|
(אני חייב להודות שקצת קשה לי לנהל את הדיון הזה, בעיקר כי אין לי דעה ממש מוצקה על שעון הקיץ) חיים אורון הביא לנו פשרה, או לפחות הציג זאת כך. לבוא ולנסות לשנות אותה, עכשיו שיש לצד שלו יותר כח פוליטי (וזו גם תשובה לגדי) הופך את הפשרה שהושגה להפסקת-אש, שהיא שברירית מאוד וחוסר היציבות שלה יופר ברגע שאחד הצדדים ירגיש שהוא יותר 'חזק'. הרעיון בפשרה הוא ששני הצדדים יודעים שהמחלוקת מזיקה יותר מהנזק של הויתור. יש כאלה שמאמינים שבמקרה של שעון קיץ הנזק הוא גדול, והמחלוקת, לא רק שאינה מזיקה, אלא אף צריך ללבות אותה על-מנת ליצור רוח גבית של שינויים בתחום "דת-ומדינה".
הויכוח עצמו הוא על "איך מחליטים החלטות בישראל", ומה לעשות, החילונים שונאים שמגיע איזה ליצן מש"ס ומשתמש בכח הפוליטי שלו להוסיף עוד "חוק ייחודי" בישראל שמרחיק אותנו ממדינות המערב בשביל איזו שטות. זה פשוט "להשתין מהמקפצה", וזה מה שמעצבן.
|
|