![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מי שדוס, או לחילופין, מי שלכבוד החגים דוסיותו קמה לתחיה, קם בבוקר לתפילת שחרית. מבלה בה כמה שעות. ב-15:00 הולך למנחה, ומשם ממשיך למעריב, ותכל'ס, יש לו אולי 3 שעות לחשוב על תרנגולות צלויות וסלסלות של פירות טרופיים. לקום הוא צריך בכל מקרה. בניגוד לחילוניים-שהחליטו-לצום, הוא לא מנסה לישון עד 12:00. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כי בתפילה לא רעבים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בתפילה אתה יותר עסוק במה אתה עושה, ויותר מזה - במקרה שלי, בהתמודדות עם הלשבת-לקום-לשבת-לקום. זו הסחת דעת מצויינת, ועז לא קטנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |