 |
הצעתי לך ספר, מפני שחשבתי שכדאי לך לקרוא אותו. אם הייתי עונה לך עניינית הייתי פותח פתח לדיון עקרוני נוסף על שוק חופשי, ובדיון הזה הייתי צריך לשחק את תפקיד התש"חניק שאני לא. אני גם לא רוצה לשחק את תפקיד המורה או המומחה כביכול לכלכלה - זו תהיה שרלטנות גמורה.
אז בכל זאת:
1. השאלה היא לא אם העשירים חוסכים בחו"ל יותר ממה שהעניים רוכשים מוצרי יבוא. השאלה היא מי חוסך ומשקיע בכלל. לא מתחשק לי לחפש קישורית עכשיו, אבל רוב הון המניות מוחזק ע"י חלק מצומצם מאוד מהציבור, ורוב העסקים הפרטיים הקטנים מוחזקים ע"י אנשים אמידים שמשקיעים בהם ישירות, כנ"ל המצב עם פקדונות בבנקים שהופכים להלוואות.
לאורך זמן אגב, כאשר שקלים עוזבים את הארץ בסוף הם חייבים לחזור אליה, כהשקעות או רכישה של מוצרי יצוא ישראלים - זו הדרך היחידה שבה אנשים בחו"ל יכולים להפיק מהם תועלת.
2. הסעיף הזה גרם לי לחשוב שאתה צריך לקרוא טקסט פשוט על כלכלה. (יכול להיות שאתה מתבלבל עם המחלוקת סביב Say's law בזמן משבר כלכלי.) אתה טוען באופן אבסורדי שככל שמבזבזים יותר מתעשרים יותר. זה כמובן לא נכון. בהנחה שכח העבודה קבוע, צמיחה יכולה לנבוע רק מהעלאת פריון העבודה. באופן פשטני מאוד העלאת הפריון נובעת משימוש בכלי עבודה משוכללים ועובדים מיומנים יותר שביחד מסוגלים ליצר מוצרים רבים ואיכותיים יותר. רכישת הכלים ואימון העובדים נקראת השקעה הכלים והשרותים עצמם נקראים מוצרי הון. רכישת מוצרי הקצה, שאנשים נהנים מהם, אבל אינם מסייעים ביצור של מוצרים אחרים, נקראת צריכה. כאשר שיעור החיסכון גבוה יחסית לצריכה, משקלם של מוצרי ההון גדל ביחס למוצרי הצריכה בתפוקת המשק. קצב שיכלול התעשיה גבוה, מדי שנה מיוצרים מוצרים רבים וטובים יותר והחברה מתעשרת.
3. אנשים עניים יוכלים לפתוח עסק ולהצליח. אני לא מתנגד לתוכניות שמסיעות ביעוץ ומידע ליזמים זעירים. אבל אני מסרב להסחף ברומנטיקה החברתית שלך. ההצלחה תלויה בעיקר בכישורים האישיים, ולכן להעביר משאבים ממי שיודע מה לעשות איתם למי שלא יודע, זה לא הרעיון הכי יעיל להשתמש במשאבים האלה.
לסיכום, אם קשה לך לקרוא ספר, הנה קישורית לסדרת קומיקס המבוססת על סיפרו של אירווין שיף
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש