 |
אה, סוף-סוף הבנתי (אני חושב).
אתה מדמה לעצמך אנשים עשירים שעושים בעצמם את כל מה שצריך לעשות כדי לנהל תאגידים גדולים. זו תמונה מוטעית. התמונה שאני רואה בדמיוני היא של מרלון ברנדו הסנדק - סבא חמוד כזה שמשחק עם הנכדים בגינה. הוא אף פעם לא יורה באף אחד ולא נותן לאף אחד הצעה שאי אפשר לסרב לה - עובדים אצלו אנשים שעושים את כל הדברים הללו. לדעתי, הסנדק לא חושב שמשהו לא בסדר בעבודה שלו - הוא חושב שכל אחד מקבל את מה שמגיע לו. אין לו דיסוננס.
כמובן, רוב מוחלט של בעלי ההון הגדולים לא מבצעים עבירות - לא בעצמם ולא באמצעות אנשיהם. אבל כל הדברים שאתה מתאר, ושצריך לעשות בעסק חוקי, נעשים על ידי עורכי דין, יחצנים, אנשי מכירות וכו'. בעל השליטה (היו"ר, הנשיא) בתאגיד גדול לא מלכלך את הידיים. הוא מרחיק את עצמו מהבעיות השוטפות ומשכנע את עצמו (לדעתי, לרוב בצדק) שהתאגיד שהוא עומד בראשו עושה דברים חיוביים, שאנשים צריכים - בסופו של דבר מיקרוסופט או 'טבע' ותאגידים גדולים אחרים קיימים כי אנשים קונים את מוצריהם, ולא בגלל המניפולציות שאתה מתאר.
===>"אולי זאת מגבלה שלי..."
לא. לא רק שלך. כולנו מחונכים מבית הספר והתקשורת לתעב עשירים (ולתרץ בזה מדוע אנחנו לא). לכן עולה מדבריך התמונה של הקפיטליסט השמן והמרושע שיושב על ערמה של פועלים רזים ומוחץ אותם. כאילו ניהול עסק גדול זה בעיקר פעילות של פגיעה באחרים (עובדים, מתחרים, ציבור). כאילו לתאגידים גדולים אין שום תרומה חיובית לחברה והם רק לוקחים ממנה (ואז באמת מפליא שהם מחזירים). זו כמובן תמונה מאוד מעוותת, אבל די רווחת. לי נראה שהדיסוננס הוא אצלינו - אנחנו לא סובלים אותם ולא יכולים בלעדיהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש