בתשובה לאיציק ש., 13/09/10 11:42
מסקנה? 550992
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 13/9/2010, 14:09
אתה מתכוון כנראה לפסק הדין הידוע לשמצה במקרה Dred Scott. פסק הדין - שהיה שנוי במחלוקת כבר אז, והתקבל בזכות רוב לשופטים דרומיים בבית המשפט העליון (הוא לא התקבל על ידי שופט בודד) - לא קבע שהעבד הנמלט אינו אדם אלא שאינו אזרח. מכיוון שכך אין לו זכויות. פסק הדין הזה עורר זעם רב בזמנו בצפון ארה"ב, ולינקולן התייחס אליו בצורה מפורשת במספר נאומים (בין היתר בנאום הידוע בו הוא ציטט את ישו בקביעתו ש-A house divided against itself cannot stand).

עוד על המקרה ניתן לקרוא כאן.
מסקנה? 551009
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 13/9/2010, 17:45
תודה, זכרון המקרה היה מטושטש אצלי. ברור שהדבר עורר זעם רב אבל דעת השופטים הדרומיים לא הייתה נדירה אלא ביטאה תפיסת עולם נפוצה בדרום ולא רק בדרום. המתח בארה''ב בין החרויות השונות לבין חרות הקניין היה קיים תמיד- וגם היום הוא קיים. ג'יימס מדיסון למשל, הביע את דעתו לא פעם על הצורך להגביל את הדמוקרטיה לבעלי הרכוש.
מסקנה? 551029
אחת, לא חשוב מאיזו עדה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 13/9/2010, 20:09
גם איציק וגם אתה לא מדייקים.

1. העבד סקוט לא ברח ולא נמלט צפונה, אלא שבמהלך דרך חייו רצופת השינויים והמעברים, נמצא מועבר ע"י אדוניו לפחות פעמיים לטריטוריות שבהן כבר היתה העבדות אסורה באותה עת. עם מות אדונו האחרון, ד"ר אמרסון, דרש מביהמ"ש לשחררו סופית מן העבדות. אחד מן התומכים הנלהבים בתביעתו היה בנם של משפחת אדוניו הראשונים, חבר בית הנבחרים ו-abolitionist (תומך בביטול העבדות) נחרץ, הנרי בלואו,

(גם בויקי העברית קיימים, אולי בצורה מפורטת פחות, שני ערכים בעניינו - אחד על האיש עצמו ואחד על המשפט והפס"ד)

2. ביהמ"ש בראשות השופט העליון רוג'ר טאני לא הסתפק בקביעה שהעבד אינו אזרח ולפיכך חסר זכויות, ובכלל זה הזכות לייצוג ודיון משפטיים, אלא גם הביע את הסכמתו להשקפת העולם הבאה, לדעת השופטים, לידי ביטוי חוקתי, לפיה העבדים השחורים ש"יובאו", במשמעות העדכנית של המילה (imported), לארה"ב, מיבשת אפריקה, וכן צאצאיהם, בין משועבדים בין משוחררים, הינם "ישויות ממעמד נחות". "Inferior class of beings", ובמקום נוסף, "Inferior order" - שניהם מונחים ששימושם הרווח ביותר (?) כיום הוא סוציולוגי, אך בין שאר שימושיהם, יש להם גם שימוש ביולוגי-טקסונומי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות