quire. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שאני מדבר אל הקירות preaching to the choir זה לשכנע את המשוכנעים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |