בתשובה לנתנאל, 31/01/02 2:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקווה שעברנו בויכוח נקודה מסויימת ששוב לא נשוב אליה. אני מתכוון להטחה : "רעיונותיך גזעניים ! אתה נאצי !". אני חושב שעניינית איני כזה, וכשמטיחים בי ביטויים כאלה אני רואה בכך התקפה אישית בלתי מוצדקת, וכשם שאני מטיף להחזיר מכה למתקיפך גם כשמדובר בהתקפה על קבוצה שאתה חלק ממנה, כך אני מחזיר לפעמים מידה כנגד מידה גם כשמדובר בהתקפה אישית, וכל חילופי הדברים הופכים להיות בלתי נעימים וחסרי תכלית. לגופו של עניין, אשיב רק לעניין התועלת שבסגרים. אתה צודק בכך שפיגועים קורים גם כשיש סגרים. הסגר לא אינו יכול להיות מושלם ויכולים לצאת מפגעים גם דרכו. אבל ההגיון אומר שלפחות הוא מקשה על המפגעים. זה כמו שלמרות שניתן לפרוץ כל מנעול אנחנו (לפחות אני) נועל את מכוניתי בצאתי ממנה וגם את ביתי מדי ערב. את טענתך שהסגרים האלה מגבירים את המוטיבציה לעשות פיגועים איני מקבל. המתאבדים, למשל, אינם עלובי החיים שבין הפלשתינים. אם תבחן מי הם תראה שמדובר דווקא בסטודנטים, במשכילים ב "לא מסכנים" שביניהם. לא מדובר באנשים שהסגר ממש מכביד על פרנסתם. איך אפשר להילחם בפיגועים ? בעצם אנחנו חוזרים לויכוח שבמאמר גופו. השאלה היא מה רוצים הפלשתינים. אני חושב שהם רוצים שלא נהיה כאן, ולכן הדרך להפסיק את מעשה האלימות שלהם אינה איזה דבר שאנו יכולים להעניק להם. לכן הסגר הוא הוא אחד המנגנונים המתונים שבו אנחנו יכולים להגן על עצמנו. אני גם כמעט בטוח שאלה שמחליטים על סגר אינם עושים זאת לצורך הענשה אלא באמת לצורך מניעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סגרתי כבר את המחשב ופתחתיו שוב כדי להוסיף עוד משהו שעלה על דעתי. אני מתכוון לאופן שבו אדם חילוני כמוני מתבונן אל עולם היהודי הדתי. אתה מצטט כל מיני טקסטים עתיקים שהדת היהודית נשענת עליהם. הטקסים האלה חוברו בתקופות שבהן היו נורמות אחרות, ובאמת במובנים רבים כפשוטם אינם מתאימים לתקופתנו. אך לשם כך הומצאה הפרשנות ולמרות שפורמלית אסור לשנות שום דבר בעצם הפרשנות היא ששנתה את הדברים. הזכרת את ישעיהו ליבוביץ. האיש היא יהודי מקיים מצוות בצורה מדוקדקת. האם הוא היה גזעני ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי מלתת הסברים על אורח חייו של ישעיהו ליבוביץ. באופן כללי, אני גם נבוך מעט משיטת הלאומיות שנראה שנמצאת בעולמנו בשביל להישאר. הרי לפי טון דברי אפשר להבין שאולי הייתי שואף לאוניברסליזם מוחלט. עם זאת, אני בהחלט רואה את החשיבות והיתרון בגיוון תרבויות ובעושר של רעיונות, כל עוד הם לא באים על חשבון האחר או תוך כדי שלילתו או התייחסות אליו בפועל כנחות. ישעיהו ליבוביץ על פי ידיעותי (המעטות) קרא להפרדת הדת מהמדינה בכדי להציל את הדת ולהציב אלטרנטיבה לדמוקרטיה החילונית, הנתפשת בטעות על ידי הציונות הדתית כ''אתחלתא דגאולה'' המכשירה את השרץ- שרץ הכיבוש, למשל. הוא קרא לבצע רפורמות בהלכה במטרה להתאימה למודרנה, בד בבד עם אמירה ברורה שלכל אדם יש ערך אחד שהוא החשוב לו ביותר, ולערך הזה הוא יגיע על ידי הנגשת ערכים מתחרים ובחירת החשוב יותר ביניהם. ''ערכים'' אחרים הוא מגדיר כצרכים. במושג ה''גוי של שבת'' ליבוביץ עשה שימוש (שלי אישית קשה להסכים לו, אם כי שוב, אולי מחוסר הבנה), בכך שטען שבכדי להקים מדינה הלכתית-מודרנית הציבור הדתי צריך ''גוי'' כזה בדמות החילוניים. הוא לא סבר שיש חילוניות יהודית. חיפשתי התייחסויות של ליבוביץ לסוגיית היהדות כגזענות ולא מצאתי. עמדתו בנושא אינה ברורה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיון שהצבעת על הטקסטים בתנ''ך לפיהם יש לבער את עמי הארץ וכדומה, הבאתי כדוגמא דווקא את ליבוביץ שהיה כמעט ''נביא השמאל'' אצלנו, כי חשבתי שכמו שאתה מייחס לי (שלא בצדק), רעיונות גזעניים, כך יהיה הוא שדעותיו הפוליטיות הפוכות במאה ושמונים מעלות לשלי סמל חוסר הגזענות בעיניך, ורציתי להראות שבעצם אדם מקיים מצוות לא בהכרח צריך לתמוך ''ברצח עמים'', הגם שלכאורה זה משתמע מהטקסטים בתנ''ך, והיהדות השכילה לתת לטקסטים האלה פרשנות כזאת שאפילו אדם ''נאור'' כליבוביץ יכול לחיות אתה גם במושגים מודרניים. אבל אתה ענית בצורה לא צפויה, ולא שללת על הסף את האפשרות שליבוביץ' היה גזעני. תגובתך הבלתי צפוייה גורמת לי לרדת מהדוגמה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני גם לא סבור שכל יהודי חייב להיות גזען. הטקסטים נותנים מרחב פרשנות ממנו כל אחד בוחר על פי טעמו. ראה את המאמר המובא תחת הכותרת ''יש יהדות אחרת'' כמה הודעות מתחת לזו. הוא דוגמא נפלאה לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תאמין? ואם לא, מדוע? מדוע תטרח לשלול כל סיכוי ולהגדיל כל סיכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, אז הטבוחים הינם הפעם קורבנות מדיניות הכוח והרהב של ממשלת ישראל. בדומה להיפוכים ב- 1984 של אורוול (מלחמה היא שלום, אהבה היא שנאה) ניתן להוסיף - חתן פרס נובל לשלום הוא אדון הבחירה במלחמה (ספטמבר 2000). ומה עם הבטחון המסכל? איזה סיכול, רבותי? מה שכן, מתסכל לנסות להבין... פתרון בעיית הפליטים? אכן אני מסכים עם כל מלה. בעייה שיש לפתור בעזרת קרנות ויוזמה בינלאומית נרחבת -פיצוי הפליטים. רק שמדינות ערב ומסייעיהם מבין העלית הפלשתינית לא החמיצו אף הזדמנות להנציח את מצבם כפליטים במחנות, חרף נכונות חוזרת ונשנית ליישבם. לאיזו מטרה הונצח מצבם? אבוי, הגאווה הלאומית הערבית שאינה מוכנה להכיר בלאומיות היהודית על אדמת פלשתין. וגם מן ההסטוריה למדו אלה שאין קל מלפגוע ביהודי ועוד לעורר בו תחושות אשמה קשות מנשוא, לגבי אחריותו לפורענות שבאה עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתכן והנצחת בעיית הפליטים (או, ליתר אובייקטיביות, אי-פיתרון בעיית הפליטים עד כה) נובעת מסיבה פרוזאית הרבה יותר - סרובן של המדינות המארחות (מצרים, ירדן, סוריה, לבנון וכו') לקלוט אוכלוסיה ללא רכוש שתהווה נטל על כלכלתן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן, במדה גדולה, קלטה את הפליטים, ואלה תרמו לכלכלתה. יש לשים לב שאין מדובר במדינות הגירה המעטירות סל קליטה והטבות סוציאליות על המהגרים. כל שהצטרכו להעניק הוא זכויות אזרח. אשר לישובם שם, בוודאי שאם היה מבוטל החסם לכך, היו נמצאות הקרנות המתאימות. מדובר באוכלוסיה ברמה סבירה יחסית לאוכלוסיות המקומיות, בעלת פוטנציאל תרומה כלכלית משמעותי, ולא מקור נטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן דוגמא לדברי תעמולה של האויב באמצעי התקשורת ללא מתווך בדמות "מראיין חכם" שיודע לשאול "שאלות קשות", הבדל שעליו עמדו "חכמי האייל" בתגובות למעלה. דחלאן מציג מצגת שקר. אין "מעגל". הפלשתינים מקיימים את האלימות מסיבות שלהם ויכולים להפסיקה ברגע שירצו. אין שום "גורמים" נעלמים שעושים זאת בגללנו. הפיגועים הובלו תחילה ע"י מומחי הרצח ששוחררו מכלאו של ערפאת לבלי שוב, והמשיכו לאחרונה ע"י הפת"ח של ערפאת ישירות, שלמד את מלאכת הרצח באמצעות התאבדות לאחרונה. האם להאמין להם שרצונם בשלום לצדנו ? האם להאמין להם שלא הם אלא אנחנו רצחנו את גנדי ? האם להאמין להם שאין קשר בינם ובין אניית נשק הטרור ? האם להאמין להם שאנו מרעילים אותם באורניום מדולל ? הם רוצים רק את גבולות 67 ופתרון "הוגן" לפליטים ? מה זה פתרון "הוגן" ? דחלאן לא פרט אבל "הבוס" שלו הסביר זאת לא פעם אחת: חזרת פליטי 47 לבתיהם. ברור שלא נוכל היום לקבל זאת. אפילו ביילין ושריד לא מסכימים לכך. אבל אפשר לדבר. שיפסיקו את האלימות בלי סיפורים מטופשים על כך ששני הצדדים צריכים לחשוב איך לעשות זאת, ואז נדבר. לפי מה שפרס אמר רק הערב, הצעות כמו אלה שהציע להם ברק שוב לא נוכל להציע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שמעתי דווח ברדיו על דברים שאמר ערפאת באזני איזו עיתונאית לפיהם לא ''כל'' הפליטים צריכים לשוב לבתיהם. יש כאן בכל זאת שינוי ביחס לדברים שאמר בעבר, ולמען ההגינות אני ממהר לדווח גם על כך. עם זאת צריך להבין שההתבטאויות הפלשתיניות משתנות פעם לכאן ופעם לכאן בהתאם למצב בשטח. היום, כשמשא ומתן נראה מאד רחוק ויש קרע זמני בינם ובין האמריקאים, מופיעים מאמרים ''מתונים'', שלהם, הם מזמינים את הנשיא ואת יושב ראש הכנסת לדבר במוסדותיהם וכדומה. אבל כשנגיע ל''איזו פסגת קמפ דויד'', כל המתינות, לערכתי, תיעלם. כזכור ''הבנות אבו מאזן ביילין'' לא כללו חלוקת ירושליים, ואף מילה לא הייתה שם על זכות השיבה. כל אלה הופיעו אחרי יותר משנה כשהגיעה עת ה ''תכלס''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שזה כבר נכתב בעקיפין במאמר של ערפאת (שאתר דבקה כבר מיהר לטעון שלא ערפאת כתב) שהתפרסם ב-NYT אתמול. שם נכתב כי בעניין זכות השיבה יש להתחשב במצב הדמוגרפי של ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה זה משנה אם אכן ערפאת כתב את המאמר? ערפאת חתם עליו. גם את "נאום הר הצופים" של יצחק רבין לא רבין כתב, אבל רבין קרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדיווח באתר הנ"ל, ערפאת גם לא חתם עליו, לא ידע את תוכנו ובקושי ידע על קיומו. קצת לא סביר בעיני (מה, לא יכלו לשלוח לו את המאמר בפקס?) אבל נו, זה דבקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן שלום, אודה ואתוודה כי אינני נוהג לקרוא ולעלעל באתר 'דבקה', אתר אשר לעיתים מנתח בבהירות מרהיבה מצבים גיאו-פוליטיים שונים, אך צורם לשיטתי בהסברת 'צדקת' המעשה ההתנחלותי - אך דווקא בנקודה זו אני תמים דיעות עם האתר האמור, במידה ודברים אלו נרשמו בו 1. אינני חושב ומניח, בלשון ההמעטה, כי מר עראפת רשם מאמר זה, כי אם אדם פלסטינאי בעל אוריינטאציה מערבית 2, כנראה משורות המחלקה האנגלית ברש"פ. שלך אלכס 1 טרם קראתי מאמר זה בדבקה. 2 חנאן עשראווי, לדוגמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
As I wrote before, this sounds to me like the style and line (concerning "the right of return) of Dr. Sery Nusseyba
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The article conveys certain tone of generosity and kindness, not being capable of having been written by that witch - dripping all over with grudge and bitter irony
It seems to have been written by Dr. Sery Nusseyba |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתחיל מהסוף: אף אחד לא יודע "מה רוצים הפלשתינאים". בצד הישראלי יש הערכות שונות לגבי זה (ומכך התחיל הדיון). ההערכות האלה משתנות לא רק לפי איכות המידע שיש למעריך, אלא מושפעות בהכרח מדעותיו בנושא. בצד הפלשתינאי- האם יש שם רצון אחד שמשותף לכולם? ברור שלא. תגיד לי שהמאמר הזה מראה לפחות מה רוצה הנהגת הרש"פ? אפילו זה לא. המאמר גם לא מראה מה דחלאן רוצה. אלא רק מה שדחלאן רוצה שאנחנו נחשוב שהפלשתינאים רוצים. כמה הערות קצרות לגבי מה שדחלאן כתב: 1. הוא מתחיל בכך שאין טעם להאשים, ומיד מאשים באריכות את מנהיגי ישראל. 2. הוא מדבר על הציבור הישראלי המולך שולל ע"י מנהיגיו. ולא מדבר על הציבור הפלשתינאי המולך שולל ע"י מנהיגיו הוא (כאשר הפוטנציאל להולכת שולל גדול יותר בצד השני, שחשוף פחות למקורות זרים). 3. הטענה שהצעות ברק לא היו נדיבות כפי שהוצגו היא טענה שגובשה כמה חודשים אחרי קמפ דייויד, ולאחר טענות רבות וסותרות שהם טענו לגבי מה בדיוק קרה שם. ועל זה יש לי די הרבה חומר, אם תרצה. 4. הנקודה החשובה מכל- שאלת הפליטים. כפי שאחרים הבחינו, דחלאן נזהר שלא לומר מה זה בדיוק "פתרון צודק והגיוני". בנקודה הזאת דווקא יש בישראל הערכות שדחלאן, ואחרים מהדור הצעיר יותר, שנולד וגדל בשטחים, אכן מסכימים לוותר על "זכות השיבה". אבל הם לא מייצגים, ולא יכולים בשלב זה לדבר, בשם עמם. (בוודאי לא בשם הפלשתינאים שמחוץ לשטחים). 5. נקודה אחרונה: ירושלים- הרש"פ פרסמה היום הודעה בנושא שממנה משתמע שהם רוצים את כל העיר לעצמם. המשפט המסכם אומר: . Security for the Israelis and the Palestinians will only be achieved through the peace process in accordance with international legitimacy and the signed agreements - namely the Tenet understandings and the Mitchell report recommendations - which entail the complete Israeli withdrawal from Arab and Palestinian Territory, beginning with Holy Jerusalem. ההודעה כולה:אז- האם יש לך שיטה כלשהי לאבחן מי מהם מתכוון באמת, ומי לא, ומתי? כי לי אין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי נקודה אחת: דחלאן מדבר על ההמונים הפלשתינאים המושפלים ומדוכאים יומיום בידי צה"ל, ואומר "אלה לא היו מימיהם צד בעימות. הם תמיד שאפו לפתרון מדיני הגיוני, שישפר את רמת חייהם וחיי ילדיהם." הייתי יכולה לשאול פה: אם כך, מי הוא בדיוק הצד השני בעימות? הנהגת הרש"פ, בניגוד לרצון העם?... אבל מה שחשוב יותר- "פתרון מדיני הגיוני" שוב בלי לפרט מה זה בדיוק. אבל כאן באים לעזרתנו סקרים רבים שבהם הפליטים נשאלים אם יסכימו לקבל כסף או יישוב מחדש במקום חזרה לבתיהם, ורובם לא מוכנים לשום פתרון חלופי. לדעתי אדם שרק רוצה לשפר את חייו וחיי ילדיו יקח כסף, וכל עזרה שמוצעת, ויתחיל להשתקם, ולא יישב ויחלום על בית שסבו או אביו עזבו לפני יותר מחמישים שנה. בעיניי, במאמר מלא צביעות זו הפסקה הצבועה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמה למנהיג פלסטיני קום פסיכואנליסט, אליבא דמיכאל שרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן- נוטף השאה פסיכולוגיסטית המכוונת למשל להראות שהמנהיגים הישראלים פועלים במנותק מפעולה תכליתית ומוכוונת מטלות (למשל ''פועלים להוכיח צידקת דרכם'' ושאר ירקות-ספה פסיכותרפויטיים מפליגים בהרבה מזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) למה הוא פרסם את המאמר בהארץ ולא בידיעות או מעריב (המשך ב-2) סטריאטיפ קוראי הארץ אומר שהם יותר ביקורתיים וסקפטיים, ואם הם נמנים על מחליטי ההחלטות, הם יודעים דבר או שניים על דחלאן 2) רוב המאמר נסוב על פרשנותו (שנלעסה רבות בבימות חשובות כמו הארץ והאייל) על ההתנהלות הישראלית. אם כבר מתאמצים לכתוב משהו לישראלים, היכן הביקורת העצמית, ויותר מכך, היכן האידאות הפלסטיניות 3) ובסוף בא המסר הברור, אבל אחרי אקספוזיציה עימותית כזו, המסר הזה מתגמד. 4) ובכל זאת, איך אפשר לתפוס אותו בדברים ולראות אם הוא יכול לפתח ולאשש את המסר שלו, הפעם מנקודת מבט פלסטינית נטו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בורג, המתעתד ברמאללה,לדבריו, לייסר לוחמנית את הפלשתינים על חלק מגישותיהם, יקרא אותו לסדר באותה הזדמנות. אין לדעת והדברים סתומים ונפלאו ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד זה יוצא לימין הבמה, והנה בא חברו ועולה משמאלה. למשל את המשפט: "אנחנו הפלשתינאים לא הצלחנו להשיג את מה שקיווינו להשיג בשנה האחרונה באמצעות שימוש בנשק חם." יש לקרוא: צדק הימין הישראלי בטענו שהטרור הפלסטיני היה מתוכנן תוך שימוש מודע ב"נשק חם" קרי רצח נשים, ילדים, זקנים, צעירים, אזרחים ואזרחיות, במטרה לנצל את חמימות המוח של הישראלית שתדרדר את התגובות והקונטרה-תגובות. אבל עכשיו אנחנו רואים שטעינו. אם כבר ה"ה דחלאן ואבו בכר טורחים לכתוב (ודווקא בהארץ) כדי אולי שינסו כוחם בביקורת עצמית !Repent |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ערפאת פרסם היום מאמר בני''ט (וב''הארץ''). משהו מעניין מתרחש פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה המרכזית של המגזין של הני"ט מוקדש לדיון בפלסטינאים. כאן או כאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. את כל שבעת העמודים. גם התמונות היו יפות. במסגרת מתקפת ההסברה הקודמת של הפלסתינים* כתבה הגברת זונטאג מאמר בן 13 עמודים. אולי היא עייפה יותר הפעם. * מדובר על המקהלה המתוזמרת היטב של יולי-אוגוסט 2001, כאשר כל העיתונאים שתומכים בצד הפלסתיני יצאו פתאום באותם "הסברים" עצמם לגבי מה בדיוק קרה בקמפ דייויד. הכול בהסתמך על דו"ח מאלי-אגא, והכול עוד לפני שהדו"ח עצמו התפרסם (ב-9 לאוגוסט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שמדובר גם במתקפה מתואמת של חוגים המתקראים *שמאל* ישראלי (למרות שאין כל קשר בין המדיניות הסוציאלית של השמאל המסורתי, לבין תמיכה וברית עם הלאומנות הערבית, המתקראות אף הן *שמאל* מסיבות כלשהן). מדובר במצג של התקדמות ותנופה במישור הקונפליקט, תוך תרועות תעמולה מכוונים שונים אך מתוזמרים היטב. דומני שניתן לשים לב שתנופה זאת פרצה לאחר בחירת יו"ר מפלגת העבודה, ועשוייה להצביע על מגמה פוליטית כלשהי להחזרת ההגמוניה השלטונית. במקביל, פרץ גם גל שביתות, דבר המסייע אף הוא למצג היסטרי של מצב משבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיבור העבודה בשני קולות סותרים -זה הפרו פלשתיני וזה הבטחוניסטי, המנוגד לכאורא (תוך חיבוק יריבים, כפי שקרא לכך חיים רמון) מסייע למגמה זאת, של בלבול הציבור וסחיפתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Sounds to me like having been written by Sery Nusseyba
Well, if his line is domineering now rather than the extremists, something good may have come out of all this |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It seems to a product of the English Department in the Arafat Authority Regime. Hanan Ashrawi or Sery Nusseyba, for instance. I suppose those people are in tragic situation, because they can realize the hopeless position which Mr. Arafat is part of it.
A. Mann |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Then again, they may be, and probably are, completely unrepresentative of the situation in the West Bank and Gaza, which is decentralized in the extreme.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידיעה מ-1948 שלא ממש מתיישבת עם הנארטיב הפוסט ציוני אודות עוצמת כוחותיהם הצבאיים של הציונים יחסית ליריביהם הערבים: "הארץ", 30 ינואר 1948 קאוקג'י מתרה באנשיו (לונדון, שירות "הארץ"). רדיו לונדון הודיע, שפאוזי אל קאוקג'י (המפקד העליון של הכוחות הפלשתינאים - הערת מיכאל) היתרה באנשיו, כי יצטרכו להלחם בצבא בן 42,000 יהודים מזויינים, מהם 2,500 חיילים מפלוגות מחץ (נראה שהפלמ"ח נשמע עבורם מפחיד במיוחד... הערת מיכאל). כן אמר, כי ליהודים יהיו 4 סוללות של תותחים בריטיים לכדורים של 25 ליטראות, 4 טנקים קלים ו-400 חפרים מאומנים". ועם זה התמודדנו, פרט לכוחות של מליון וחצי ערביי פלשתין, עם דיויזיות סדירות של הצבא המצרי, שכללו כוחות אוויר ושריון. וכן עם הלגיון הירדני, שאומן על ידי הבריטים והיה ברמה גבוהה. ועם הצבא הסורי, שכלל אף הוא שריון לא מבוטל. ועם צבא לבנון מצפון ויחידות תימניות ועיראקיות. אילו ניצחו הערבים במלחמה בה בחרו מתוך בטחון בעליונותם הצבאית, האם היו בשלב כלשהו מאפסים פירות נצחונם ומשיבים המצב לקדמות ששררה עם פרוץ המלחמה? והרי אנו נדרשים בדיוק לזה, אף שהבחירה במלחמה היתה ערבית, ואין הם מוכנים לשאת, ולו במעט, בתוצאות בחירה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שבמקום אחר כתבת כי את ארץ ישראל עזבו בין 500,000 ל- 700,000 פלסטינים. תוסיף את זה לפחות מ-200,000 שנשארו, איך הגעת למליון וחצי פתאום? אם אני מבין נכון, אז מליון וחצי זה רק גברים (התייחסת לכוחות לוחמים), כלומר יש להכפיל את המספר שלך (מליון וחצי) בלפחות 5 (3 ילדים בממוצע למשפחה? פסימי!) כדי להגיע למספר הפלסטינים ב-48, כלומר התוצאה יוצאת 7.5 מיליון פלסטינים (!). אתה רוצה לבדוק שוב את המספרים שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) והרי כתבתי כי מדובר בכוחותיהם הצבאיים של מליון וחצי הפלשתינאים. ב) אגב, לא התיחסתי באייל למספר הפליטים שעזבו ב-48 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראטיבה לא מדעית אלטרנטיבית ל 48 תגובה 34635 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותה תנופה, אך תוך משמעות שונה במקצת, ניתן לכתוב כי הפלשתינאים צברו נסיון צבאי רב בשנים 36-37 כתוצאה ממלחמת הגרילה שלהם במעצמה אירופית (בריטניה) בעוד היישוב היהודי העני היה מועסק בקליטת העלייה של יהודי גרמניה הנרדפים. כתוצאה מכך גברו בטחונם העצמי של הפלשתינים והמוטיבציה שלהם, דבר שהתבטא הן בעמדתם השוללנית כלפי וועדת פיל, והן בדחיית תוכנית החלוקה. השקעות בריטיות בתעשייה בפלשתין ומתן שרותים בא"י לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה הגבירו, בנוסף, למימדים גבוהים את ההגירה ממדינות ערב לפלשתין, דבר שעורר בצד הערבי גם תחושה של עליונות בולטת במישור הדמוגרפי. בוודאי לא נעלם מעיני הפלשתינאים הסכסוך הפנים יהודי המר בין כוחות המליציה השונים של היישוב בשאלת הגישה למדיניות ממשלת בריטניה ושלטונה. הדבר בוודאי שנתן לצד הערבי את התחושה שגורמי הפרוד הללו פועלים לטובתם, מה שהגדיל עוד יותר את הרהב הערבי, שהתבטא בשלילת תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות יש לראות גם את המאמר הבא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)נארטיבי בעליל 2)הבריטים חיסלו לדעתי בשטתיות את ההנהגה הפלסטינית כשיטה לדיכוי המרד הערבי. (היום זכור מקרה עז אדין אל קאסם אך היתה שכבה שלמה שחוסלה.המופתי לא סתם ברח לגרמניה) 3)מן הפריחה הכלכלית של שנות המלחמה נהנו בעיקר היהודים. ההגירה של שנות השלושים המאוחרות והארבעים המוקדמות חזרה לארצות מוצאה (חוראן בעיקר ללא בעיות מיוחדות ורבים מהם לא פיתחו מעמד פליטים) 4)הסכסוך הפנימי הישראלי היה דומה לזה של היום. ברגע האמת כולם ישרו קו עם ההנהגה השלטת. הפלסטינאים אולי למדו את לקחי 48 באינתיפדה הנוכחית ולא הדרדרו למלחמות פנימיות כמו לפני 48. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חיסלו לדעתי" מרבה דיעה אינו בהכרח מרבה ידע. למה חוזרים הפלשתינים על שם אחד שוב ושוב, אם אכן שורה של גיבורי הנהגה פלשתינים חוסלו אז? ככל הידוע, הבריטים היו ביחסים טובים והדוקים עם בני האליטות הפלשתיניות, ולא עסקו בהשמדתם. זאת בהתאם למדיניות האדמיניסטרטיבית הבריטית ברחבי האימפריה, למשל בהודו. המופתי חאג' אמין אל חוסייני נקט במדיניות פרו נאצית, ולכן הוגלה על ידי הבריטים. עם זאת, היו הבריטים ביחסים מצויינים עם משפחת האליטה חוסייני כמו גם משפחת נאששיבי, משפחת דג'ני בעלי אדמות איזור בית דגן (כאן אני מסתמך על דברי אבי שהיה חבר נעורים של בן המשפחה עדנאן - כמדומני) ואחרות. קצינים בריטים קראו לעדנאן לא פעם כשהלכו ביחד. כשאבי שאלו "מה אמרו לך?" השיב שאמרו לו שהיהודים כוונותיהם רעות, ויש להתרחק מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם זוהי היפותזה היסטורית. אינני היסטוריון בהשכלתי ומעולם לא עסקתי במחקר היסטורי אמפירי. כול הידע שלי בנושא בא מקריאה בספרות משנית בשעות לילה מאוחרות,כך שהינני לגמרי חובב .ואינני מתימר להגדרה אחרת. המדיניות הבריטית לגבי המצב בארץ ישראל היתה מורכבת ורבת פנים ,והיא נעה כמטטולת בין תמיכה בישוב העברי לבין תמיכה מקבילה באוכלוסיה הפלסטינית.(ולא כול חיסול של שדרה פיקודית הוא השמדה ,ראה מדינות החיסולים הישראלית 2000-????) (למי שרוצה להרחיב ראה ספרו האחרון של תום שגב "כלניות") המרד הערבי אכן חוסל בידי הבריטים ובריטניה נכנסה למלחמה (מלחמת העולם השניה) עם עורף מזרח תיכוני שקט. רק טבעי היה שההנהגה הפלסטינית תתמוך בשלב זה בגרמניה כאופוזיציה לבריטניה. למי שרוצה פרטים נוספים "האינתיפאדה הראשונה: דיכוי המרד הערבי ע"י הצבא הבריטי בארץ ישראל 1936-1939" ,יגאל אייל,מערכות,1998 ואגב על שמועות מבית אבא (שהם מקורי היסטורי מענין) מתנהל עכשיו משפט דיבה הקשור לענין מהימנותם כמקור היסטורי. וראה ותיקי חטיבת אלכסנדרוני נגד עבודתו של טדי כץ על קורות קרבות טנטורה ב48 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אי שקט של חלק ממליון ערביי פלשתין ב-1936 הוא שיצר עורף בעייתי עבור האימפרייה הבריטית? דומה יותר שהיתה כאן המדיניות של האדמיניסטרציה הבריטית להבטיח סדר ושקט לאוכלוסיה, דבר שהווה מדיניות שיטתית ולא "תנועת מטוטלת". הבריטים לא נקטו מעולם בגישה של השמדת שכבות הנהגה, בניגוד לבריה"מ (טבח הקצינים הפולנים ב-39) או הגרמנים. מסיבה זו החזיקה האימפריה שלהם מעמד זמן רב (תוך השענות על כוחות קטנים יחסית), שכן היא היבטיחה סדרים אדמיניסטרטיביים טובים לאוכלוסיה ברחבי האימפריה, ושקט, ולא קוממה אותה נגדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעת המגיב: ב-1936 היה שלטונה של בריטניה הגדולה פרוס על למעלה ממליארד בני אדם בהודו, פקיסטאן, בורמה, ועוד, באיזורי האוקיינוס הפסיפי ובמזרח התיכון. עם כל הכבוד, הערבים לא נחשבו לגורם צבאי עז במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוברים חמש שנים ובריטניה הגדולה נלחמת על חייה באירופה אפריקה ודרום מזרח אסיה בנובמבר 42 ניצלת האימפריה בעור שיניה כשהכוחות הגרמניים נעצרים באל עלמין כ200 (פלוס מינוס) ק"מ מארץ ישראל. כך חולפת תהילת עולם. וברצינות אני אחפש הפניות באשר לפרספקטיבות קצת יותר ביקורתיות על הקולוניאליזים הבריטי ועל שקיעתו כשיהיה לי זמן. ועוד אנקדוטה : ב56' 20 שנה מאוחר יותר בריטניה הגדולה יוצאת לאחת מן המלחמות הקולוניאליות האחרונות נגד מצרים כשהיא חוברת למדינת ישראל הצעירה (מבצע סיני) ולסיום: לפי הלוגיקה (או הפרספקטיבה ) הזאת, איך ב48 הערבים שאינם נחשבים לגורם צבאי עז במיוחד (עד שאינם נחשבים כחלק ממכלול האינטרסים במזרח התיכון של פרה מלחמת העולם השניה), מקבלים שידרוג מסיבי והניצחון על צבאות ערב הפולשים מוצג כניצחון של דוד מול גולית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת, מדובר בישוב מצומצם של 650,000 יהודים. גם גורמים שצבא יעיל, מהיר ותכליתי יכול לפרסם כחמאה (ראה מלחמת המפרץ ב-91) עשויים להפליא את מכתם וטרדתם כלפי אוכלוסיה חמושה בדלילות יחסית. זאת ממש כשם שחוליגנים, רופסים וחדלי אישים ככל שיהיו, עשויים לפגוע באוכלוסיה דלילה בעלת חימוש זעום התחלתית. זכור נא כי הצבא המצרי היגיע עד אשדוד, כ-30 ק"מ מתל אביב, והלגיון הירדני ניתק את ירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך סקרנות גרידא: מה הן הסיבות (או מערך הגורמים) המאפשרים את קיומה של מדינת ישראל בתוך מרחב מוסלמי עוין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל עלמיין אינה דוגמא של "בעור שיניה": מונטגומרי ריכז באיזור כוחות בסדרי גודל גדולים בהרבה מאלו של הכוחות הגרמניים. גם מבחינה לוגיסטית, עם בסיסי אספקה במצרים וכד' היה מצב הכוחות הבריטים טוב בהרבה מזה של הפולש מקרוב בא. בנוסף, הצי הבריטי הענק פגע אנושות באספקת הדלק והאמל"ח לצבא הגרמני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כללית, מלחמתו של אדווין רומל במדבר המערבי, תקיפותיו המורכבות, ועמידתו מול צבא חזק בהרבה, כולל המערכה בשלבה המאוחר בצפון אפריקה, הינם אחד הפרקים המדהימים בהיסטוריה הצבאית של גאוניות ויעילות רבת מימדים במצבים לא אפשריים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |