בתשובה לאפופידס, 29/01/02 9:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסתבכתי מספיק ב''אמנת כנרת'', והייתי רוצה להמשיך להשתתף בדיונים באופן כזה שאף מאן- דהוא לא ירגיש שאני מבזבזת את זמנו. שאלתי את מיודעי המתרגל הפיזיקאי, והבנתי חד משמעית שלפיזיקה אין שום כלים לעסוק בשאלות הנוגעות לתודעה, חופש רצון וודאי שלא זמן (מכיוון שזמן הוא קואורדינטה ותו לא במכאניקת הקוואנטים). זאת מכיוון שבמכאניקת הקוואנטים ישנו יסוד הסתברותי מובנה, אשר מדוייק בתחזית הנוגעת למימדים תת-אטומיים (או לחילופין אסטרונומיים)- אך אין שום קורולציה חישובית בין אלה ובין הדיון שבו אנו עוסקים כאן, שתוכל למצוא הכרח בגורלו של אדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גברת מיכלובסקי היקרה, לפני מספר דקות קיבלתי אימייל משעשע מקורא אלמוני, אשר הציג לפני את תגובתך ואת השאלה האם בדברייך אלו כיוונת לכתובתי. האמת היא שאינני יודע, היות ואין זו הפעם הראשונה ש'מאן דהוא' נכתב באתר זה בהקשר לשמי. במידה ודברייך אלו אכן נרשמו עבורי הריני להצהיר בזאת שאינך מפילה עליי שעמום, וכי אני נוהג על פי רוב לעלעל בתגובותייך. לצערי טרם עלה בידי להגיב באופן הראוי לאי אלו מתגובותייך, ממש כפי שטרם מצאתי את הנוסחה הנכונה לדריסת רגל במאמריו המאלפים של ידידי רון בן יעקב. שלך בברכה אלכסנדר מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן (דהוא) המשועשע לא כיוונתי בתגובתי אליך, אלא אל הביטוי המקביל לפלוני או אלמוני. לאור הבלבול בדקתי במילון, והאיות של הביטוי כפי שאיתתי אותו הוא נכון, רק שבגרסה העדכנית יותר ללשון עברית- כותבים אותו בלי ה-א בסוף. ומעז יצא מתוק- נעים לשמוע שאתה מוצא טעם בתגובותי. בהערכה (אני מתקשה למצוא כאן בטוי יחס הולם) זהר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי מוכר לי מזה עשרות שנים, הן בקומבינציית 'מאן דהו[א]' והן בקומבינציית 'מאן דבעי'. אם אינני טועה היו אלו ה"ה בילינסקי וניר שרמזו לא אחת על קשר משעשע זה. שלך אלכסנדר מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את מאן דבושק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |