|
סליחה, אתה יכול לחזור ולומר "דעה משובשת" - על פרובוקציות אין לי בעיה לצפצף. אבל כשאתה מדבר על "שנאת ישראל", של נעליך מעל רגליך - אתה פוגע בי ובאנשים רבים שאיבדו מתוך אהבת ישראל את היקר מכל.
רבים מאוד שנולדו, כמוני, הרבה לפני 1967, ושירתו את המדינה החל מתחילת שנות ה-60 באהבת נפש ותוך נכונות מלאה להקריב את שלמות גופם (כמו במקרה שלי, למשל) ואת חייהם (כמו במקרה של היקרים לליבי, למשל), והיו עדים, כמוני, לתהליך הבלתי-תמים של הקמת ההתנחלויות והשחתת המידות - דעתם וכושר השיפוט שלהם טובים מאוד והם צופים בנעשה בתחושת קבס, וכוונתי לתחושת קבס מוסרית - לא לבהלה קיומית, כמו זו שלך (הנובעת כנראה משטיפת מוח, אחרת אין לי הסבר לפתרונה, ולצערי תגובותיך לא עוזרות לי. גם אתה, כמו אישים מן הפוליטיקה וטוקבקיסטים באינטרנט וכיו"ב, פשוט חוזר בתגובותיך כאן על סדרת הצהרות מתגרות בלי שום הסברים או נימוקים המניחים את הדעת, ולפעמים גם בלי שום הסברים ונימוקים בכלל).
בנוסף, וביתרון על הצעירים, יש להם, לותיקים השותפים לדרכי ולבניית המדינה, גם פרספקטיבה היסטורית שבעזרתה אפשר לקבל תמונה מלאה, ולא רק תמונה חלקית כמו זו שאתה מבטא, שהיא אופיינית לדור הזה. ולמרות הכל, למרות כל הסחי והמאוס, אנו ממשיכים לאהוב את העם הזה ואת המדינה הזאת באהבת נפש, כמו אבא ואמא שאוהבים את הילדים שלהם גם כאשר הילדים האלה גדלו, שמנו ובעטו, ונהיו סרסורים לדבר זנות, במין כביכול-אידיאולוגיה.
|
|