בתשובה לנעמה, 16/09/10 14:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך פסק הדין: כן נזנחה תיאוריית "שלושת הטרמפיסטים", אשר כפי הטענה, עלו לרכבו של אלי גדקר ביום הרצח, כאשר אחד מהם אוחז ראשו בידיו ואומר "מה עשיתי" (לאחר חקירה מאומצת, אותרו שלושת הנערים, תלמידי ישיבה אשר בדקו אפשרות ללימודים במכינה הקדם צבאית בקצרין, הנערים מסרו אליבי שאומת (ת/93, ת/94, ת/119, ת/120, ת/121)). (ההדגשה שלי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. טוב לדעת שהיה קצה חוט שנבדק. ראית עוד כאלה? ומה דעתך על טענותיי האחרות? גם אתה סבור שהיו כאן מאגר ראיות איכותי וצפוף ועבודת משטרה משובחת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי חובתך לברר בעצמך אם יש התיחסות בפסק הדין לגבי טענותייך האחרות ולא לקוות שזרים יעשו לך את העבודה. אני לא יודע אם המשטרה עשתה עבודה משובחת, אבל הסנגוריה עשתה עבודה נפלאה של דיסאינפורמציה. הידעת שהמשטרה איתרה טוקבקיסטים, חדרה לסמסים של תלמידים, הרימה בלטות כי הנאשם טען שלהב הסכין שלו נפל מתחת לריצוף, חקרה תלמידים "גותיים" ואיתרה מורה לאומנות של נערה שנפוצה עליה שמועות שהיא אולי ציירה אישה דוקרת נערה? חלק מטענות הסנגוריה שהופיעו בתקשורת, לא הופיעו לבסוף בטיעוני הסיכום של הסנגוריה, למשל סיפור הטרמפיסטים. עכשיו, שפסק הדין התפרסם, אולי לא מוגזם לבקש שלא יחזרו עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה זר?:) הסנגוריה עשתה אולי מסע של דיסאינפורמציה, אבל כך גם המשטרה, כשאמרה לזדורוב שנמצאו כתמי דם או דנ"א שלו בזירה או עדים שראו אותו בקומה השנייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. דין טריקים של חקירה שעושים לזדורוב אינם כדין טריקים של דיסאינפורמציה שמנסים לעשות על השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה למה ההבדל. וגם - על איזה טריקים בדיוק אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינך יודעת על איזה טריקים מדובר, איך את יודעת שאין ביניהם הבדל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת שאתה מבדיל בין טריקים שהופעלו על זדורוב לאלה שהוםעלו על השופטים. אני אינני רואה את ההבדל עפ''י המופעל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, החוקרים לא העידו בפני זדורוב בשבועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדי הסנגוריה השמיעו שקרים בשבועה? איזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חששתי שיש כאן פתח לאי הבנה: נתתי דוגמה לטריק שאפשר היה להחיל על זדורוב אבל אסור להפעיל על שופט. לא התכוונתי שספציפית הסנגוריה שיקרה לשופטים, אלא רק שאין דין שקר בחקירה כדין שקרים בעדות. את מבינה עכשיו שלא כל מה שמותר להפעיל על זדורוב מותר להפעיל על שופטים? אם חוסר הסימטריה הזה יהיה ברור לך ומקובל עלייך, אולי גם ההמשך יהיה ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. ובכל זאת - מהי הדיסאינפורמציה הטריקית שפיזרה הסנגוריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, המומחה לטביעות נעל שההגנה הביאה היה קצת מוזר. הוא לא דירג את ודאות הזיהוי שלו לפי סולמות דירוג מקובלים כי פחד שזה לא יהיה ברור מספיק, והעדיף לדרג באופן סוביקטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבינה. מהם סולמות הדירוג המקובלים? ואיזה מין סולם יש לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות מצויינות! מסתבר שיש סולם אירופאי ויש סולם אנגלי. אני ממליץ לך שוב לקרוא את פסק הדין, משום שהם דנים בדיוק בנושא הזה שם. בכל אופן, העניין הוא שההגנה הביאה עד מומחה שמתמחה בעיקר בזיהוי יהלומים וכמעט לא עסק בטביעות נעליים, כדי להזים את אחת הראיות המרכזיות במשפט. התחושה שלי היא שהדבר נעשה כדי שיוכלו לטעון שיש מחלוקת לגבי הראיות, ולאו דווקא מתוך ציפיה שיוכלו באמת לפסול את הראיה. אז נכון, זה תפקידו של סנגור, אבל זה נראה יותר כמו תרגיל ביחסי ציבור מאשר הגנה אפקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעניין אותי זה מי מימן את הבאת המומחה הזה לארץ, ואיך בכלל הגיעו אליו. ואם אני כבר מעלה תהיות, האם יש למישהו מושג איך בכלל הגיעה המשטרה לזדורוב דווקא? היה להם רומן איתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המימון בא, אולי, מגיוס תרומות 1. איך המשטרה הגיעה לזדורוב דווקא? ה"דווקא" הזה גורם לזה להישמע כמעט כאילו זדורוב טייל לו על המאדים ופתאום קפצו עליו שוטרים והאשימו אותו ברצח. הסיפור הופיע שוב ושוב, אבל לרענון, בקיצור: הוא עשה בביה"ס עבודות ריצוף, למשטרה היו כל מיני כיווני חקירה אבל התברר ששום כיוון הוא לא בכיוון, והחקירה הצטמצמה לזדורוב. זדורוב הודה, הכחיש, הודה שוב (נדמה לי), שיחזר, וכולי וכולי וכולי 3, וידע על תאיר ראדה פרטים שאף אחד אחר לא יכול היה לדעת. על הדרך, ולאחר שאולגה (אשתו) הסבירה בדמעות בעיניה שהוא בחור רגיש שלא מסוגל לפגוע בזבוב, הוא גם גילה במקרה שהיתה לו התפרצות אלימה כלפי אחיו ("קרוב משפחה"), עוד ברוסיה 2. אולי כל זה לא יכול להסיר כל ספק לחלוטין, אבל זה גם לא מקרה של "מה פתאום הגיעו דווקא אליו". 1 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3368815,00.h... רצח תאיר ראדה [ויקיפדיה]
2 http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/520/397.html 3 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זדורוב לא טייל על המאדים. הוא עבד בבי''ס שבשעת הרצח היו בו מאות בני אדם, מורים תלמידים, עובדים שונים, אולי הורי תלמידים. זדורוב היה רק אחד מהם. מכאן השאלה. לפני החקירה גם המשטרה לא הייתה יכולה לדעת שהוא יודע על תאיר פרטים שלא יכול היה לדעת. עדים שראו אותו בנסיבות חשודות לא היו להם, גם ל ראיות שיצביעו על אשמתו. בלינקים שהבאת ובמאות לינקים אחרים התפרסם היפור שוב ושוב, אבל באף אחת מגרסותיו לא נאמר מדוע תפסו דווקא אותו, או את התמהוני והגנן שנעצרו קודם ושוחררו לאחר אימות האליבי שלהם. ידעתי שאשתו בקשה תרומות, אבל מפתיע אותי שהתרומות שקיבלה הספיקו אפילו למומחה האנגלי המיובא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עניין האשה והתרומות מפתיע, אז היחס הקר והמעשי של העו"ד שפיגל מדהים. כשרואים אותו בטלויזיה, אפשר לראות שהוא חלקלק וערמומי ושכל מילה שלו מחושבת, כולל הדיבורים שנראים רגישים (למשל על סף ה"שבירה" של עצורים ונאשמים), אבל זה עולה על כל מה שחשבתי. לאמריקה היינו, ובמובנים הגרועים ביותר של האמירה: "אולגה זדורוב, שפיטרה את עורך הדין הקודם של בעלה, אריה הרמלין, ופנתה בעקבות המלצות לשפיגל, גייסה תרומות ואף מצאה תורם מרכזי, אולם על פי הפרסומים הכסף שאספה איננו מכסה את כל ההוצאות. אולם שפיגל לא נבהל. ויש לו סיבות: בתיק מתוקשר אחר, ייצג את כרמלה בוחבוט שנאשמה ברצח בעלה האלים. לאחר שמשפטה הסתיים, העניקה בוחבוט לאחד העיתונים ראיון תמורת תשלום. בכסף, השלימה את שכר הטרחה של עורך הדין. מקורבים למקרה מספרים, כי גם כאן בונים השפיגלים על הכספים שיגיעו אחרי. כבר יש מפיק סרטים אמריקני ממוצא רוסי שרוצה לעשות סרט על הפרשה, ויהיו ראיונות. לזיכויו של זדורוב יש פוטנציאל מסחרי לא מבוטל. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את המוניטין שיתווסף לעורך הדין שליווה אותו בתהליך." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. זה מסביר את העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו ששכחתי, אמרת שאת לפעמים יודעת דברים מבלי שאפשר להבין איך. כאן ממש מתבקשת דוגמה כי איני מאמין בניסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מתאים גם לי: לפני כמה זמן הייתי בסיור בגנים הבאהיים בחיפה. המדריך סיפר שיש בארץ גם מרכז נוסף בעכו (כידוע). אחת ממשתתפות הסיור אמרה/שאלה "אבל קראתי שגם בבאר-שבע מקימים מרכז בהאי, לא?". המדריך לא ידע על מה היא מדברת, ונראה קצת נבוך. המשתתפת ניסתה להבהיר "אולי זה רק ליד באר-שבע". ואז, בלי להבין איך, הבנתי בדיוק על מה היא מדברת. ההתגלות הזאת היתה כל כך חזקה עד שהיא התגברה על הביישנות הטבעית שלי ועל הנימוס הפחות טבעי שלי, וקראתי "את מתכוונת לעיר הבהדים! זה לא של הבהאים, זה של הצבא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמאות: א. מכר עסקי התקשר לבטל פגישה שקבענו. אמרתי לו שהנחתי שלא יגיע כיוון שהוא נוסע ודאי לדרא"פ ללווית אימו, והבעתי השתתפות בצער. הוא היה המום ושאל איך ידעתי על מותה, שהרי זה עתה קיבל את הידיעה ועדיין לא סיפר עליה לאיש מלבד אישתו, שאותה אינני מכירה. אני טענתי שהוא סיפר לי על כך דקות אחדות קודם, כך זכרתי זאת, אבל בדיקה די רצינית שעשינו בנדון הפריכה את טענתי. ב. חברה שפגשתי באוטובוס התחילה לספר בהתרגשות שהיא פגשה בדיוק בחור שכבר הכירה יומיים קודם ונדלקה עליו. אמרתי "כן, מיכה, נכון? איך הוא באמת?" והיא שאלה בתדהמה איך אני יודעת את שמו. כשאמרתי שהיא סיפרה לי עליו, גם כאן זכרתי זאת כך, היא אמרה שזה לא ייתכן - כי שיחתנו האחרונה קודם הייתה יומיים לפני היכרותם. כניסיתי להיזכר אם בכל זאת דיברנו שוב אח"כ נאלצתי להודות שאינני זוכרת ומסיבות שונות זה היה גם בלתי סביר בעליל. ג. בקורס אוניברסיטאי ששמעתי כשומעת חופשית הערתי משהו על המחקר שהמרצה הייתה עסוקה בו באותה עת. המרצה די נבהלה מהעובדה שידוע לי עליו, והיא והסטודנטים האחרים בקורס טענו פה אחד שהיא לא הזכירה אותו ולו ברמז. כיוון שלא היה לי שום קשר איתה מחוץ לשיעורים עצמם, וגם לא עם אנשים בסביבתה, גם כאן אין לי הסבר ברור איך ידעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מובילה לעולם העל טבעי שבו איני מאמין. אם נקבל את ההנחות שיכולים להיות דברים כאלה חבל להתאמץ לחפש ראיות גם ''פיזיות''. טביעות אצבע של חשוד יכולות להגיע, באורח מסתורי ''שאת לא יכולה להסביר'' גם אם לא היה במקום, ואי אפשר, בעצם, להגיד שום דבר באופן ברור. הכול לא צפוי והרשות לא נתונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טעות. לא התכוונתי שאין הסבר אלא שאין *לי* הסבר. גם לא התכוונתי שההסבר הוא על טבעי, העל טבעי איננו בתחום שלי. סיפרתי לך על אירועים שקרו. יכול להיות שכשהחברה סיפרה לי על הבחור המדליק שפגשה בלבלתי אותו עם סיפור על בחור בשם מיכה, ובמקרה גם שמו של זה היה מיכה. סביר שהמרצה שהזכרתי אמרה במרוצת הקורס כמה דברים שנבעו ממחקרה רק בלי לומר שהיא עורכת מחקר כזה, ואני בכל זאת קפצתי למסקנה שזה המצב. דברים כאלה, מין אינטואיציה לא מודעת שנתפסת כידיעה. ואם זה קרה לי, ושלוש הדוגמאות שהבאתי הן רק מעט שבמעט מתוך אלה שקרו במציאות, אין סיבה שזה לא קרה לזדורוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |